באיחור של עשור: הצרפתים יצטרכו ללמוד איך לעבוד קשה כמו הגרמנים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באיחור של עשור: הצרפתים יצטרכו ללמוד איך לעבוד קשה כמו הגרמנים

הבחירות הקרובות לנשיאות בצרפת ייערכו ב-2017 ■ אם הנשיא פרנסואה הולנד רוצה לזכות ברוב הקולות, יהיה עליו להחיות עד אז את שוק התעסוקה. הולנד מנסה לקדם לשם כך רפורמות בשוק התעסוקה הצרפתי - אך ייתכן שהן בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי

12תגובות

בנובמבר 2003 חברו צרפת וגרמניה בניסיון לפגוע בחוקי היציבות האירופית בנושא גירעונות תקציביים - הסכמים שהמדינות התחייבו להם שש שנים קודם לכן. במשך שלוש שנים, גם ז'אק שיראק הצרפתי וגם גרהרד שרדר הגרמני לא כיבדו את תקרת הגירעון באירופה, שנקבעה על 3% מהתמ"ג.

על אף אחת מהמדינות לא הוטלו סנקציות, אך גרמניה השתמשה בגידול בגירעון כדי להפוך לתחרותית יותר ולשחרר את שוק התעסוקה. צרפת - שרק באחרונה עברה למתכונת של שבוע עבודה של 35 שעות - בעיקר הפכה את הדברים לגרועים יותר.

רויטרס

כעת, תחת שלטונו של פרנסואה הולנד, צרפת פורצת שוב את מגבלות הגירעון - וקיבלה עוד זמן כדי להחזירו אל מתחת ל-3%. ההסכם הבלתי־כתוב קובע כי הפעם צרפת תערוך רפורמות משמעותיות, בעיקר בשוק העבודה. חוקי העבודה בצרפת כתובים בספר אדום וגדול עם 3,809 דפים שיכול לשמש כמעצור לדלת - עלייה של 45% לעומת לפני עשור. ההסכמים הקיבוציים עם סַפָּרים במדינה מגיעים לבדם ל–196 עמודים.

בדו"ח שפירסם באחרונה ארגון OECD נכתב על צרפת כי "האתגר המרכזי שלה הוא לערוך רפורמות בשוק העבודה כדי לקדם צמיחה במספר מקומות העבודה".

הפערים בשוק התעסוקה בין שתי המדינות שעל נהר הריין בולטים מאוד. ב–2001 היה שיעור האבטלה בצרפת ובגרמניה ברמה דומה של קצת יותר מ-8%. כיום, שיעור האבטלה בגרמניה נמוך מ-5% ובצרפת הוא גבוה מ-10%. אף שרמת הפריון לשעת עבודה בצרפת ובגרמניה דומה, האזרח הצרפתי מתחיל לעבוד מאוחר יותר ומסיים מוקדם יותר.

צעירים רבים בצרפת עוזבים את בית הספר ללא הכשרה, וחיים בשולי החברה. שיעור הצעירים שאינם נמצאים במערכת החינוך, בשוק התעסוקה או בהכשרה מקצועית מגיע ל-19% - כמעט כפול מבגרמניה. ב-2003 שיעור התעסוקה בשתי המדינות היה דומה, וכיום הוא מגיע ל-74% בגרמניה, ול-46% בלבד בצרפת. בקרב בני 55–64, רק 47% מהצרפתים עדיין עובדים, לעומת 66% מהגרמנים.

המשמעות היא ששרדר מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, בחר להכניס אנשים לשוק העבודה, גם אם רק למשרות חלקיות עם שכר נמוך - במקום שיהיו מובטלים ויסתמכו על קצבאות. ייתכן שהצעדים השנויים במחלוקת שלו, כולל רפורמות בשוק העבודה, עלו לו באובדן תפקיד הקנצלר ב-2005.

