כך תוכלו להצטרף למאיון העליון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תוכלו להצטרף למאיון העליון

חברות ייעוץ, פירמות עורכי הדין הגדולות ובנקי השקעות מספקים משכורות נדיבות ומקפצה לשורות האליטה המקצועית ■ כדי להיכנס אליהן, תצטרכו כנראה לעבור באחת מאוניברסיטאות העילית באמריקה או בבריטניה

14תגובות

חברות ייעוץ, פירמות עורכי דין גדולות ובנקי השקעות הם השילוש הקדוש של קריירות הצווארון הלבן. הענפים הללו מגייסים עד שליש מבוגרי האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. הם מציעים משכורות של 100 אלף דולר בשנה והזדמנות להגדיל אותן פי כמה וכמה מכך. הם גם מספקים סולם להתקדם לדברים אף טובים יותר - בחברת הייעוץ מקינזי אומרים שיותר מ–440 מעובדיה לשעבר מנהלים חברות עם הכנסות שנתיות של מיליארד דולר לפחות. הדרגים הגבוהים בממשלות ובנקים מרכזיים מלאים בבוגרי גולדמן סאקס. לחברות הטכנולוגיה אין אחיזה כזאת באליטה העולמית - אם כי הן מתחילות להדביק את הקצב.

מה שמעלה את השאלה המתבקשת: כיצד אפשר להגדיל את הסיכויים להצטרף לאליטה המקצועית הזאת? לורן ריברה מבית הספר למינהל עסקים קלוג של אוניברסיטת נורתווסטרן חקרה במשך עשור את האופן שבו החברות האלה מגייסות עובדים. התוצאה, “Pedigree: How Elite Students Get Elite Jobs”, היא ספר אקדמי שכולל התייחסויות מתבקשות לתיאוריית מגדר ולרעיונות מרקסיסטים על אי־שוויון - אבל אם קוראים אותו בזהירות, אפשר לעשות בו שימוש כמדריך להצטרפות לאליטה הגלובלית.

החדשות הרעות הן שהדרך הטובה ביותר להיכנס לקבוצה המצומצמת של חברות האליטה היא ללמוד באחת מאוניברסיטאות ליגת הקיסוס בארה"ב (שם היה שדה המחקר של ריברה) או אוקספורד וקיימברידג' בבריטניה. החברות מוציאות מיליוני דולרים באירועי גיוסים במוסדות האלה: הסטודנטים יכולים לבלות את כל עונת הגיוסים באכילה, שתייה ובילוי במסיבות האלה על חשבון האוניברסיטאות. עם זאת, מציינת ריברה, החברות דוחות את רוב הסטודנטים מאוניברסיטאות העילית שהן מראיינות, כך שגם המיוחסים ביותר צריכים ללמוד את כללי המשחק של המערכת.

אי־פי

לדעת מי מבצע
את הגיוס

הטיפ החשוב ביותר הוא לבדוק מי מבצע את הגיוס. בין אם אלה חברות ייעוץ, בנקי השקעות או פירמות עורכי דין - החברות משתמשות בחלקים מכוח האדם שמייצרים הכנסות (ולא באנשי משאבי אנוש) כדי להחליט את מי לשכור. המראיינים מתמרנים בין המשרה שלהם לבין פעילות הגיוס: ובדרך כלל הם לא משקיעים יותר מדקה בקריאת טופס של מועמד.

בראיון עצמו הם מתנהגים באופן צפוי: הם דבקים בתסריט מוכן מראש, מתחילים עם קצת סמול טוק לשבירת הקרח, אחר כך מבקשים מהמרואיינים לספר קצת על עצמם, ואז מציבים בפניהם דילמה הקשורה לעבודה. השגרה הזאת גורמת להם לחפש נואשות מועמד שיציל אותם מהשעמום - שיהיה נמרץ, יחמיא לדימוי העצמי שלהם וייתלה בכל מלה שהם אומרים. התכונה החשובה ביותר היא "התאמה". לא משנה כמה מחמיר הליך מיון המועמדים של חברה, מגייס יעדיף לבחור אדם נינוח ונחמד אבל לא מבריק, על פני גאון בנוסח מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, שמרגיז אנשים.

