הפתרונות של OECD לצמצום אי השוויון בישראל - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרונות של OECD לצמצום אי השוויון בישראל

OECD: אי השוויון בעולם בשיא היסטורי; בישראל אי השוויון אמנם הצטמצם בשנים האחרונות - אך הוא עדיין מהגרועים במדינות המפותחות

45תגובות

אי השוויון בישראל אמנם הצטמצם מעט בשנים האחרונות – בעוד שברוב מדינות המערב הוא החמיר - אך לפי דו"ח חדש של OECD –  ישראל היא עדיין מהמדינות האי שוויוניות ביותר במערב.

לפי הארגון, אי השוויון בישראל, לפי מדד ג'יני, הוא עדיין מהגבוהים במערב. רק בצ'ילה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב אי השוויון גדול יותר. בנוסף, הפערים בין הכנסות העשירון העליון לעשירון התחתון בישראל התרחבו, מיחס של 12.5 ב-2011 ל-14.9 ב-2013 כך שההכנסות של העשירון העליון בישראל גבוהות כמעט פי 15 מהכנסות העשירון התחתון.

גם כאן, מדובר בפער שהוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, שכן בממוצע במדינות הארגון, הפער בין הכנסות העשירון העליון והתחתון הסתכם ב-9.5. לפי נתוני הארגון, העשירון העליון בישראל מחזיק ב-25.6% מההכנסות לעומת 1.7% לעשירון התחתון. גם שיעור העוני בישראל הוא השני בגודלו, לאחר מקסיקו. במדינות OECD, יש ל-10% העשירים ביותר הכנסה הגדולה פי 9.6 משל 10% העניים ביותר. בשנות ה-80 היחס היה 7 ל-1 ובשנות ה-90 8 ל-1.

עם זאת, בעוד שלפי הדו"ח הפער בין עשירים לעניים בעולם ממשיך להתרחב, בישראל הוא הצטמצם בשנים האחרונות - אך הוא עדיין גבוה משמעותית מהממוצע במדינות הארגון.

לפי OECD אי השוויון הכלכלי בעולם הוא הגבוה ביותר מאז החל איסוף מידע. הגידול באי שוויון חל בתקופות של שגשוג כלכלי ובתקופות של משבר כאחד. אי השוויון, מזהיר OECD, פוגע בצמיחה ובהזדמנויות התקדמות של שכבות חלשות

בארגון מציעים למקבלי ההחלטות בישראל ובמדינות הארגון לחשוב מחדש על מדיניותם הכלכלית, להפסיק להתרכז רק במדיניות של הגדלת הצמיחה - ולפעול לשיפור הגישה ואיכות השירותים החברתיים: חינוך, השכלה גבוהה, בריאות ודיור ושיפור מצבם של בעלי ההכנסות הנמוכות מארבעת העשירונים הנמוכים - ולא רק העניים או בעשירון התחתון. "תוכניות ממוקדות מלחמה בעוני לא יספיקו", נכתב בדו"ח.

מחקר שערך הארגון מצא הוכחה אמפירית לכך שרמות אי שוויון גבוהות באוכלוסיה פוגעות בצמיחה הכלכלית. "כשבעלי ההכנסות הנמוכות נחלשים – אז כולם נחלשים", נכתב בדו"ח. "לאי השוויון יש השפעה שלילית לא מבוטלת ובהיקף גדול על הצמיחה. למאבק לצמצום השוויון בהכנסה הפנויה, באמצעים של חלוקה מחדש, אין השפעה שלילית על הצמיחה".

"ריכוז גבוה של עושר מגביל השקעה וצמיחה" 

העלייה באי השוויון בהכנסות בין 1985 ל-2005 גרעה 4.7% מהצמיחה המצטברת בין 1990 ל-2010, בממוצע במדינות OECD. אחת הסיבות לכך היא שריכוז גבוה של עושר מגביל הזדמנויות השקעה וצמיחה. העושר, אומר הדו"ח, מרוכז עוד הרבה יותר מאשר ההכנסה – בממוצע, 10% משקי הבית העשירים ביותר מחזיקים מחצית מכלל העושר, בעוד ש-40% העניים ביותר מחזיקים רק ב-3% ממנו. רמה גבוהה של חובות ומיעוט נכסים משפיע על יכולתם של אנשים בני המעמד הבינוני הנמוך להשקיע בהון אנושי.

