הבנקאי הבכיר שמוכן להודות: "אם בנק מידרדר לחדלות פירעון מי שצריך לסבול הם המשקיעים, לא משלמי המסים"

ג'ים קולס, בכיר בסיטי, תאגיד הבנקאות הגדול בעולם, בראיון מיוחד ל-TheMarker: "תעשיית הבנקאות תוכל להמשיך לגדול, המהפכה הדיגיטלית היא הזדמנות צמיחה"

נדן פלדמן
נדן פלדמן
נדן פלדמן
נדן פלדמן

"אני חושב שסיטיבנק למד בבירור לקחים חשובים מהמשבר הפיננסי. בגלל פעולות שגויות שאנשים שלנו עשו, שילמנו מחיר בצניחה של המניה, בארגון מחדש של הבנק ובתשלום קנסות לממשלות ברחבי העולם. בעלי המניות שלנו סבלו מירידת ערך של 95% במחיר המניה, גם עובדי הבנק סבלו מכך, ועשינו הזרמת הון מחודשת לבנק כדי להמשיך הלאה" - כך אומר ג'ים קולס, מנכ"ל אזור אירופה, אפריקה והמזה"ת (EMEA) של סיטיבנק.

קולס, אחד האנשים החזקים בתאגיד הבנקאות הגדול בעולם, מונה לתפקידו בתחילת 2013 אחרי שניהל את חטיבת השווקים של סיטי ב–EMEA ועמד בראש חטיבת שוקי ההון הגלובליים בבנק. בראיון שנערך עמו בשבוע שעבר, בזמן ביקורו בישראל, הסכים קולס להתייחס לסוגיות שמנהלים בכירים בבנקי השקעות סבורים שהשתיקה יפה להם, קל וחומר בראיונות לעיתונים כלכליים: ההשפעה החריגה של סיטי במסדרונות הממשל בוושינגטון, השגיאות של הבנק שהובילו למשבר, חילוצי הבנקים מכספי משלמי המסים והיחלצות הבנקאים מכתבי אישום.

קולס טוען כי גודלו העצום של הבנק, הפועל ביותר מ–100 מדינות, אינו גורם נזק למערכת הכלכלית הגלובלית אלא מיטיב עמה, אף שתרחיש קריסתו של סיטיבנק ב–2009 היה עלול לגרום לתגובת שרשרת הרסנית במערכת הפיננסית העולמית.

ג'ים קולסצילום: סיון פרג'

איך אתה מסביר את העובדה שבשש השנים שעברו מאז המשבר הפיננסי, אף בנק גדול בארה״ב או באירופה לא עמד לדין, אף בנקאי לא הלך לבית הכלא, לא היו כתבי אישום, לא הרשעות? מדובר במשבר החמור ביותר ב–80 השנים האחרונות, שאנחנו ממשיכים לאסוף את השברים שלו.

קולס: ״אני חושב שהבנקים הגדולים עברו בחמש השנים האחרונות תהליך של בנייה מחדש, כולל סיטיבנק. קיבלנו סיוע פיננסי מממשלת ארה״ב והחזרנו אותו בשלמותו — ולמעשה הממשל רשם רווחים משמעותיים מכך. אני חושב שכשמסתכלים על אירופה צריך לבחון את הדרך שבה ארה"ב עברה את המשבר והתאוששה ממנו: היא חילצה בנקים גדולים, הם החזירו את הכסף, והממשל עשה מזה רווח. כמו כן, הממשל קיבל החלטות קשות, כמו לחייב את הבנקים לעמוד בתנאים רגולטוריים נוקשים יותר. באירופה ההתאוששות לוקחת יותר זמן מסיבות שונות ורבות. אחת מהן היא כי גוש היורו מורכב ממדינות עצמאיות, שבהן הבנקים היו תחת פיקוח בנקים מרכזיים לאומיים, עד שגוש היורו הציב רגולטור מאוחד לבנקים".