עובדים בחברות שירותים פיננסיים מבלים את רוב זמנם בטיפול בלקוחות, כך שחשוב שהם ייראו נכון לתפקיד. מצופה מהם גם לבלות כמות זמן עצומה ביחד - בקורסי־גיבוש שבהם הם לומדים את סודות המקצוע, בשעות ארוכות במשרד, בארוחות ערב משותפות ובשדות תעופה נידחים במקרים של עיכוב בטיסה.

המגייסים אמרו שוב ושוב לריברה כי הם מחפשים אנשים שיכולים להיות חברים שלהם כמו גם עמיתים שלהם. אחד מהם השווה את הגיוס ל"בחירת קבוצה במגרש המשחקים"; אחר תיאר את החברה שלו כ"מועדון אחווה של אנשים חכמים".

יהיה קל יותר להשאיר רושם שלפיו תשתלבו טוב בחברה אם תכינו עליה שיעורי בית. דברו עם כל מכר שקשור לחברה שאתם יכולים למצוא כדי ללמוד על התרבות הפנימית שלה. מועמד אחד במחקר של ריברה עבר את הראיון לאחר שאימץ את הפרסונה של יועץ מצליח שהכיר באותה חברה.

אפילו אם לא תרחיקו לכת עד כדי כך, אתם חייבים להימנע מלהיראות "חנונים" או חריגים. ישנן משרות רבות בחברות היי־טק לטיפוסים כאלה, אך ההנחה היא עדיין שלאנשים בעלי רקע של ספורט תחרותי בקבוצה - במיוחד בענפים יוקרתיים כמו חתירה - יש אופי מאוזן יותר.

הכלל האחרון להצלחה הוא להפוך את המראיין לתומך שלכם: מישהו שיביע את תמיכתו בכם כשוועדת הגיוסים תתכנס לצמצם את רשימת המועמדים. שימו דגש על קווי הדמיון שתצליחו למצוא ביניכם. אם המראיין יראה בכם משהו מעצמו, הוא יתייחס לכל ניסיון שלא לקבל אתכם לעבודה כאל עלבון אישי.

גם רקע לא מיוחס מהווה לעתים יתרון

גם למי שלא התקבלו לאוניברסיטאות העילית יש עדיין תקווה. כפי שמראה ספרה של ריברה, אפילו הקשר הקלוש ביותר לאנשים בתוך החברה יכול לעזור. אם אתם משתייכים לקבוצה שאינה מיוצגת כראוי ופוגשים במקרה אחראי גיוס על כוס יין באירוע לקידום הגיוון האתני והמגדרי, נצלו את הקשר הזה בלי בושה.

ריברה מציינת שרקע לא מיוחס יכול להוות יתרון, אם המועמד יודע לשווק את עצמו היטב. מגייסים אוהבים לשמוע סיפורים על מועמדים שהצליחו להגיע רחוק כנגד כל הסיכויים.

היא גם מציינת כי יש ארגונים שיכולים לסייע למועמדים שאינם מהאליטה לשווק את עצמם. לארגון האמריקאיSponsors for Educational Opportunity, למשל, יש ניסיון מצוין בבחירת צעירים בני מיעוטים אתניים והבאתם למשרות התמחות שיכולות להוביל לתפקידים במשרה מלאה. צבא ארה"ב משחק תפקיד דומה בכך שהוא עוזר למעוטי יכולת. "עבדתי שנתיים במשרה שבה כל דקה עלולה להיות האחרונה שלי", אמר בקרירות אחד המועמדים, חייל לשעבר, למראיין. "כן, אני חושב שאני יכול להתמודד עם מצבי לחץ".

עם זאת, אל תדברו על כך שהסיכויים עדיין נגדכם, או תחשפו שאמא שלכם חולה או שיש לכם ילד עם צרכים מיוחדים - אחרת אתם עלולים לפגוע בוייב "העלייה לגדולה" שברצונכם לשדר.

הדגש על סגנון במקום על תוכן עלול להיראות כמו דרך מוזרה לבחור את חברי המאיון העליון החדשים.

אבל מי שנמצאים בפסגת מקצועות הייעוץ, בנקאות ההשקעות או עריכת הדין, יודעים שהתכונה המוערכת ביותר בזמנים של אי־ודאות אינה חוכמה, אלא ביטחון עצמי. למרות כל הדיבורים על כך שהעולם נשלט על ידי "אליטה קוגניטיבית", במציאות נראה שזו אינה אלא "אליטת ביטחון עצמי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#