לפי מחקר שערך הארגון, צמצום אי השוויון בחברה יביא להגדלת הצמיחה – לפי המחקר, הפחתת אי השוויון בנקודת ג'יני אחת היתה מביאה לשיפור מצטבר של 0.8% בצמיחה בתוך חמש שנים. 

ניתוח שערך הארגון מצביע על כך שההשפעה השלילית ביותר על הצמיחה, הקשורה לאי השוויון, היא הפער הגדול בין בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר לשאר האוכלוסיה - אבל לא מדובר רק על בעשירון הנמוך, הם מדגישים, אלא על טווח רחב בהרבה של בעלי הכנסה נמוכה – ארבעת העשירונים הנמוכים ביותר שבהם נכלל גם מעמד הביניים הנמוך. 

"כדי להילחם בהשפעה השלילית של אי השוויון על הצמיחה, לא מספיק רק להיאבק בעוני אלא צריך להתייחס לבעלי הכנסות נמוכות באופן רחב יותר", כותבים ב-OECD. "תוכניות למאבק בעוני לא יספיקו. יש להתרכז בארבעת העשירונים התחתונים (40% מבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר) כולל מעמד הביניים הנמוך שנמצא בסיכון".

במהלך המשבר הכלכלי היתה עלייה באי השוויון בשל הגידול באבטלה. במדינות שספגו את המשבר קשה ביותר היתה פגיעה קשה במיוחד בשכבות החלשות. "רוב הדיון באי שוויון בזמן האחרון התמקד ב-1% העשירים, אולם דו"ח זה מדגיש במיוחד את משקי הבית שהכנסתם נמצאת ב-40% התחתונים של האוכלוסיה, את הסיבות לפגיעה בהם ואת המדיניות שתוכל לסייע לבלום את אי השוויון". לדברי כותבי הדו"ח, הפער בין 40% התחתונים לשאר הוא התורם העיקרי לגידול בפערים הכלליים.

"הממצאים מצביעים על חשיבות מדיניות שתומכת בהגדלת הצמיחה וטוענת שהתמקדות בכך תועיל לטווח הארוך", נכתב בדוח "מצד שני הוא מצביע על כך שמדיניות שעוזרת לצמצם את אי השוויון לא רק שתזעור לחברה להיות הוגנת יותר אלא גם עשירה יותר. הפעלת מדיניות של שני קטבים לצמצום אי השוויון וקידום הזדמנויות שוות יובילו גם לצמצום אי השוויון וגם תעודד את הצמיחה".

"רפורמה במערכת המס והקצבאות"

ב-OECD מציעים למדינות הארגון לשקול רפורמה במערכת המסים והקצבאות. "לבעלי ההכנסות הגבוהות יש היום יכולות גדולות יותר לשלם מסים מאשר בעבר. לכן, ממשלות יכולות לשקול בחינה מחדש של מערכת המס שלהם כדי לוודא שתושבים מבוססים יגדילו את חלקם בנטל המס. בנוסף, בארגון מציעים גם לפעול לשיפור בגביית המס, סגירת פרצות מס, ביטול או צמצום העדפות מס שניתנות לבעלי הכנסה גבוהה יחסית, והערכה מחדש של נטל המס על כל סוגי הנכסים וההכנסות, וכן בחינה מחדש של גובה המס על הכנסה מהון.

לפי הארגון, משקי בית מבוססים מאופיינים בראש משק בית בגיל 55-64, עם השכלה גבוהה. במרבית המקרים הנכס העיקרי שלהם הוא הבית בו הם גרים, ורק מיעוט משקי הבית מחזיק בנכסים פיננסיים, שריכוזם עוד יותר גבוה מריכוז נכסים לא פיננסיים.

הדו"ח מזהה את ארה"ב, נורווגיה והולנד כמדינות שבהן יש שיעור גבוה מאוד של חובות ביחס להכנסות. בטווח הארוך, עליית מחירי מניות ונדל"ן ביחס למוצרי צריכה היא אחד מהגורמים העיקריים לגידול בעושר משקי בית – ולריכוזיות שלו. היחס הזה גדל בארה"ב, הולנד ובריטניה במהלך המשבר באופן בולט.

