"ניו יורק טיימס" חוגג בשער את סיפור ההצלחה הישראלי: "אם תשתו את מי השפכים - לא יקרה לכם כלום" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ניו יורק טיימס" חוגג בשער את סיפור ההצלחה הישראלי: "אם תשתו את מי השפכים - לא יקרה לכם כלום"

במערב ארה"ב מתמודדים התושבים עם מגבלות חמורות בגלל הבצורת הקשה, מה שמבליט את הצלחת מפעלי התפלת מי הים ומחזור המים בישראל

82תגובות

בזמן שבמערב ארה"ב נאבקים בבצורת קשה, בחר "ניו יורק טיימס" לתאר את ההתמודדות המוצלחת של ישראל עם הבצורות הכרוניות ועם המחסור התמידי במים. הכתבה נפתחת בתיאור של שבי זווילי, גנן ישראלי, החושש לפרנסתו בשיא הבצורת. עוד מתואר איך מס כבד הוטל על צריכת מים של משקי בית – שפגע בעיקר במשפחות עם מדשאות, בריכות שחייה או צינורות דולפים. לכן, לקוחות רבים של זווילי עברו לדשא סינטטי והחליפו את הפרחים בגינה לכאלה שמתאימים יותר לאקלים. "דאגתי לעתיד של הגננות", אומר זווילי בן ה-56 שעוסק במקצוע כבר 25 שנה.

הישראלים נדרשו לקצץ את זמן המקלחת שלהם בשתי דקות, נאסר על רחיצת מכוניות עם צינורות, ומי שיכול היה להרשות לעצמו להמשיך לגדל דשא, נדרש להשקות אותו רק בלילה. אבל כל זה היה לפני שש שנים. כיום מים בשפע בישראל וגם הקמפיין "ישראל מתייבשת" לא משודר יותר. "הפחד נעלם", אומר זווילי שבגינות של לקוחותיו נשתלו מחדש פרחים.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"אי-שוויון בין רעננה לדימונה? הבעיה היא הפער בין רעננה לברלין"

"בעוד 10 שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבי"ס - הם יהיו מיותרים"

בישראל נרשמה מהפכה בתחום המים בזמן שקליפורניה ומדינות נוספות במערב ארה"ב נאבקות בבצורת. מאמץ לאומי נרחב להתפלת מי ים ולמחזור מי ביוב מעניק למדינה מים מספקים לכל צרכיה, אפילו בתקופות של בצורת חריפה. יותר מ-50% מהמים שמסופקים בישראל לצורכי חקלאות, תעשייה ומשקי בית מופקים באופן מלאכותי.

בישראל שורר אקלים ים-תיכוני בחציו ומדברי בחציו מה שהוביל למחסור כרוני במים ולניצול מוגזם של משאבי הטבע במשך עשורים. המים המתוקים שעומדים לשימוש ישראל לא מכסים את הצרכים של מגיעים לכ-2 מיליארד קוב בשנה. הביקוש למי שתייה מגיע כיום ל-1.2 מיליארד קוב בשנה והוא צפוי להגיע ל1.9 מיליארד קוב בשנה עד 2030.

המהפך בניהול משק המים הישראלי הגיע אחרי שבע שנות בצורת חריפות שהחלו ב-2005 והגיעו לשיא ב-2008-2009. הכנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר, מקורות המים המרכזיים של ישראל, הידלדלו באופן חמור ואיימה עליהם סכנה של פגיעה בלתי הפיכה באיכות המים. לכן, הואצו צעדים להגדלת תפוקת המים ולהפחתת הביקוש בפיקוח רשות המים שהוקמה ב-2007.

בעשור שעבר הוקמו ארבעה מפעלי התפלה ובתוך כמה חודשים אמור להתחיל לפעול המפעל החמישי. המפעלים צפויים לייצר 500 מיליון קוב מי שתייה בשנה ולהגיע עד 2020 לייצור של כ-750 מיליון קוב מי שתייה בשנה. בכתבה מצוינים גם מתקני ההתפלה של IDE, שמוכרת את המים למדינה אחרי שהקימה את המפעלים הגדולים בעולם בתחום.

ללא קרדיט

בזמן הזה ישראל נהפכה גם למובילה עולמית במחזור שפכים לחקלאות. ישראל מטפלת ב-86% ממי השפכים שלה וכ-55% מהם מועברים לשימוש נוסף בחקלאות. ספרד, ששנייה לישראל במחזור השפכים שלה, ממחזרת רק 17% מהשפכים שלה ובארה"ב ממחזרים רק 1% מהשפכים.

לפני הקמת רשות המים, כמה משרדי ממשלה טיפלו בנושא, כל אחד מזווית אחרת, וכל אחד מהם היה נתון ללחצים ולאינטרסים. ממשלת ישראל החלה לקצץ בחדות בהקצבות המים לחקלאים, מה שהביא לסיום סבסוד המים לחקלאות אחרי עשורים. בנוסף, נציגים של רשות המים עברו מבית לבית והתקינו חסכמים על הברזים וביחד עם שינויים בהרגלי הצריכה, נרשמה ירידה של 18% בצריכת המים של משקי בית בשנים האחרונות. בכתבה גם מצוינים תאגידי המים שהעבירו את האחריות על גביית התשלומים מהעיריות.

הכתבה משבחת מאוד את מיחזור מי השפכים בישראל, ובסיומה נכתב שהטיפול במי השפכים בתל אביב כל כך טוב, שלא יקרה שום דבר אם מישהו ישתה אותם בטעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#