האנשים שאף פעם לא יוצאים לפנסיה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנשים שאף פעם לא יוצאים לפנסיה

אנשי הכפרים בסין, וגם ילידי הכפרים שהיגרו לערים הגדולות, מקבלים פנסיה מזערית ואינם יכולים להרשות לעצמם לפרוש

תגובות

בגיל 60, לז'נג צ'אושו יש רק זיכרונות רחוקים מהחיים שלו כצעיר בכפר. הוא עבד באזור צ'ונגקינג, עיר בגודל של פרובינציה בדרום־מערב סין, במשך יותר מ-30 שנה. בעודו מפלס מלט תחת השמש הקופחת, הוא אומר שימשיך לעבוד כל אימת שיוכל. "אני לא יכול לפרוש", הוא אומר.

כמו מיליוני אחרים בגילו, הוא אינו יכול להרשות זאת לעצמו. הפנסיה שלו מהמדינה מסתכמת בסכום זעום - 93 יואן בחודש (15 דולר).

׳¨׳•׳™׳˜׳¨׳¡

רוב העובדים הלא־מקצועיים שבמשך שלושה עשורים הניעו את כלכלת סין הם אנשים כמו ז'נג, שנולדו בכפרים ועברו לאזורים העירוניים. הם מכונים לעתים מינגונג, או איכרים, אף שאין להם כמעט ניסיון בחקלאות, אם בכלל; לפעמים הם מכונים בטעות "עובדים נודדים", אף שהוותיקים שבהם, כמו ז'נג, עברו לערים כבר לפני הרבה שנים, והצעירים שבהם נולדו בערים להורים שהיגרו מהכפר.

כחלק ממערכת רישום משקי הבית של סין, הידועה בשם 
חוקו, הקשרים הכפריים, אפילו אם הם עברו בירושה, קובעים אילו הטבות רווחה אנשים יקבלו. חלק מהדור הראשון של מהגרי העבודה, שהיגר לערים בסוף שנות ה–80, הגיע לגיל הפרישה. רוב האנשים זכאים לתוכנית פנסיה של המדינה או של מקום העבודה בגיל 60. חלק מהנשים יכולות לצאת לפנסיה בגיל 55 או אפילו 50. גמלאים שנולדו בעיר מקבלים כמעט 2,070 
יואן בחודש.

אולם עובדים ממוצא כפרי מקבלים הרבה פחות - סכום שבהרבה מקרים אינו מספיק להם כדי להתקיים בערים שבהן הם עובדים. לרבים אין ברירה אלא להמשיך לעבוד, או בחלק מהמקרים לחזור לכפר כדי לחיות בחווה, אם יש להם כזו.

בממשל הסיני מדברים על רפורמה במערכת החוקו, אך השינויים בינתיים היו אטיים מאוד. הצורך ברפורמה ייהפך דחוף יותר ככל שהנתח המבוגר של מי שמסווגים כמהגרי עבודה מקומיים יגדל. ב-2008–2013, מספר האנשים האלה בני יותר מ-50 זינק מ-26 מיליון ל-41 מיליון, ושיעורם מכלל מהגרי העבודה המקומיים טיפס מ–11% ל-15%. הזדקנות האוכלוסייה בסין רק תחריף את הבעיה. ב-2014 היו 212 מיליון סינים בני יותר מ-60, והיוו 16% מהאוכלוסייה. ב–2025 יהיו 316 מיליון אנשים - אחד מכל 
ארבעה סינים.

בה בעת, היצע העובדים הצעירים מצטמצם והולך, וכך גם המוטיווציה שלהם לעבוד בעבודות לא מקצועיות. מפעלים רבים נהגו לדחות עובדים בני יותר מ–25. כיום המחסור בעובדים צעירים מאלץ אותם לקבל לעבודה מבוגרים.

צ'ונגקינג ידועה זה זמן רב באנשי ונשות ה"בנג־בנג", כפי שהם מכונים, שנושאים משאות כבדים על מוטות במבוק במעלה ובמורד הגבעות התלולות של העיר. הגיל הממוצע של העובדים האלה, שנולדו בכפרים, גבוה משמעותית מלפני כמה שנים. חלק מהם מבוגרים כל כך עד שמזעזע לראות אדם צעיר משתמש בשירותיהם.

אנשי "בנג־בנג" רבים ימשיכו לעבוד עד שגופם המזדקן יכריע אותם. הרעיון של פנסיות לעובדים כאלה עדיין חדש יחסית. רבים אינם אוהבים את מערכת החוקו, אך היא לפחות מאפשרת לאנשים שמוצאם מן הכפר, או לצאצאיהם, לשמור על קרקע חקלאית בכפר ולהשתמש בפיסת אדמה לידה לצורכי דיור. הממשלה ראתה זמן רב את ההטבות האלה כסוג של פנסיה למהגרי העבודה המקומיים. זה התחיל להשתנות ב–2009, כשהיא הציגה תוכנית פנסיה לבעלי קרקעות חקלאיות כחלק מהחוקו, באמצעות מימון של המדינה והפרשות של העובדים עצמם. זה איפשר למשתתפים למשוך פנסיה בגיל 60 מהעיר שלהם, בדרך כלל באמצעות העברה בנקאית, כל עוד הפרישו במשך 15 שנה. מי שמלאו לו 60 ב–2012 או קודם לכן זכאי לכך ללא צורך בהפרשות. נכון לסוף 2013 כמעט 475 מיליון נרשמו לתוכנית.

בלומברג

ההטבות האלה מזעריות. הפנסיה הבסיסית המינימלית היא 55 יואן (8.85 דולר) בחודש, הרבה מתחת לקו העוני. הממשלה אומרת שהגדילה את הטבות הפנסיה לכפריים ב–2014 ב–15 יואן בחודש בממוצע — אך יהיה קשה להגדיל את ההטבות משמעותית, משום שהיחס בין הפנסיונרים למהגרי העבודה המקומיים בגיל העבודה גדל. הממשלה שקלה את העלאת גיל הפרישה, ואולי תעשה זאת ב–2020. סין גם משנה בהדרגה את מדיניות הילד האחד, אך השינוי כנראה מאוחר מדי בעבור עובדים מבוגרים שרק ילד אחד 
מטפל בהם.

הפרשות המעביד יגדילו את חשבונות הפנסיה למהגרי עבודה מקומיים מסוימים, אך רבים עובדים ללא חוזה, ולכן אינם נהנים מהטבות שממומנות על ידי המעסיק. בטווח הרחוק יש צורך במהפכה רדיקלית במערכת החוקו, אשר תאפשר למהגרי העבודה המקומיים ליהנות מהטבות רווחה כמו כולם. רפורמות כבר מתרחשות בכמה ערים קטנות, שבהן מהגרי העבודה המקומיים נשארים קרוב לבית, אך הממשלה חוששת שהערים הגדולות יוצפו במחפשי קצבאות רווחה אם יבצעו רפורמות דומות.

בצ'ונגקינג, ז'נג בקושי מצליח להתקיים. העבודה שלו זמנית בלבד, הוא מספר, אך הוא משתכר ביום 250 יואן — כמעט פי שלושה מהפנסיה החודשית שלו. במשך השנים הוא השתכר כמעט מספיק כדי לכסות את המקדמה על הדירה של בנו בעיר, שבה גם הוא מתגורר. אין לו שום תוכניות לחזור לכפר שלו, והוא משכיר את החווה שלו תמורת הכנסה נוספת. הוא ימשיך גם למשוך פנסיה. "גם זה משהו", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#