כך נולדת חדשנות מקומית באפריקה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נולדת חדשנות מקומית באפריקה

לאחר שנים שבהן אפריקה בעיקר העתיקה טכנולוגיות קיימות, היא מובילה חידושים שמקלים את חייהם של תושביה - ומאומצים בכל העולם

האם רחפני משא קטנים הם הפתרון לכמה מהבעיות הדחופות ביותר של אפריקה? כך סבורה קבוצת מתכנתים אירופאים שנתמכים על ידי יבמ.

"בהמות המשא המעופפות" יוכלו לשאת מטען במשקל 10 ק"ג למרחק של עד 120 ק"מ כדי לספק ציוד רפואי לקהילות מרוחקות או מזון לפליטים. עלות הרחפנים אמנם צפויה להיות נמוכה, אך הם יהיו יציבים מספיק בשביל לטוס בכל רחבי היבשת, ועשויים לספק טיעון טוב לקמעוניות כמו אמזון, שלא מצליחות לבצע ניסויים בחופשיות במדינות עשירות בשל הרגולציות ההדוקות.

אי־אף־פי

טיסות מבחן לרחפנים באפריקה מתוכננות להתקיים בהמשך השנה. היבשת היא זירה אידיאלית לכך, מכיוון שהמרחב האווירי אינו צפוף והביקוש לפתרונות אוויריים לשינוע מטען עצום - בשל הכבישים הגרועים.

ניסויים כאלה ממחישים את השינוי האדיר שמתרחש באפריקה - היבשת שלאורך זמן רב קיבלה את החידושים הטכנולוגיים ה"משומשים" מהמערב, כעת מחדשת טכנולוגיות יותר ויותר עבור עצמה. רוב החידושים האלה מתאפשרים הודות להתפתחויות הטכנולוגיות במקומות אחרים בעולם.

טלפונים ניידים שכיחים כיום גם בכפרים הנידחים ביותר באפריקה. חברת הטכנולוגיה אריקסון מעריכה כי מספר הטלפונים הניידים באפריקה יעלה עד 2019 ל-930 מיליון - כמעט מכשיר לכל אדם. התפשטות הסמארטפונים, שחלק מהם עולים כיום רק 25 דולר, צפויה להעלות את חדירת האינטרנט ליבשת ל-50% בתוך עשור.

אי־פי

תשלומים מרחוק ולימודים מקוונים

כל אלה מאפשרים לאפריקאים להרחיק לכת מעבר להעתקת טכנולוגיה קיימת או להתאמה שלה לסביבה האפריקאית. בחלק מהמקרים חברות מפתחות חידושים שבהם ניתן להשתמש גם במדינות עשירות. כך למשל, תשלומים סלולריים, טכנולוגיה שזמן רב לא הצליחה לצבור תאוצה במערב (אם כי כעת נראה שזה קורה, לאחר השקת אפל פיי) - חוללה מהפכה בכלכלה במקומות כמו קניה, שבה מיליוני אנשים ללא חשבונות בנק נכנסו למערכת הפיננסית, ומעוררת גל נוסף של חדשנות.

חברות משתמשות במערכות תשלומים למובייל כדי למכור פוליסות ביטוח חיים, חלקן לאנשים עם מחלות זיהומיות כמו HIV. טלפונים לא רק מפחיתים את העלות של גביית הפרמיות, אלא גם מאפשרים לחברות הביטוח להזכיר ללקוחות לקחת את התרופות שלהם. חדשנית אחרת בתחום היא Olam, חברת סחורות חקלאיות מסינגפור. היא החתימה 30 אלף חקלאים בטנזניה כספקי קפה, כותנה וקקאו דרך מערכת מובייל - והגדילה את הרווחיות לכל הצדדים.

טכנולוגיות חדשות עשויות גם לחולל שינוי משמעותי בתחום החינוך. חברות ברחבי העולם אמנם מפתחות כבר אפליקציות לסמארטפונים ולאייפדים שמלמדות ילדים קריאה, כתיבה וחשבון, אך לחידושים האלה תהיה השפעה גדולה הרבה יותר באפריקה, שבה מערכות החינוך חלשות ולעתים קרובות ילדים צריכים לצעוד מרחקים ארוכים או לשלם כסף רב כדי ללמוד בבית ספר.

