שיעור הילודה בארה"ב קורס - אין מספיק תינוקות כדי שהאוכלוסייה תצמח - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור הילודה בארה"ב קורס - אין מספיק תינוקות כדי שהאוכלוסייה תצמח

מאז המשבר של 2008 ירד מספר התינוקות שנולדים לצעירות מדור המילניום, במיוחד באוכלוסיות השחורות וההיספניות ■ הפריון בארה"ב נמוך, בדומה לאירופה, באופן שמאיים על הצמיחה הכלכלית העתידית ■ בין הפתרונות האפשריים - פתיחת השערים למהגרים

67תגובות

התינוקות האמריקאים נעלמים. בני דור המילניום מתחתנים פחות ומולידים פחות: שיעור הילודה בארה"ב, לנשים בשנות ה–20 לחייהן, צנח ב–15% ב–2007–2012 — כך עולה מדו"ח של Urban Institute. גם באוכלוסייה כולה נרשמה ירידה בשיעור הילודה בתקופה הנבדקת, לאחר שלושה עשורים של יציבות יחסית בשיעור הילודה בארה"ב. כבר ב–2013 נולדו בארה"ב ילדים בקצב נמוך מזה הדרוש כדי שהאוכלוסייה תצמח.

הסיבות שמונה המחקר לירידה בילודה בדור המילניום: המיתון שהתרחש בעקבות המשבר הפיננסי וקריסת שוק הדיור, אולם גם ירידה חדה בילודה בקרב נשים ממוצא אפריקאי או היספני. כמו כן ירד משמעותית מספר הנשים הצעירות הלבנות הנשואות.

שיעור הילודה בקרב נשים היספניות בשנות ה–20 לחייהן ירד בשנים שנבדקו במידה הרבה ביותר — 26%. בקרב נשים אפרו־אמריקאיות היתה ירידה של 14% ובקרב לבנות 11%. בסך הכל שיעור הילודה ב–2012 לנשים בשנות ה–20 לחייהן היה 948 לידות ל–1,000 נשים — הנמוך ביותר מעולם.

מכון המחקר פיו מעריך כי מספרם הכולל של בני דור המילניום (המכונים גם בני דור ה–Y, וגילם כעת הוא 18–34) יהיה 73.5 מיליון ב–2015, לעומת 74.9 מיליון אנשים בגילים 51–69.

רויטרס

נתונים חדשים אלה מצטרפים לתמונת מצב עגומה אודות ריבוי האוכלוסייה בארה"ב. בסוף 2014 דיווח המרכז הלאומי לנתוני בריאות כי ב–2013 היו בארה"ב 3.93 מיליון לידות, לעומת 3.95 ב–2012, ו–9% פחות מהשיא שנרשם ב–2007.

שיעור הילודה היה 62.5 לידות ל–1,000 נשים. שיעור הפריון — המוגדר כמספר התינוקות שילדו נשים בגילים 15–44 במהלך חייהן — נפל ב–2013 לשפל היסטורי של 1.86 תינוקות לאשה. שיעור התחלופה — מספר הלידות הנדרש כדי לשמור על גודל אוכלוסייה יציב — הוא 2.1, כך שהנתון הנוכחי מעיד כי בקצב הזה, אוכלוסיית ארה"ב עתידה להצטמק.

הנתונים אודות ילודה מהדהדים במיוחד לנוכח העובדה כי מספר הנשים בגילים 20–39 גדל בהתמדה מאז 2007, ודור המילניום הוא אחד הגדולים במספריו.הנתונים מעידים, בין היתר, על דחיית ההחלטה על הריון ולידה בקרב נשים צעירות. יש המעריכים כי מספר הלידות לנשים מעל גיל 44, שלא נספרות בסקרים הרגילים, גדל והולך, משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. נתונים מצביעים על עלייה של 14% במספר הלידות לנשים בגילים 45–49.

למרות הירידה, 1.8 לידות לאשה הוא מספר גבוה בהשוואה לרוב מדינות המערב, בעיקר אירופה, ויפן. עם זאת, המגמה שלילית. ארה"ב יכולה להתגבר על הבעיה באמצעות פתיחת שעריה לרווחה למהגרים, כפי שעשתה בעבר.

