חתן פרס נובל לכלכלה: "הערך הכלכלי שמייצר מורה מאוד גבוה - אבל לא משלמים להם מספיק" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בנט, שומע?

חתן פרס נובל לכלכלה: "הערך הכלכלי שמייצר מורה מאוד גבוה - אבל לא משלמים להם מספיק"

אלווין רות', שזכה נובל ב-2012 בזכות תרומתו לקשר בין תורת המשחקים ומערכות חינוך, מכיר מקרוב את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל וחולק שבחים לאוניברסיטאות המקומיות, אך מזהיר מההשלכות של זילות מקצוע המורה: "יהיה טוב יותר אם נדע לכבד את ערכם של מורים"

5תגובות

"אנחנו לא משלמים למורים מספיק כדי למשוך מורים מחויבים ומוכשרים שרואים בעבודה שלהם עיסוק לכל דבר, משום שלעבוד עם ילדים לא נתפס כדבר מספיק חשוב, וצריך להבין שזה מקצוע חשוב". כך אומר הכלכלן חתן פרס נובל אלווין רות', שביקר בתחילת החודש בישראל לרגל שבוע החינוך שנערך בירושלים.

רות', מרצה באוניברסיטת הרווארד שזכה בנובל ב–2012 על תרומתו המחקרית לקשר בין תורת המשחקים ומערכות חינוך (למשל, איך לחבר סטודנטים לאוניברסיטה המתאימה להם), מדגיש בראיון עימו את הערך הכלכלי הגבוה שמייצר מורה לעתידו של תלמיד בשנות הלימוד הראשונות. "הערך של מורה בגן או ביסודי הוא מאוד גבוה. מורה טוב יוצר לילדים ערך בסכום של מאות אלפי דולרים לחיים שלמים של תלמיד", אומר רות', שהיה אורח של "פורום הפיס לחינוך וכלכלה" בירושלים ונפגש במהלך ביקורו עם ראש העיר ניר ברקת.

במחקריו ובפעילותו הציבורית, לרות' תרומה מרכזית להטמעתה והרחבתה של שיטת School choice במערכת החינוך בארה"ב. השיטה, שרות' פיתח את ההתאמה הממוחשבת שלה, פותחת בפני תלמידים אפשרות בחירה בין בתי ספר שונים בעיר מסוימת, כך שתלמידים ממשפחות עניות לא יישלחו אוטומטית לבית הספר הקרוב למגוריהם - שלרוב הוא עני כמוהם. "אם תשלח כל ילד לבית ספר בשכונה שלו, ילדים עניים ילכו לבתי ספר גרועים, והעתיד שלהם יהיה עגום. אני חושב שבארה"ב אנחנו צריכים להיות מודאגים מהאופן שבו אנחנו מעניקים חינוך לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. אם תתן לאותם ילדים אפשרות בחירה זה יכול לשנות את עתידם", אומר רות' בראיון שנערך בירושלים, עיר שבה הפערים בין תיכונים יוקרתיים, כמו ליד"ה והגימנסיה העברית, לבין תיכונים רגילים כמו דנמרק ורנה קאסן, גדול במיוחד.

"בערים רבות בארה"ב עדיין אין School choice , אבל המערכת מתרחבת בהדרגה במידה גוברת, וכעת מה שאני והעמיתים שלי מתמקדים בו זה לפתור בעיות במערכת. דבר אחד שניסינו לעשות זה להבטיח את הבחירה הראשונה והשנייה של בית הספר, כך שאם תלמיד קיבל את הבחירה הראשונה יהיה לו סיכוי שווה לקבל את הבחירה השנייה כאילו היתה הראשונה", מסביר רות', שהחל ליישם את השיטה בבתי הספר התיכוניים בניו יורק לפני כ-15 שנה. לאחר שהמערכת שפיתח רות' הוטמעה רשמית בעיר ב-2003, היא החלה להתפשט לבוסטון וערים נוספות בארה"ב. "אחת הבעיות בארה"ב היא שמערכת החינוך שלנו מאוד לא ריכוזית, אין לנו תכנית לימודים ארצית וצריך להתאים את המערכת בכל עיר ומדינה בנפרד", אומר רות'.

אמיל סלמן

רות', יהודי שגדל בניו יורק, ביקר בישראל עשרות פעמים והתראיין ל-TheMarker פעמיים בשנים האחרונות - ב-2012 לאחר זכייתו בנובל, ושוב ב-2014. הוא מכיר מקרוב את מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, ישב בדירקטוריון הטכניון ונמצא בקשר עם לא מעט חוקרים ישראלים, לא מעט מהם היו דוקטורנים ופוסט דוקטורנטים שלו. בין חבריו באקדמיה נמנים חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן והפרופ' דן אריאלי. "בהתחשב בבעיות ובנסיבות שבהן הן פועלות, לישראל יש כמה אוניברסיטאות טובות בצורה יוצא דופן. כאן יש מאגר אנשים מצומצם לגיוס מאשר אוניברסיטאות בארה"ב, שיכולות לגייס כשרונות מכל העולם", אומר רות'.

