המעסיקים מעלים את השכר מרצונם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המעסיקים מעלים את השכר מרצונם

ברק אובמה, שלא הצליח לשכנע את הקונגרס להעלות את שכר המינימום הפדרלי לרמה של 10.10 דולר לשעה, הורה בצו נשיאותי ביוני שעבר על העלאת שכר המינימום לכלל עובדי הממשל הפדרלי

תגובות

בשנה האחרונה גדל והולך מספר חברות הענק בארה"ב המעלות שכר לעובדיהן ומשפרות את תנאיהן. ב-2014, נרשמו, למשל, העלאות מצד סטארבקס, איקאה וגאפ - כולן מעל לשכר המינימום הפדרלי בארה"ב. השנה עוררה וול־מארט רעש כשנכנעה ללחצים והעלתה שכר, ואליה הצטרפה כעבור כמה שבועות רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, שהעלתה את שכר המינימום שלה אל מעל לרמת המינימום הפדרלית (אם כי רק לעובדי הסניפים שבבעלות הרשת עצמה, ולא לעובדי הזכייניות שלה).

ההעלאות חלו על העובדים בדרגים הנמוכים ביותר, ובהתחשב בכך שבחלק מהמדינות והערים שבהן חברות אלה פועלות גם כך שכר המינימום גבוה משכר המינימום הפדרלי, לא ברור כמה עובדים בדיוק ייהנו מהשיפור - אך ככל הנראה מדובר בעשרות אלפי משרות, אם לא מאות אלפים.

לכך יש לצרף גם את אחד המעסיקים הגדולים בארה"ב: הממשל הפדרלי. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שלא הצליח לשכנע את הקונגרס להעלות את שכר המינימום הפדרלי לרמה של 10.10 דולר לשעה, הורה בצו נשיאותי ביוני שעבר על העלאת שכר המינימום לכלל עובדי הממשל הפדרלי. הצו אמור להחיל שכר זה גם על עובדי הקבלן של הממשל.

הפגנה של עובדי מקדונלד'ס
תומר אפלבאום

לא ברור מה מידת השפעתו של אובמה על החברות עצמן - בהיותן כמה מהחברות הגדולות בארה"ב, מנכ"ליהן קרוב לוודאי נפגשו עם אובמה לפחות פעם אחת בשנים האחרונות. בניגוד לשינזו אבה, ראש ממשלת יפן, לא סביר שאובמה איים או שידל את המנכ"לים להעלות שכר, אך העלאת שכר המינימום לעובדים הפדרליים שידרה מסר ברור לגבי מידת החשיבות של הנושא עבורו. ייתכן כי היא גם הפעילה לחץ שוק באמצעות דחיפת השכר לעובדים בשכר נמוך כלפי מעלה בשוק כולו.

לא היה זה הלחץ היחיד שהופעל על החברות: חלק מהלחצים היו פוליטיים, ותודלקו על ידי הפגנות בארה"ב, טענות כי תוכניות פדרליות, כמו תלושי מזון, מממנות חברות אלה בכך שהן מאפשרות להן לשלם שכר נמוך לעובדיהן, וחשש כי אם לא יעלו את השכר, המחוקקים יכפו עליהם שכר מינימום פדרלי גבוה יותר. חלקם הגיעו מבעלי מניות, שחששו מנזק תדמיתי או האמינו בכנות כי העלאת שכר היא צעד נכון.

לחצים אחרים היו כלכליים מיסודם. חברות כוול־מארט ומקדונלד'ס סבלו מתחלופת עובדים גבוהה - אנשים שעזבו כי המשרות לא הספיקו לקיומם היוו עלות גבוהה, בשל הצורך בהכשרת עובדים חדשים כל עת. מרמור וחוסר סיפוק בעבודה לא תרמו למורל העובדים - ומצב זה פגם באיכות השירות.

אם אכן השוק האמריקאי הגיע למצב שבו העלאות שכר נקודתיות בכמה מהמעסיקות הגדולות יוצרות מסה קריטית הדוחפת את השכר כלפי מעלה, זה אמור להשתקף בדו"חות התעסוקה. במארס כבר נרשמה עלייה שנתית של 2.1% בשכר לשעה, ועלייה של 0.3% לעומת פברואר. זהו סימן מעודד, שצריך לראות אם יחזיק מעמד לאורך זמן.

אחת החברות האלה, חברת שירותי הבריאות וביטוח הבריאות אטנה, העלתה בינואר את שכר המינימום שלה ב-11%, ל-16 דולר לשעה. מנכ"ל אטנה, מרק ברטוליני, אמר באפריל לאתר NPR כי לדעתו העלות של העלאת השכר - 27 מיליון דולר - תוחזר בתועלת הכלכלית שהיא תייצר. ברטוליני סיפר כי נדהם לגלות שחלק מעובדי החברה נשענים על תמיכה ממשלתית כמו תלושי מזון או ביטוח בריאות ממלכתי. "מדהים שאנחנו כחברה משגשגת, מהגדולות בארה"ב, מחזיקים עובדים בתנאים כאלה", אמר. בסך הכל, יושפעו 5,700 עובדים מאטנה מהעלאה, מרביתם עובדים במרכזי שירות טלפוניים. "רצינו שהאנשים בחזית המטפלים בלקוחותינו לא יצטרכו לסבול מלחצים כמו חוסר יכולת לממן ביטוח בריאות ומזון למשפחותיהם, ולדאוג תוך כדי עבודה - רצינו להבטיח שהם מביאים את המיטב שלהם לעבודה מדי יום".

ברטוליני אמר כי גם אם המהלך - שזכה לתמיכת בעלי המניות בחברה - לא ישפר את רווחיה ואולי אף יפגע בהם, זהו עדיין הצעד נכון. "בהחלט יש בכך רכיב מוסרי", אמר. "המצב פשוט לא היה הוגן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#