בדירוג CIA Factbook, המציג נתונים שונים (שתי לידות לאשה בארה"ב), רק מדינה אירופית אחת — צרפת — היא בעלת שיעור ילודה גבוה מזה של ארה"ב. אפילו ברזיל ואיראן בעלות שיעור ילודה נמוך יותר. מדינות מזרח אסיה, המזרח התיכון ואפילו בחלק ממדינות אפריקה נרשמו בדורות האחרונים ירידות חדות בשיעור הילודה. ב–100 המדינות המובילות בשיעור הילודה בדירוג זה יש רק שתי מדינות השייכות ל–OECD — מקסיקו וישראל — והשאר מוגדרות כלכלות מתעוררות או מדינות העולם השלישי. ישראל נחשבת לחריגה במיוחד, עם שיעור פריון של 2.96 לידות לאשה ב–2009 — הגבוה 
ב–OECD. לפי השנתון הסטטיסטי ל–2014 של הלמ"ס, שיעור הפריון עלה ל–3.03 (ראו תיבה).

בשורת הבשורות הטובות, שיעור ההריונות בקרב בנות עשרה צנח משמעותית, מספר הלידות הקיסריות והמוקדמות ירד. באחת מכל 30 לידות נולדים תאומים.

בלי צעירים אין פנסיה, צמיחה ושגשוג

אז מה כל כך רע בצמצום הילודה? הרי משאבי כדור הארץ מידלדלים וגידול האוכלוסייה מאיים על שיווי המשקל הסביבתי. העובדה שהעולם עובר למודל חברתי אחר, שבו המשפחה אינה עומדת במרכז, הודגמה לפני כמה שנים על ידי ג'ואל קוטקין, פרופסור לפיתוח עירוני מאוניברסיטת צ'פמן וממכון המחקר לגאטום שבארה"ב, בשיתוף ונדל קוקס, אנוהרדהה שרוף ועלי מודארס, במחקר עלייתה של הפוסט־משפחתיות: עתיד האנושות?"

מהמחקר עולה כי 30% מהאוכלוסייה ואפילו יותר בכמה ממדינות אסיה — מספר חסר תקדים - בוחרים לא ללדת ילדים, ולעתים גם לא לנהל מערכת יחסים זוגית. התופעה בולטת במדינות מזרח אסיה ובכמה מהכלכלות המתעוררות הנחשבות למסורתיות יותר, כמו ברזיל, איראן ומדינות איסלאמיות אחרות.

בתקופת כתיבת המחקר, ארה"ב עדיין התבלטה לטובה בשיעור הילודה, ובשיחה עם TheMarker ציין קוטקין את ארה"ב ואת ישראל כמדינות המערביות החריגות בתחום. לקוטקין היו כמה הסברים לגבי הצד השלילי של צמצום הילודה. ראשית, הוא הבהיר כי נבואות זעם, כמו זו של תומאס מלתוס, שצפו כי קצב ייצור המזון לא יעמוד בקצב גידול האוכלוסיה וכתוצאה מכך ייגזר על האנושות מוות בחרפת רעב — התבדו. באופן דומה, הנבואות החוזרות על מיצוי מאגרי האנרגיה מבוססת הפחמן התגלו כלא מדויקות, לפחות בעיתוין.

קוטקין מנה מגמות כמו אורבניזציה והתייקרות הדיור כסיבות לדחייה או הימנעות מהולדת ילדים. הוא ציין כי "הקפיטליזם התחרותי מאלץ אנשים לבחור בין התקדמות בקריירה להקמת משפחה. התרחקות קולקטיבית מערכים מסורתיים ודתיים חתרה גם היא תחת המשפחתיות. האתוס החברתי החדש דוגל בערכים חילוניים יותר, שמעלים על נס את ההצלחה האישית, הכלכלית והחברתית ואת השאיפה להגשמה עצמית".

קוטקין אינו מתעלם מהמשבר הכלכלי, שמאפיל על עתידם של המונים. רבות מהמדינות שבהן שיעור הקמת המשפחות הוא הנמוך ביותר — יוון, צ'כיה, פורטוגל, יפן, סלובניה, הונגריה וסינגפור — הן אלה שבהן השיעור הגבוה ביותר של אנשים שמאמינים כי עתידם הכלכלי יהיה גרוע מבעבר. אפילו בארה"ב, לראשונה בהיסטוריה, רבים הפסיקו להאמין שמצב ילדיהם יהיה טוב יותר מזה של דורם.