אם כך, איך אתה אתה יכול להסביר את הפער בין ההישגים העלובים של תלמידים ישראלים במבחני פיז"ה (מקומות 41 במתמטיקה ומדעים, מקום 34 בקריאה) לבין ההישגים האקדמיים המזהירים והשיעור הגבוה של צעירים ישראלים באוניברסיטאות ומכללות?

"מבחנים כמו פיז"ה משווים ילדים אחד לשני, ופחות בין מדינה אחת לשנייה, כך שאני לא לגמרי בטוח מה ניתן ללמוד מהשוואה בינלאומית. צריך לזכור דבר נוסף - גם בארה"ב וגם בישראל מערכת החינוך מאוד מגוונת. אני פחות מכיר את מערכת החינוך היסודית והתיכונית בישראל, אבל יהיה טוב יותר אם נדע לכבד את ערכם של מורים".

ההתמחות של רות' בפיתוח פתרונות פשוטים למערכות מורכבות הוביל אותו ב-2004 לפתח מערכת חדשנית לחילופי כליות. רות' זיהה חוסר יעילות במנגנון תרומת הכליות, שנבע בעיקר מחוסר התאמה בין סוגי הדם של תורמים ונתרמים - לרוב בני משפחה, שעה שבארה"ב מתים מדי שנה כ-4000 איש שמחכים לתרומת כליה. המערכת, NEPKE שמה (ראשי תיבות של  The New England Program for Kidney Exchange) היא מעין בנק שמאפשר למצוא התאמה להשתלת כליה בין מאגר גדול של אנשים ולהחליף ביניהם כליות, באופן חוקי כך שלא יתעורר חשש לסחר באיברים.

המומחיות שרכש רות' בהיבטים המשפטיים של תחום כה רגיש ושנוי במחלוקת כמו השתלת איברים, שהחוק לגביו משתנה ממדינה למדינה ומעת לעת, מאפשר לו לבחון בכלים מקצועיים תחום נוסף עם מאפיינים דומים - ענף הפונדקאות, שהעיסוק הציבורי בו אינו יורד מסדר היום מאז רעידת האדמה הקטלנית בנפאל. הראיון עם רות' התקיים ימים אחדים לאחר שמשרדי הפנים והמשפטים בישראל החליטו בצעד חריג לאשר את הבאתם לישראל של כ-20 פונדקאיות מנפאל כדי שיוכלו ללדת בישראל, בנוסף לכ-25 תינוקות שכבר נולדו, בעקבות קריסת מערכת בתי החולים בנפאל והתנאים הקשים ששוררים במדינה לאחר האסון. אתמול (חמישי) הוטסו לארץ עוד ארבע משפחות של הורים ותינוקותיהם הפונדקאים בעקבות רעידת האדמה השנייה שפקדה את נפאל ביום שלישי, שעה שכ-50 ישראלים עדיין שוהים במדינה בהמתנה ללידת ילדיהם מנשים פונדקאיות.

"זאת גישה יהודית ידועה - פיקוח נפש, ואם קורה אסון כמו רעידת אדמה המדינה צריכה לפעול בהתאם. פונדקאות היא פיתרון טוב לזוגות הומוסקסואליים, משום שיש להם קושי גדול להביא ילדים. זה תחום שנמצא בתהליך של הכרה, כחלק מהרחבת הזכויות המיוחדות לקהילת הלהט"בים. אם מסתכלים על נישואים חד מיניים, ב-10 השנים האחרונות החוק התיר אותם ביותר מ-25 מדינות בארה"ב". רות' ממחיש את מידת המורכבות של ענף הפונדקאות במדינות שונות. "בתור איש מדעי החברה אני בוחן את החוקים השונים ברחבי העולם. בארה"ב לבדה יש לנו חוקים שונים לגבי פונדקאות. בקליפורניה אתה יכול לקנות את כל התהליך של יצירת ילד - הזרע, האם הפונדקאית וכל הצרכים האחרים, בעוד שבניו יורק פונדקאות אמנם חוקית אבל אתה לא יכול לקנות אותה, אלא לעשות אותה מאישה שתעשה זאת ללא תמורה. כבר קרה שחברת פונדקאות בקליפורניה פשטה רגל בזמן שתינוקות פונדקאים היו בדרכם להורים שלהם. בהודו פונדקאות היא עסק גדול ורוב הלקוחות מגיעים ממדינות שבהן זה לא חוקי, כמו בישראל. אבל בגרמניה, תינוק פונדקאי לזוג חד מיני גרמני שיגיע מחו"ל, לא יקבל אזרחות. כל אלה הן התפתחויות חדשות שמערכת המשפט צריכה להתמודד איתן.

אתה תומך בהכרה בחוק בפונדקאות?

"באופן כללי אני לא בעד איסור על דברים, משום שכשמנסים למנוע משווקים לפעול מתפתח שוק שחור ואז התוצאות גרועות פי כמה. כפי שבנקים נמצאים תחת פיקוח כך גם פונדקאות - צריכים להיות חוקים ברורים שמה שלא קורה לחברה השירותים ישולמו, ושהמערכת תדאג לילד, לאם ולבריאותם".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#