תוכנית 15 הצעדים להפחתת האי־שוויון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית 15 הצעדים להפחתת האי־שוויון

אם האי־שוויון באמת מפריע למישהו, יש דרכים רבות לצמצם אותו - אבל האומה האמריקאית מעדיפה לתת סובסידיות למטוסים פרטיים ולהפחית את נטל המס של העשירים, מלעזור לעניים

4תגובות

התפרצות המהומות בבולטימור קשורה, באופן מורכב, לתסכול מהאי־שוויון בארה"ב. מדד חדש של פערים כלכליים שהתפרסם בתחילת השנה מראה שהבונוסים בוול סטריט ב–2014 היו גבוהים פי שניים מסך ההכנסות של כל האמריקאים שעבדו במשרה מלאה בשכר המינימום הפדרלי.

כן, קראתם נכון. הבונוסים בלבד של חלק קטן מהאמריקאים, שעובד רק במגזר הפיננסי ורק בעיר ניו יורק, מגמדים את השכר השנתי הכולל של כל האמריקאים שמשתכרים שכר מינימום פדרלי.

נתונים מדהימים מסוג זה מכים בנו שוב ושוב כבר זמן רב, עד כי אף שזו היתה בעבר סוגיה דמוקרטית, גם הרפובליקאים מתבטאים כעת לגביה. "ארה"ב מותקפת על ידי משבר אי־שוויון", הזהיר הסנאטור מייק לי מיוטה, רפובליקאי שנתמך על ידי תנועת מסיבת התה (אם כי הוא הוסיף כי הוא מודאג לגבי הפערים בהזדמנויות, ולא בעושר). כמוהו הצהיר באחרונה גם לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן סאקס, כי "עלינו לעשות עבודה טובה יותר" בצמצום האי־שוויון".

אי־אף־פי

ואולם כשאנו מקוננים על האי־שוויון, אנו מתייחסים אליו כאל אסון טבע שנכפה עלינו. זה מגוחך. שורשי האי־שוויון מורכבים, ובמידה מסוימת משקפים את הכוחות הגלובליים, אך הם גם משקפים את בחירות המדיניות שלנו.

בספרו החדש של חתן פרס נובל הכלכלן ג'וזף שטיגליץ, "The Great Divide", יש שני פרקים שהכותרות שלהם מסכמות אותם: "האי־שוויון אינו בלתי־נמנע" ו"האי־שוויון הוא בחירה". "שמעתי פעם מיליארדר אחד - מישהו שנקודת ההתחלה שלו היתה ירושה של הון - מדבר עם אחר על הבעיה של האמריקאים העצלנים שמנסים לרכוב בחינם על גבם של השאר", כותב שטיגליץ. "זמן קצר לאחר מכן, הם עברו באופן טבעי לדיון על מקלטי מס".

כן - האמריקאים כאומה בוחרים לתת עדיפות למקלטי מס על פני שכר מינימום ולסובסידיות למטוסים פרטיים על פני שירותים לילדים כדי לשבור את מעגל העוני. והשיח הפוליטי נסוב לעתים קרובות לא על הכוח של התאגידים, אלא על הטרמפ שתופסים העניים.

בית המחוקקים של קנזס מודאג כל כך בעניין הזה, עד שלאחרונה הוא אסר על מקבלי הסיוע הממשלתי, בין היתר, להוציא את כספי הרווחה שהם מקבלים על שיט בספינות תענוגות (אין כמובן שום עדות לכך שהיתה בכלל בעיה כזו). האם עכשיו תפנה קנזס לטפל בסיכון לכך שתלושי המזון יבוזבזו על קוויאר ופטריות כמהין? כולנו יודעים שעדיף להשתמש בכספי הציבור כדי לסבסד ארוחות פטורות ממס של בכירי התאגידים במסעדות יוקרה.

איך אפשר להילחם באי־שוויון?

אם היינו מחליטים להציב את האי־שוויון בעדיפות עליונה, באיזו מדיניות היינו משתמשים?

החודש אמור להתפרסם הספר “Inequality: What Can Be Done?” של הכלכלן הבריטי אנתוני אטקינסון, שבו הוא מפרט 15 צעדים לצמצום האי־שוויון. הנה כמה מהמלצותיו:

1. הממשלה צריכה לטפל יותר במונופולים ולעודד תחרותיות.

2. יש לעודד איגודי עובדים כדי שייצגו את האינטרסים של העובדים.

3. הממשלה צריכה לספק משרות במגזר הציבורי בשכר מינימום בתחומים כמו חלוקת מזון, טיפול בקשישים וטיפול בילדים.

4. בנוסף לשכר המינימום, יש להניח מסגרת לריסון השכר בדרגים הגבוהים. אטקינסון מביא כדוגמה חברות שקבעו מרצונן החופשי כי יש להגביל את שכר הבכירים לסכום גבוה פי 65 או 75 מהשכר הממוצע בחברה.

5. מס ההכנסה האישי צריך להיות פרוגרסיבי יותר, עם שיעור מקסימלי של 65%.

6. כל ילד צריך לקבל "קצבת ילד" שתסייע לחץ ילדים מעוני.

אם לכולנו באמת מפריע האי־שוויון, אלה הרעיונות שיש לדון בהם. אחרים, כולל שטיגליץ, הציגו רעיונות נוספים רבים. מכוני מחקר כמו MDRC מצאו מה יכול לשבור את מעגל העוני. בקיצור: אנחנו לא חסרי ישע.

במקרה של האי־שוויון, יש אי התאמה מוזרה בין גודלו של האתגר לכלים שבהם מוכנים הפוליטיקאים להשתמש. לפי סקר שערך מכון המחקר Pew בשנה שעברה, זוהי הסוגיה שהציבור בארה"ב רואה כאיום הגדול ביותר על העולם, אך הקונגרס אפילו אינו מוכן להעלות את שכר המינימום הפדרלי לרמה המותאמת לאינפלציה שאליה הגיע בשנות ה–60.

נסו לענות על השאלה הזאת לגבי התגובה של הקונגרס לאי־שוויון. יש יותר מתשובה נכונה אחת: ההנהגה של הקונגרס מראה נכונות לקצץ: א. את הסובסידיות למטוסים פרטיים; ב. את פרצות המס למיליארדרים; ג. את תלושי המזון; ד. את מס הירושה לזוגות שהעזבון שלהם שווה יותר מ–10.9 מיליון דולר.

התשובות הנכונות הן ג' ו-ד. - צעדים שיפגעו בילדים למשפחות מעוטות הכנסה תוך הושטת עזרה למיליארדרים. הקונגרס מטפל באי־שוויון באמצעות החמרתו משני הקצוות.

אי־שוויון הוא בעיה קשה, אך יש לנו כלים שעשויים לחולל שינוי. הבעיה אינה האי־שוויון; הבעיה היא אנחנו. אנחנו משותקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#