אולם המחיר של צניחת הילודה כבד, אומר קוטקין. הגלובליזציה הגוברת והתחרות שבאה עמה הובילה חברות לדרוש מאנשים לעבוד שעות ארוכות יותר — המקשות על יצירת יחסי זוגיות והורות. בכך, טוען קוטקין, המגזר העסקי הורס את עצמו, כי הוא פוגע ביצירתה של עתודת העובדים והצרכנים החיונית לעתידו של המגזר.

זוהי התבוננות מיקרו־כלכלית. במבט רחב יותר, כל חברה אנושית זקוקה לדם צעיר, לא רק עבור רעיונות טובים יותר, חדשנות ויוזמה, אלא באופן הפשוט ביותר — לצורך עבודה שמייצרת הכנסות, צמיחה ומסים. כשמספרם של בני הדור הצעיר מידלדל, יש פחות מקורות הכנסה שנדרשים כדי לממן פנסיות וקצבאות לקשישים — בדיוק בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת.

"אנשים עובדים קשה כשיש להם משפחה, אבל כיחידים אין להם מוטיבציה לעבוד קשה", אומר קוטקין. התוצאה היא אסון אקטוארי. "אלה תהליכים שכבר קורים באירופה וביפן, ובקרוב בחלקים אחרים של אסיה. בנוסף, אם האוכלוסייה מזדקנת, הביקוש לדברים רבים דועך" — מצב שמיתרגם לפגיעה ישירה בתוצר הכלכלי.

כותבי המחקר שעמו פתחנו את הכתבה אינם בטוחים שמגמת הירידה בילודה בקרב צעירות מדור המילניום היא קבועה. גורמים שונים, בהם התאוששות כלכלית, עשויים להפוך אותה. ואולם לעת עתה, התוצאות מראות כי בעתיד הקרוב יפחת מספרם של תינוקות וילדים צעירים. ארה"ב עומדת בפני עתיד של פערים בין־דוריים מהסוג שמאפיין את יפן וחלק מאירופה, שהמשותף ביניהן הוא צמיחה כלכלית חלשה מתמשכת.

ישראל - נדירה בעולם בפריון גבוה ויציב

ישראל מציגה תמונה שונה בתכלית מזו שנראית ברוב העולם בתחום הפריון והילודה. בעוד שמרבית המדינות המפותחות והמתפתחות כאחת מציגות בעשורים האחרונים תמונה של פריון יורד, ואפילו קורס, ישראל שומרת על יציבות. אין כמעט מדינות מלבד סין והונג קונג שבהן עלה שיעור הפריון מאז שנות ה-90 ועוד הרבה לפני כן, וגם בהן זה במידה מועטה.

בישראל, לאחר ירידה בשיעור הפריון בין אמצע שנות ה–70 לשנות ה–80, התייצב שיעור הפריון על כשלושה ילדים לאשה מאז אמצע שנות ה–80 ועד עתה. ירידה נראית בפריון בעקבות תקופה כלכלית קשה באמצע העשור הקודם, והתאוששות מהירה לאחר מכן.

הירידה העיקרית בילודה בישראל נרשמה במגזר הערבי, עם ירידה חדה קצת יותר בקרב ערבים מוסלמים מאשר באוכלוסיה הערבית כולה. הפריון באוכלוסיה הערבית ירד מ–4.33 ב–1990 ל–3.3 ב–2011. בקרב היהודים, ירידה בפריון נרשמה בקרב האוכלוסייה הדתית, בעוד שבקרב האוכלוסיה החילונית נרשמה עלייה. בקרב צברים יש פריון גבוה מעט יותר מהממוצע באוכלוסייה היהודית כולה. לפי ניתוח של המכון לאסטרטגיה ציונית, העלייה המתמדת בפריון של כלל היהודים בישראל מ–2001 ואילך התרחשה דווקא בזמן שבמגזר החרדי והדתי הוא ירד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#