הרפורמות קיצרו את משך הזמן המקסימלי שבו ניתן היה לקבל קצבאות אבטלה, הקשו על היכולת לסרב לעבודה והקלו על חברות קטנות בפיטורי עובדים. בשילוב עם הסכמי שכר עם איגודי העובדים והמעסיקים, התוצאה היתה הגמשה של שוק התעסוקה במגזר השירותים, יצירת מקומות עבודה והגבלה של הירידה במספר מקומות העבודה במשבר של 2008–2009.

לעומת זאת, בימין וגם בשמאל בצרפת, המנהיגים קיבלו את שיעור האבטלה הגבוה כמחיר שהם מוכנים לשלם כדי לתת ביטחון תעסוקתי ושכר גבוה יותר למי שכן עובד. מצב זה יצר שני שוקי עבודה — של אינסיידרים ואאוטסיידרים. המעסיקים חששו ליצור משרות קבועות בשל חוסר הביטחון והעלויות הכרוכות בפיטורים, אם יידרשו. לכן הם מעסיקים עובדים רק לטווח קצר, וגורמים בדיוק לאותו חוסר ביטחון שמדיניות ההגנה על מקומות עבודה אמורה למנוע. יותר מ–80% מהעובדים שמצאו מקומות עבודה חדשים מועסקים בחוזים של שלושה חודשים או פחות.

מוסיפים תמריצים לשוק העבודה

תחת הנהגתו של ראש הממשלה הרפורמיסט, מנואל ואלס, ושר הכלכלה, עמנואל מקרון, ממשלתו של הולנד משנה את הגישה. מדברים פחות על סובסידיות ליצירת מקומות עבודה או על העלאת שכר המינימום הגבוה ממילא, ויותר על תמריצים לשוק. שלוש שנים של צמיחה אפסית והחשש כי שיעור האבטלה לא יירד לפני הבחירות של 2017 מעסיקים את ההנהגה.

ואלס אמר כי המעסיקים הצרפתים מפחדים להעסיק בשל הקשיחות של שוק התעסוקה. הולנד אמר באפריל כי הוא יוריד את משך ההתדיינות בבתי דין לעבודה לשישה חודשים בממוצע, לעומת 25 חודשים כיום.

כמה רחוק מוכנה הממשלה ללכת עם הרפורמות בשוק העבודה? שלא כמו שרדר ותוכנית הרפורמה שהנהיג (אג'נדה 2010), הממשלה הצרפתית עושה צעדים קטנים — מה שמקשה לשפוט את ההתנהלות כמכלול. הממשלה נזהרת לא לעורר את ארגוני העובדים או לעודד מרד בקרב מפלגת השלטון, ולכן היא החליטה לא לערוך רפורמות בולטות בשוק העבודה.

"אנחנו עושים את ההפך מרנצי", אמר אחר מהיועצים לממשלה בהתייחסו לצעדים שעושה ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי. הרפורמות בצרפת מחולקות בין מקרון, שמקדם חוק לפתיחת שוק הסחורות, לפרנסואה ריבסמן, שר העבודה. חלק מהרפורמות תלויות במגעים בין המעסיקים לארגוני העובדים, אף שרק 8% מהעובדים במגזר הפרטי חברים באיגוד.

ריבסמן חשף ב–22 באפריל הצעת חוק שאמורה לפשט את ועדי העובדים. זה לא יבטל את החשש של חברות קטנות ובינוניות להעסיק יותר מ–49 עובדים — רף שמעבר לו הן מחויבות להקים ועד עובדים נפרד ולעמוד בתקנות מחמירות של בטיחות וגיהות, אבל החוק הזה אמור להוריד מהנטל, במקרים מסוימים על ידי מיזוג שני ועדים לאחד. הצעת החוק תמזג גם בין שתי קצבאות שנועדו לעודד מובטלים לחזור למעגל העבודה.