בנוסף לכך הם מדגישים כותבי הדו"ח את הצורך בשיפור השירותים ואופן חלוקת הקצבאות. "יש לשים לב לעיצוב קצבאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה", נכתב בדו"ח. בנוסף, בארגון מדגישים את החשיבות של הנגשת השירותים הציבוריים ושיפור איכותים כמו למשל מערך הגיל הרך, מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, מערכת הבריאות והדיור. "נקיטת אמצעים כאול ישפרו באופן מיידי את השוויון. שיפור שירותים ציבוריים יתרום גם לטווח הארוך ויסייע לשיפור המוביליות בחברה וליצירת שוויון הזדמנויות". אחת הדרכים להגדיל את השוויון היא לשלב נשים בכח העבודה, מסיק הדו"ח. נשים הצליחו לצמצם את פערי ההשתתפות, השכר והקידום, אולם הן עדיין במצב נחות משל גברים בשוק העבודה.

הדבר המחבר בין אי-שוויון בהתייחס למדיניות של גידול בשיעור תעסוקה מציינים בדו"ח כי "גידול בשיעור התעסוקה יכול לתרום באופן משמעותי לשיפור או השוויון בהכנסות, אבל בתנאי שהתעסוקה היא בעבודה שמציעה אפשרויות קידום וקריירה".

בארגון מציעים להתמקד גם בהעלאת שיעור התעסוקה בקבוצות אוכלוסיה שלא מיוצגות בה מספיק. בנוסף, הגידול בתעסוקה לא-סטנדרטית (לא קבועה, חלקית, באמצעות קבלן וכד') יוצר הזדמנויות תעסוקה אך תורם לגידול באי שוויון. תעסוקה על בסיס זמני, חלקי או העסקה עצמית מהווים כיום שליש מכלל התעסוקה במדינות OECD. חצי מהמשרות שנוצרו מאז 1995 היתה בצורת תעסוקה לא סטנדרטית כזו. אולם גם בתעסוקה סטנדרטית יש פגיעה ביכולת העובדים לקבל הכשרה, בשכרם ובבטחון שלהם. משקי בית שמועסקים באופן כזה סובלים משיעור גבוה יותר של עוני.

"הממצאים מצביעים בבירור על כך שאי שוויון גבוה מונע את האפשרויות של בעלי ההכנסות הנמוכות להשקיע בשיפור ההון האנושי שלהם – שנמדד לא רק בשנות ההשכלה שצברו אלא גם באיכותן. ולכן על קובעי המדיניות בחינוך להיות רגישים לאי השוויון בין התלמידים".

הדבר המחבר בין אי שוויון לבין צמיחה, אומרים חוקרי OECD, הוא ההון האנושי – פערים בהישגים בחינוך בין אנשים בעלי רקע כלכלי-חברתי שונה. התוצאה היא בזבוז פוטנציאל ופגיעה בניידות החברתית.

אחת הדרכים להגדיל את השוויון היא לשלב נשים בכח העבודה, מסיק הדו"ח. נשים הצליחו לצמצם את פערי ההשתתפות, השכר והקידום, אולם הן עדיין במצב נחות משל גברים בשוק העבודה.

הדו"ח על אי שוויון הוא דו"ח שלישי מספר בהיקף גדול. קודמיו התפרסמו ב-2008 וב-2011. הוא עוסק בניתוח הסיבות לעלייה באי שיוויון במדינות המפותחות וברוב הכלכלות המתעוררות. במדינות אמריקה הלטינית אי השוויון אמנם הצטמצם, אך הוא עדיין גבוה בהרבה מהממוצע במדינות העשירות.

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה לדו"ח ה-OECD: "מיקומה של ישראל בצמרת האי שוויון, יחד עם הפער שגדל בין העשירון התחתון לעליון, הוא בעייה קיומית לישראל. מצב זה מפורר את המרקם של החברה הישראלית, ופוגע בצדקת דרכה של המדינה. זוהי עדות נוקבת לכשלון ממשלות נתניהו ומדיניותו. זהו האתגר הגדול ביותר העומד בפני הממשלה, והאופוזיציה תתמוך מבחוץ בכל מהלך שיש בו כדי לטפל ולו חלקית במחדל כלכלי, לאומי ומוסרי זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#