איראן: "בית משפט בשווייץ מחייב את ישראל לשלם לנו חוב של 1.1 מיליארד דולר". האוצר: לא נשלם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איראן: "בית משפט בשווייץ מחייב את ישראל לשלם לנו חוב של 1.1 מיליארד דולר". האוצר: לא נשלם

(עדכון) על פי דיווח של סוכנות הידיעות האיראנית, בית המשפט השווייצי הורה על הפיצויים בעקבות תביעת איראן לקבל את חלקה בעסקי נפט משותפים מתקופת משטר השאה

70תגובות

בית משפט בשווייץ פסק החודש שחברת "טרנס אסיאטיק אויל", הנמצאת בשליטת ישראל, צריכה לשלם חוב של 1.1 מיליארד דולר לחברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) - כך פירסמה היום (ד') סוכנות הידיעות הרשמית של איראן, שציטטה "מקור יודע דבר" במרכז למשפט בינלאומי בלשכת נשיא איראן, חסן רוחאני. לפי הדיווח, ישראל תחויב גם בהוצאות משפט של 7 מיליון דולר. הפסיקה באה בסיומם של הליכי בוררות שנמשכו 26 שנים.

משרד האוצר הישראלי סירב לאשר או להכחיש את הידיעה, ומסר בתגובה שישראל לא תשלם דבר לאיראנים. "מבלי להתייחס לגופו של עניין, נזכיר כי בהתאם לדיני המסחר עם האויב אסור להעביר כספים לאויב - ובכלל זה לחברת הנפט הלאומית האיראנית", נאמר בהודעת האוצר.

אי־אף־פי

חברת הנפט הלאומית האיראנית מנהלת נגד ישראל שלושה הליכי בוררות בשווייץ, בתביעה לקבל את חלקה בעסקי נפט משותפים מתקופת משטר השאה. המיזם המשותף, שהוקם ב-1968, כלל את צינור הנפט מאילת לאשקלון (קצא"א), וחברה לשיווק נפט איראני ללקוחות באירופה ובארה"ב, שנרשמה בפנמה בשם "טרנס-אסיאטיק אויל". השווי הכולל של התביעות האיראניות מסתכם בכ-7 מיליארד דולר, לפי כתב העת המקצועי "גלובל ארביטריישן רוויו".

הפסיקה שפורסמה היום מתייחסת לנפט שהחברה האיראנית סיפקה באשראי לטרנס-אסיאטיק, כדי שתמכור אותו בשוק הבינלאומי, באמצעות חברת-בת משותפת בשם "פריגייט" (או FFC) שהוקמה ב-1969 ונרשמה בליכטנשטיין. החברה-הבת חתמה ב-1978 על חוזה עם חברת הנפט האיראנית, ולא שילמה לה את תמורתן של 50 חשבוניות. לפי המקור האיראני, בעסקה נמכרו 14.75 מיליון טון נפט בשווי 450 מיליון דולר.

טרנס-אסיאטיק הפעילה אז צי של 23 מיכליות, ושיווקה את הנפט האיראני ללקוחותיה באמצעות מתווכים - שהבולט ביניהם היה מרק ריץ', המיליארדר היהודי-אמריקאי שנחשד לאחר מכן בעבירות כלכליות בארה"ב ובמשך שנים רבות התחמק ממשפט. הנשיא ביל קלינטון העניק לו חנינה ביום האחרון של נשיאותו, בהמלצת ראש ממשלת ישראל אז אהוד ברק. 

ששי חורש

המהפכה האיסלאמית באיראן בפברואר 1979 הביאה לניתוק היחסים עם ישראל. כמה חודשים אחר כך החליטה ממשלתו של מנחם בגין לא לשלם את חובות הנפט לאיראנים, שפתחו כעבור כמה שנים בהליכי בוררות. את החוב של טרנס-אסיאטיק תבעו האיראנים באמצעות "פימארקו אנשטלט", חברת-קש בבעלותם בליכטנשטיין, שחתמה על החוזים עם החברות הישראליות. הם טענו שישראל שולטת בפועל בטרנס-אסיאטיק ודרכה בחברה-הבת המשותפת, ולכן עליה לשלם את החוב בתוספת ריבית.

הבוררות החלה ב-1989 והתנהלה בציריך. כל צד מינה בורר מטעמו: ישראל את שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, ואחרי מותו ב-2002 את עו"ד דורי קלגסבלד, ואיראן את השופט מוחסיין אגאחוסייני, שפעל מטעמה בכל ההליכים נגד ישראל. הצדדים התקשו להסכים על מינוי הבורר השלישי, וההכרעה נמסרה לבית המשפט העליון של שווייץ, שדן בתיק בתחילת שנות ה-90.

ב-1998 פסקו הבוררים שטרנס-אסיאטיק, כלומר ישראל, חייבת לשלם את החוב. לפי הדיווח של סוכנות הידיעות האיראנית, הפסיקה הקודמת חייבה את ישראל לשלם 500 מיליון דולר ודחתה את ההחלטה על תשלום הריבית. בהחלטה שניתנה החודש חויבה ישראל גם בתשלום הריבית שהצטברה מאז.  

רויטרס

לפי הדיווח, חברת הנפט האיראנית תבעה במקביל את טרנס-אסיאטיק גם בפנמה, שם רשומה החברה, בתביעה לגבות את החוב על פי הפסיקה המקורית. בפועל, משרדי החברה שוכנים בבית אמות משפט בתל אביב, ובראשה עומד אלוף (מיל') והשר לשעבר יוסי פלד. טרנס-אסיאטיק הגישה תביעות נגדיות, שבהן טענה שהאיראנים הפרו את הסכם השותפות עם ישראל - אך תביעות הצד הישראלי נדחו בבתי המשפט בשווייץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#