אף שאפליקציות ובתי ספר מקוונים אינם מתחרים בבתי הספר הפרטיים, רק למעטים יש גישה לבתי הספר האלה. בהשוואה לבתי הספר הסטנדרטיים שאליהם הולכים רוב האפריקאים, בתי הספר המקוונים נראים מרשימים. היתרון העיקרי של שימוש בטכנולוגיה ככלי לימודי הוא בכך שהיא מפחיתה את ההשפעה של שני חסרונות שכיחים שבהם לוקים בתי הספר הרגילים באפריקה - היעדרות בתדירות גבוהה של מורים ואי־דבקות במערכת השעות.

בין החברות שמאמצות את החדשנות הזאת נמצאת ברידג' אינטרנשיונל אקדמיס, שבחלקה ממומנת על ידי פירסון, אחת מהבעלים של מגזין "אקונומיסט". יש לה יותר מ–100 אלף תלמידים בגני ילדים ובתי ספר יסודיים בקניה, שמשלמים 5 דולרים בחודש כדי ללמוד בבתי ספר מוזלים שמשתמשים בטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי מערכות השעות.

במקום מפה לאוזן - אתר חדשות מקומי

חברות הטכנולוגיה משפיעות על החברה באפריקה גם בכך שהן משנות את עולם התקשורת. ל-300 אלף תושבי העיר נקורו שבקניה מעולם לא קראו עיתון, ובמקום זאת הם קיבלו את החדשות המקומיות מפה לאוזן. דבר זה השתנה ב-2014, עם הקמת אתר החדשות האינטרנטי HiviSasa.com ("ממש עכשיו"), שמפרסם מדי יום 30 ידיעות על שריפות, מקרי רצח, טקסי סיום לימודים, שיפוצים בבתי חולים וכמעט כל דבר שמעניין את תושבי העיר.

לחדשנות באפריקה תורם שילוב של נסיבות כלכליות ופוליטיות ייחודיות. לרוב הרגולציה לא מחמירה, משום שהממשל חלש; מתכנתים יכולים לנסות ביבשת זו דברים שאסורים או בעייתים מבחינה ביורוקרטית במקומות אחרים. גם היעדר תשתיות איכותיות, בין אם אלה כבישים או קווי טלפון, עוזר לחברות לפתח טכנולוגיות או מודלים עסקיים חדשים - מכיוון שאין בינתיים הרבה תחרות.

האווירה העסקית מושכת יותר ויותר חברות מערביות לאפריקה. מיקרוסופט מממנת חברה שמפתחת מערכות אינטרנט אלחוטי שיכולות לכסות אזורים נרחבים בפחות ממאית מעלות הטלפוניה הניידת הקיימת. היא משתמשת בתדרים שלא הוקצו - כולל כאלה שבעבר נשמרו לטלוויזיה - ורשתות שידור עוברות לתשדורות דיגיטליות שמצריכות פחות פס רחב. המטרה היא להביא את המודל החדש לקהילות כפריות במערב.

"הטכנולוגיה פותחת שווקים באפריקה שהיו במשך שנים רבות סגורים או שלא היו קיימים", אומר ג'ים פורסטר, אחד מהמתכנתים הראשונים ביצרנית ציוד הרשתות סיסקו, וכיום משקיע אנג'ל.

"הפתרון חייב 
להגיע מאפריקה"

פייסבוק הצטרפה למפעילות סלולר ביוזמה להרחבת הגישה לאינטרנט שנקראת
internet.org, בתקווה לרשום אפריקאים לאתר שלה לפני שרשתות חברתיות אחרות ישיגו אותם. הפרויקט, שהושק באפריקה ב–2014, התרחב למדינות עניות גם ביבשות אחרות. מבין כל חברות הטכנולוגיה המערביות, יבמ היא אולי הנחושה ביותר לגבי אפריקה. מנכ"לית החברה, וירג'יניה רומטי, מבקרת שם באופן קבוע ומדברת על החדשנות הנהדרת שיוצאת מהיבשת.

מהפכת החדשנות של אפריקה עדיין בחיתוליה. אך היא בוודאי תצבור תאוצה, בין היתר הודות לפיתוח מודלים חדשים וצורות חדשות למימון חברות סטארט־אפ. כך, למשל, EmergingCrowd, חברת מימון המונים מלונדון שהושקה באפריל, רוצה להתאים משקיעים לחברות בשווקים מתעוררים, ובמיוחד באפריקה.

אחת מהחברות הראשונות שמגייסת דרכה כסף היא בוזה (Bozza), שמיועדת לסייע למפיקי מוסיקה וסרטים מאפריקה למכור את עבודותיהם. "הבעיות עמן מתמודדת אפריקה אינן בהכרח בעיות שיש לאמריקאים או לאירופאים", אומרת אמה קיי, מייסדת החברה. "לכן הפתרונות צריכים לבוא מאפריקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#