צעדי ייאוש ביוון: הממשלה הורתה לראשי הערים להעביר לה את שארית המזומן שלהם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעדי ייאוש ביוון: הממשלה הורתה לראשי הערים להעביר לה את שארית המזומן שלהם

יוון נוקטת צעדים נואשים לחסוך כסף, שעה ש-5 ביוני מתקרב - המועד בו היא עלולה לפשוט רגל עם פירעון של תשלום חוב נוסף לקרן המטבע בסך 400 מיליון יורו

5תגובות

בולדוזרים עומדים נטושים ברחובות ערים. מנתחים מותשים עובדים לתוך הלילה. והעשירים מצילים יחידות משטרה שאין להן כסף.

כשהיא על סף פשיטת רגל, יוון נוקטת צעדים נואשים לחסוך כסף. בהיעדר הסכם של הרגע האחרון עם נושיה, האומה תישאר ללא כסף בתחילת החודש הבא. לפני שבועיים, יוון כמעט הגיעה לחדלות פירעון בשל תשלום חוב של 750 מיליון יורו לקרן המטבע הבינ"ל (IMF).

אי־פי

עד סוף החודש הנוכחי, יוון צריכה להצליח לכסות גירעונות מזומן יומיים של כ-100 מיליון יורו, אומרים שרים בממשלה. אולם החל מ-5 ביוני הגירעונות האלה יזנקו בחדות לכ-400 מיליון יורו משום שאז יגיע המועד האחרון לתשלום חוב נוסף לקרן המטבע. ב-8 וב-9 ביוני, הגירעונות יוכפלו.

"בנקודה הזאת הכול כבר יהיה גמור", אמר בכיר במשרד האוצר של יוון, שביקש להישאר בעילום שם. ביום ראשון, שר הפנים של יוון, ניקוס וואוטיס, אמר כי לממשלה אין מספיק כסף לשלם לקרן המטבע אם לא יהיה הסכם עד 5 ביוני.

בחברה שהתרגלה לחיות על חשבון נדיבותה של הממשלה במשך עשרות שנים, משבר המזומן כבר הביא לאפקט הרסני. אוניברסיטאות, בתי חולים ורשויות מקומיות מתקשים לספק שירותים בסיסיים, ויחידות מעבר הגבול שנושאות למימון מפסידות במאבק מול זרם המהגרים הבלתי חוקיים. למעשה, אומרים אנליסטים, יוון כבר פועלת כמו מדינה בפשיטת רגל.

קריאתה של הממשלה לגיוס כסף הרחיקה לכת. כל השגרירויות והקונסוליות, כמו גם הרשויות המקומיות ברחבי המדינה, נדרשו להעביר יתרות מזומנים לאתונה. בתי חולים ובתי ספר ניצבים מול הנחיות חמורות לא לגייס רופאים ומורים. ובכירים במערכת הביטחון מתלוננים שהם נמצאים תחת לחץ אדיר להפחית למינימום את המשימות בים ובאוויר, בתקופה בה מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון נוהרים לחופי יוון.

אפילו לבנקי השקעות, פירמות עורכי דין וחברות ייעוץ שמספקים שירותים למשרד האוצר הובהר שעד להודעה חדשה העבודה שלהם תיחשב כפרו בונו.

מאז החילוץ הראשון שקיבלה ב-2010, יוון חויבה על ידי נושיה לקצץ בהוצאות ב-28 מיליארד יורו - סכום משמעותי בכלכלה שגודלה 179 מיליארד יורו. סכום מקביל באופן יחסי לארה"ב, למשל, היה מסתכם ב-2.6 טריליון דולר.

בששת החודשים האחרונים, תקופה שבה קו האשראי של יוון הושעה בשל חילוקי דעות עם אירופה בנוגע לשיקום הכלכלי, המדינה חויבה לקצץ בסכין חדה עוד יותר. לדור של פוליטיקאים שראה בהוצאות ממשלתיות (ובהלוואות) זכות לאומית בסיסית, רק המחשבה על שימוש במזומן בלבד היתה צורמת. אבל ליוונים אחרים שמשתוקקים לפרוץ את המנהג של המדינה לחלק טובות הנאה למחוברים היטב, השנים של צנע כפוי סיפקו להם לקח חשוב.

"אין נסיעות חינם יותר במדינה הזאת", אמר קוסטס בקויאניס, מושל מחוז מרכז יוון. "המפלגות הישנות - הן מעולם לא דיברו אמת לציבור. כעת אנחנו חייבים לחיות על בסיס מה שאנחנו יכולים לעשות ולייצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#