איך לציבור האמריקאי לא אכפת שהממשלה שלו מרגלת אחריו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך לציבור האמריקאי לא אכפת שהממשלה שלו מרגלת אחריו?

למרות החשיפות של אדוארד סנודן, רק קצת יותר ממחצית מהאמריקאים מתנגדים לתכניות הריגול של ה-NSA; אך הריגול הרבה יותר נרחב ממה שהם מדמיינים

8תגובות

בקיץ שעבר, לאחר חודשים של אי-מיילים מוצפנים, ביליתי 3 ימים במוסקווה עם אדוארד סנודן לשם כתבת שער במגזין "ויירד". הוא סיפר לי מה בסופו של דבר גרם לו לעזוב את מדינתו ולהדליף כמויות אדירות של מסמכים לתקשורת, הייתה האמונה כי סוכנות הביון האמריקאית, ה-NSA, קיימה האזנות בלתי חוקיות על כלל האמריקאים. בשבוע שעבר, בית משפט לערעורים בארה"ב בניו יורק הסכים עימו.

פאנל של 3 שופטים פסק כי תכנית ה-NSA האוספת בחשאי את נתוני השיחות של כל אמריקאי – מי מתקשר למי ומתי, למשל – אינה חוקית. כאחד התובעים, יחד עם כריסטופר היצ'נס ועוד כמה אנשים מהתביעה המקורית של הארגון לחירויות האזרח בארה"ב (ACLU) נגד ה-NSA, שבית משפט אחר פסל בגלל עניין טכני, היה לי סיפוק אישי רב מההחלטה.

כעת יצטרך הקונגרס להצביע האם לשנות את החוק או להמשיך בתכנית. על הקונגרס יהיה להכריע בנושא עד ה-1 ביוני, כאשר יצטרכו לאשר מחדש את חוק PATRIOT, שהרחיב את סמכויות ה-NSA לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001.

גורם מכריע בהחלטה זו צפויה להיות הגישה הציבורית בארה"ב להאזנות הסתר. החשיפות של סנודן הובילו לשינוי ברור בגישה זו. בסקר של מכון פיו מ-2006, לאחר ש"ניו יורק טיימס" חשף את פעילויות ההאזנה הנרחבות של הסוכנות ללא צו, 51% מהציבור עדיין חשבו שתכניות ההאזנה של ה-NSA מתקבלות על הדעת, ורק 47% חשבו שהן לא סבירות.

לאחר החשיפה של סנודן, מספרים אלה התהפכו. במארס האחרון, סקר פיו הראה כי 52% מהציבור מודאגים כעת מהאזנות הממשל, לעומת 46% שלא.

בהתחשב בכמות האדירה של חשיפות בנוגע לאופן שבו ה-NSA מנצל כוחו לרעה, מפתיע שרק קצת יותר ממחצית מהאמריקאים מודאגים לגבי ריגול ממשלתי. מדוע? האם יש חשיפה כלשהי שתוכל לדחוף את העמדות בבירור נגד תכניות הריגול של ה-NSA? או שבעיני הציבור האמריקאי ביטחון מנצח פרטיות לגמרי?

מעטים האנשים המודעים לכך שה-NSA מפתחת תכנית המכונה "מפת אוצר" כדי למפות כל חיבור לאינטרנט – כל מחשב, טאבלט ומכשיר סלולר – של כל כדור הארץ, כולל אמריקאים. "מיפוי האינטרנט כולה", מסביר שקף של ה-NSA על התכנית, "כל מכשיר, בכל מקום, בכל עת". עוד נכתב במצגת כי התכנית תאפשר "מתקפות על מחשבים וניצול פרצות, וכן גישוש רשתי".

אחת הסיבה לדאגה הפושרת של הציבור היא עייפות NSA. יש תחושה כיום כי ריגול פולשני הוא כבר חלק מהחיים, הנורמלי החדש, בשל גל הסיפורים החדשותיים בנושא. בנוסף, דיווחים על ריגול ה-NSA הם מורכבים טכנית, וכללים תיאורים מבלבלים של שיטות פריצה ומעקב מתוחכמות. הן עשויות להשפיע על כל אזרח ואזרחית, אך בשל החשאיות הרבה הכרוכה בכך, קשה לזהות קורבנות ספיציפיים.

סיבה נוספת היא הפיזור הרב בו התקבל המידע – המסמכים הופצו לשלל אתרי חדשות ובלוגרים. סיפור על האופן שבו הסוכנות עקבה אחר ביקורים באתרים פורנוגרפיים, ללא הבדלה בין אזרחים זרים לאמריקאים, והמלצות של יו"ר הסוכנות לנצל מידע זה כדי לפגוע בשמם המטוב של אותם אנשים, לא זכה לתפוצה רחבה, כיוון שדווח רק ב"האפינגטון פוסט", אתר חדשות פוליטי הנחשב לשמאלני. חשיפה אחרת, על השתלת וירוסים ביותר מ-50 אלף רשתות מחשב בעולם, כולל בקרב בנות בריתה של ארה"ב, דווח בעיתון הולנדי קטן יחסית, וכלל לא הגיע כמעט לאזני הציבור בארה"ב.

עד שהציבור בארה"ב לא יבין לעומק עד כמה ה-NSA חצה את הגבול, לא צריך להמשיך את תכניות ההאזנה של ה-NSA.

אי־אף־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#