הממשלה גם תקל מעט על חוקים שנחקקו ב–2013 שמאפשרים לחברות בקשיים כלכליים רציניים לנהל משא ומתן על שעות העבודה והשכר כדי שלא לפטר עובדים. רק תשע חברות (כולל יצרנית הרכב רנו) השתמשו בכך. איגודי העובדים והמעסיקים מקיימים מגעים על צעדים שיקלו על חברות קטנות להעסיק עובדים; הם עשויים להקל בחוקים הנוגעים לחוזים לזמן קצר או להקשיח הסכמים קיבוציים. הממשלה גם חייבת לקצץ את הגירעון של 4 מיליארד יורו בקרן האבטלה. כדי לעשות זאת, ייתכן שמשך הזמן המקסימלי שבו אפשר לקבל קצבאות אבטלה (שלוש שנים לבני 55 ויותר) יקוצץ, או שתשלומי האבטלה (שמגיעים כיום לתקרה של 6,000 יורו) יופחתו. הממשלה מתכננת גם הפחתה מסוימת במסים המועברים לתשלומים חברתיים.

הרפורמות ייצרו 900 אלף מקומות עבודה

מקרון טוען שצעדים אלה בשוק העבודה מהווים 60% מהשינויים של שרדר בגרמניה, וכי החוק החדש שהוא מקדם יעודד ליברליזציה גדולה יותר בשוק הסחורות והשירותים בצרפת לעומת גרמניה. הממשלה טוענת כי הרפורמות יכולות ליצור 
800–900 אלף מקומות עבודה נוספים ולהוסיף 4% לצמיחה של צרפת במשך חמש שנים.

הכל נשמע טוב, אבל שני הקשיים העיקריים שעמם הם צריכים להתמודד הם הבחישות והפוליטיקה. בהשוואה שנערכה באחרונה בין צרפת לגרמניה - על ידי ז'אן פיסאני־פרי, ראש חטיבת התכנון הכלכלי של הממשלה הצרפתית, ועל ידי הכלכלן הגרמני הנריק אנרליין - נכתב על החסרונות ברפורמות ההדרגתיות של צרפת. "רפורמות חלקיות לא מצליחות לעתים קרבות לספק בהירות מספיקה לגורמים הכלכליים", הם כתבו והוסיפו כי "התפישה החיצונית של סדרי העדיפויות והכיוון של צרפת נותרה מטושטשת, לכל היותר".

ניתן לנחש כי הרפורמות האלה הן צעדים בכיוון הנכון, אבל הן אפילו לא קרובות לצעדים שצרפת זקוקה להם כדי ליצור עוד משרות קבועות במגזר הפרטי. "צרפת יכולה אולי לקדם ליברליזציה כמו בספרד או באיטליה, אבל בשום אופן לא כמו זו של גרמניה — שבה הליברלזיציה פרצה את כל הגבולות", טוען לודוויק זובראן, הכלכלן הראשי של חברת ביטוח האשראי יולר הרמס.

ז'אן טירול, הכלכלן זוכה פרס נובל, אומר כי "בשלב מסוים יהיה צורך להתמודד עם הכפילות בשוק העבודה והמעורבות המוגזמת של בתי המשפט בהליכי פיטורים".

אבל זה אולי הדבר הכי טוב שאפשר לקוות לו, בהתחשב באילוצים הפוליטיים. במרוץ שלו לנשיאות הבטיח הולנד ללחוץ על העשירים ועל הבנקים, לא להוריד את קצבאות האבטלה ולפגוע בביטחון התעסוקתי. ואלס, שקרא בעבר לצעדים כאלה, קיבל רק 6% מהקולות כשהתמודד ב–2011 על ראשות המפלגה הסוציאליסטית.

צרפת אף פעם אינה רחוקה מבחירות. בחירות אזוריות ייערכו במדינה בדצמבר, ואחריהן יתחיל המרוץ לנשיאות. לכן, המרווח לנטילת סיכונים פוליטיים מצטמצם.ייתכן שהולנד לא ירכוש חברים בשמאל אם יאפשר לממשלתו לקדם את הרפורמות בשוק העבודה. אבל אם הן ייכשלו — יש סיכוי קטן מאוד שהשוק ישתקם לפני 2017.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#