כך משחית הכסף את הזוג קלינטון ואת הפוליטיקה האמריקאית כולה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך משחית הכסף את הזוג קלינטון ואת הפוליטיקה האמריקאית כולה

רוב הפוליטיקאים הם אנשים טובים - ואז הם מגלים שכסף הוא הערוץ היחיד שגורם למערכת הפוליטית לעבוד - ולעתים הם נכנסים אל תוך הביצה בעצמם

4תגובות

במשך שנים הבעתי הערכה רבה לקרן קלינטון על העבודה הטובה שעשה במאבק באיידס ובעוני העולמי, והייתי מעורב בהרבה פאנלים בכנס השנתי של ארגון Clinton Global Initiative. ואולם, עם כל חשיפה על היעדר גילוי על ניגוד עניינים לכאורה, או הרצאות בתשלום של 500 אלף דולר לנשיא לשעבר, אני תוהה לעצמי: מה עבר בראשם?

אבל הבעיה אינה רק הקלינטונים, אלא כל המערכת הפוליטית המחפירה שמבוססת על כסף. הביטו סביבכם: המושל כריס כריסטי מניו ג'רזי מקבל טיסות וכרטיסים למשחקי הפלייאוף מהבעלים של דאלאס קאובויס, ג'רי גונס, שפעל בניגוד עניינים עסקי אפשרי עם כריסטי; הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה קיבל סיוע פיננסי מהמיליארדר נורמן בראמן, והעביר כספי ציבור לפעילותו.

כשהבעיות הן כה נפוצות, הבעיה אינה אינדיווידואלים רמאים, כי אם תמריצים מעוותים שנוצרים מתוך מבנה רקוב. "יש כאן שחיתות מערכתית", אומרת שילה קרומהולץ מהמרכז לפוליטיקה רספונסיבית, שעוקבת אחר כספי קמפיינים. "זה די נטוע בה".

רויטרס

רוב הפוליטיקאים הם אנשים טובים. ואז הם מגלים שכסף הוא הערוץ היחיד שגורם למערכת לעבוד ולעתים נכנסים אל תוך הביצה בעצמם.

כסף אינו בעיה חדשה כמובן. ג'ון פ. קנדי הואשם בשימוש בהונו של אביו כדי לקנות את הבחירות. בתגובה הוא אמר שהוא קיבל מאביו את המברק הבא: "אל תקנה עוד קול - לא אשלם עבור מפולת!"

רוברט רייך, שר העבודה של ביל קלינטון וכיום יו"ר ועד המשילות הלאומי למטרה משותפת (National Governing Board of Common Cause), ארגון פיקוח בלתי-מפלגתי, מציין כי האי-שוויון החריף את הבעיה מאוד. מיליארדרים מאמצים מועמדים לנשיאות כאילו שהם היו פרס בדמות סוסי מרוץ, אבל עבורם מדובר רק בהוצאות על תחביב.

כך למשל, שלדון ומרים אדלסון תרמו 92 מיליון דולר לעמותות-העל (super PACs) בקמפיין הבחירות של 2012; כשיעור מהונם האישי, מדובר על הוצאה של 300 דולר למשפחה אמריקאית חציונית. כך שמולטי-מיליארדר יכול להשפיע על בחירות כלליות באותה מידה שמשפחה ממוצעת מוציאה על נסיעה בסוף שבוע.

כסף לא תמיד נוחל הצלחה, כמובן, ומיליארדרים לעתים קרובות שורפים כסף על קמפיינים לשווא. לפי העיתון "סן חוזה מרקורי ניוז", מג וויטמן הוציאה 43 דולר על כל קול בקמפיין הכושל שלה למשרת מושל קליפורניה ב-2012, רוב הסכום הגיע מהכיס הפרטי שלה. מנגד, מייקל בלומברג זכה מחדש בראשות העיר ניו יורק ב-2009 אחרי שהוציא 185 דולר מכיסו על כל קול, לפי "ניו יורק דיילי ניוז".

העסקה המשתלמת ביותר היא שתדלנות (לובינג) - וזאת הסיבה שבגללה תאגידים מוציאים על לובינג פי 13 ממה שהם תורמים לקמפיינים - כך עולה מחישובים שערך לי דרוטמן, מחבר ספר שיצא לאור לאחרונה על לובינג.

מגזר שירותי הבריאות מגייס עד פי חמישה לוביסטים ממספר חברי הקונגרס בוושינגטון. זאת השקעה נבונה - הלוביסטים של חברות התרופות מנעו ממדיקר לקבל הנחת כמות, בסכום שייתכן שמסתכם ב-50 מיליארד דולר בשנה ברווחים עודפים עבור המגזר.

בדומה לכך, תעשיית הלובינג הולידה את פרצות המס השערורייתיות, ובכך איפשרה לפיננסיירים רבים לשלם שיעורי מס מופחתית בצורה ניכרת. במובן הזה, הכסף בפוליטיקה גם משקף את אי-שוויון וגם מגביר אותו.

לוביסטים מפעילים השפעה מכיוון שהם מביאים למשחק הפוליטי שילוב רב עוצמה של מומחיות וכסף. הם משיגים גישה, מציעים לרוב בקיאות רבה בסוגיות מעורפלות, ולכן חברי קונגרס חושבים פעמיים לפני שהם נושכים את היד שמאכילה אותם.

בית המשפט העליון אשם חלקית במשחק הכסף הנוכחי, בשל הפסיקות המטעות שלו שביטלו מגבלות על הוצאות קמפיין מצד תאגידים ואיגודים ועל תקרת תרומות פוליטיות מצד אזרחים.

ועדיין, נשיא ארה"ב, ברק אובמה, יכול לנקוט צעד אחד שיעזור - צו נשיאותי שמחייב חברות שהן קבלניות פרויקטים של הממשל הפדרלי לחשוף את כל התרומות הפוליטיות.

"אובמה יכול להוציא את הכסף האפל אל אור השמש בזמן לקראת הבחירות של 2016", אומר מייקל וולדמן ממרכז ברנן לצדק בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU). "זאת הפעולה הבודדת המוחשית ביותר שמישהו יכול לעשות כדי לחשוף את הכסף האפל שמזהם כיום את הפוליטיקה".

כיסיתי משטרים מושחתים בכל רחבי העולם, וקשה לי לתאר כמה זה מעציב לחזור הביתה ולחזות בשפלות המבנית של ארה"ב.

רייך אמר לי שכדי שיגיע שינוי אמיתי, "המצביעים צריכים להגיע לנקודה של סלידה". חברים, הרגע הזה הגיע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#