מחירי הבתים בניו יורק ובסן פרנסיסקו הורגים את כלכלת ארה"ב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירי הבתים בניו יורק ובסן פרנסיסקו הורגים את כלכלת ארה"ב

לפי מחקר שנערך בארה"ב, היצע הבתים המצומצם בערים בעלות פריון גבוה פוגע בתרומה שלהן לכלכלה האמריקאית ■ החוקרים: 
"הגורמים העיקריים לצמיחה המהירה בפריון בניו יורק, סן פרנסיסקו וסן חוזה היו עלייה במחירי הבתים ובשכר המקומי, ולא בתעסוקה"

2תגובות

היצע הבתים המוגבל מרחיק עובדים מהערים שבהן הם יכולים להגיע לתפוקה מרבית, והמגמה הזאת גובה מחיר מהכלכלה האמריקאית.

הפחתת ההגבלות על שימוש בקרקע בערים שיש בהן פריון עבודה גבוה, כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו וסן חוזה, תרחיב את כוח העבודה שלהן, מה שיעודד את התמ"ג של ארה"ב ב-9.5%, לפי הערכת מחקר חדש של אנריקו מורטי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וצ'נג טאי סיי מאוניברסיטת שיקגו.

בלומברג

"למספר מצומצם של עובדים בארה"ב יכולה להיות גישה לערי הפריון הגבוה האלה", אמר מורטי בראיון לבלומברג. לדבריו, חלוקה יעילה יותר יכולה "להועיל באופן כללי לכלכלה כולה".

החוקרים בדקו נתונים מ-220 ערים בארה"ב כדי להעריך כמה כל אחת מהן תרמה לצמיחה בתמ"ג של ארה"ב ב-1964–2009, ביחס לצמיחה של העיר עצמה. פריון העבודה והביקושים צמחו מהר מאוד בסן פרנסיסקו, בניו יורק ובסן חוזה במשך תקופה של 45 שנה, הודות לתעשיות עתירות ההון האנושי שבהן כמו טכנולוגיה ופיננסים, מצאו החוקרים. למרות זאת, הערים האלה לא היו מנועי הצמיחה של ארה"ב: הכלכלות המקומיות צמחו בסך הכל ב-19.3%, ובכל זאת תרמו באופן מצטבר רק 6.1% לצמיחה הכללית.

"הסיבה לכך היא שהגורמים העיקריים לצמיחה המהירה בפריון בניו יורק, בסן פרנסיסקו ובסן חוזה היו עלייה במחירי הבתים המקומיים ובשכר המקומי, ולא בתעסוקה", כתבו החוקרים. "למרות פער גדול בתמ"ג המקומי בין ניו יורק, סן חוזה וסן פרנסיסקו לבין ערי 'רצועת החלודה' (האזור בארה"ב שבו התרכזו תעשיות כבדות), לשתי קבוצות הערים היתה אותה תרומה לצמיחה המצטברת בתמ"ג".

לעומת זאת, כ-75% מהגידול בתמ"ג של ארה"ב ב-1964–2009 הגיעו מצמיחה בערים בדרום ארה"ב, וקבוצה של 19 ערים גדולות אחרות. בחלק מהן, כמו בוסטון, פורטלנד וסולט לייק סיטי, הצמיחה המקומית היתה בשיעור כמעט זהה לצמיחה של ארה"ב. באחרות, כמו שיקגו ולוס אנג'לס, התרומה הכוללת לתמ"ג היתה אף גבוהה יותר מהצמיחה בתמ"ג המקומי שלהן. בקבוצה אחרת, שכללה את העיר פיניקס שבאריזונה, התרומה לתמ"ג היתה קטנה בהשוואה לצמיחה בתמ"ג של העיר.

"פיניקס ולאס וגאס משכו תושבים בגלל מזג האוויר הטוב וההיצע הרב של דיור זול", נכתב במחקר. מעברים כאלה מובילים לירידה בתפוקה של ארה"ב, משום שהם מביאים עובדים לערים "שבהן פריון העבודה נמוך".

המסקנה היא שהיצע נמוך של דירות לא רק מכביד על שוכרי הדירות במנהטן ובאזור מפרץ סן פרנסיסקו - הוא גם גובה מחיר מארה"ב כולה.

"המקומות שמניבים את התפוקה הגדולה ביותר אינם בני השגה, ואני חושב שזו בעיה", אמר אהרון רן, עמית בכיר במכון מנהטן לחקר המדיניות בניו יורק ומחבר הבלוג The Urbanophile. אך לדבריו, להגבלות הבנייה יש סיבה: הן עוזרות לערים לשמור על המאפיינים האטרקטיביים שלהן.

החוקרים עצמם הציעו פתרון אלטרנטיבי, וכתבו כי תחבורה ציבורית טובה יותר תהפוך ערים בעלות פריון גבוה מאוד לנגישות יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#