מדוע לא לתת לבנקים שנכשלו ליפול? מדוע טריליוני דולרים בארה"ב ובאירופה זרמו לחילוצי בנקים במקום להפנות אותם ישירות לאזרחים, באמצעות השקעה ברווחה, בחינוך, בבריאות ובתשתיות? כשמסתכלים על כלכלת אירופה כיום, ברור שהמדיניות שננקטה לא הוכיחה את עצמה.

"אם בנק מידרדר לחדלות פירעון יש מי שצריך לסבול - ואלה הם המשקיעים, בעלי האג״ח ובעלי המניות. אני לגמרי מאמין שהמשקיעים של המוסד הבנקאי הם שצריכים לשלם את המחיר ולקבל אחריות, לא הממשלה. במקרים רבים כאלה הדבר החשוב הוא לגרום לבנקים להמשיך לפעול עם כושר פירעון כדי שיוכלו להמשיך לעשות את מה שנועדו לעשות - לספק הון ללקוחות פרטיים ולמוסדות. כשזה נעשה, צריך לוודא שהמשקיעים ובעלי המניות בבנק ישלמו על כך. לכן רגולטורים מתמקדים כיום במדיניות שאותה הם מגדירים ׳Recovery and Resolution׳. המטרה היא שאם בנק ייקלע לצרות בעתיד, הוא יוכל להתאושש בלי לגרום להשפעה שלילית על החברה והכלכלה, ובלי שהממשל יצטרך לחלץ אותו".

שווי הבנק צלל 
ביותר מ–90%

ואולם, כשסיטיבנק נקלע לצרות במשבר הפיננסי של 2008–2009, הממשל האמריקאי חילץ אותו מקריסה מוחלטת. הסכנה לקריסת סיטי הגיעה לשיא לאחר ששווי הבנק צלל ביותר מ–90%, מ–270 מיליארד דולר ל–21 מיליארד דולר, והמניה צנחה ב–60% בתוך שבוע אחד טראומטי בנובמבר 2008.

כחלק מסיוע חירום חסר תקדים של 350 מיליארד דולר, הזרים הממשל לבנק כספי מסים בסכום של 45 מיליארד דולר וסיפק ערבונות לנכסים פיננסיים רעילים בסך 306 מיליארד דולר, שבהם החזיק סיטי. בתמורה התחייב הבנק לקצץ בדיווידנד למשקיעים לסנט למניה והטיל מגבלות על שכר הבכירים.

ב–2014, שבה נפלו רווחי סיטי ב-47% והמניה הפגינה את הביצועים הגרועים ביותר מבין ששת הבנקים הגדולים בארה"ב (עלתה ב–3.8%) קיבל יו"ר הבנק, ג'יימי פורסה, חבילת שכר של 13.7 מיליון דולר כולל בונוסים, לאחר ששכרו קוצץ ב–9%; המנכ"ל מייקל קורבט זכה לשכר כולל של 13.2 מיליון דולר - יותר מכל רווחי הבנק ביפן בשנה שעברה; שכרו של קולס אינו מופיע בדו"חות הרגולטוריים של החברה ועל כן הוא חסוי. מנתונים באתר people.equilar.com עולה כי קולס זכה להקצאת מניות של הבנק בסכום של 5.68 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות.

סיטיבנקצילום: בלומברג

העובדה שכמה מבעלי התפקידים הבכירים במשרד האוצר של ארה"ב ובגופים כלכליים אחרים בממשל הגיעו מסיטי כנראה לא גרמה נזק לבנק בהחלטה אם לחלץ אותו ובאילו תנאים. את הנוכחות החריגה של בכירי סיטי לשעבר בעמדות המשפיעות ביותר בממשל, אז כמו היום, המחישה לפני כמה חודשים אליזבת וורן, הסנאטורית ממסצ'וסטס שהפכה ללוחמת קולנית במיוחד נגד כוחם של הבנקים הגדולים.

בנאום חריג בקונגרס, שבו קראה "לפרק את סיטיבנק", סיפקה הסנאטורית, שרבים רואים בה מועמדת ראויה להתמודדות על נשיאות ארה"ב, רשימה של נושאי המשרות הרמות בהווה ומשכורות העתק בעבר, שדילגו בין סיטי לוושינגטון. הרשימה הזאת כוללת שלושה מארבעת שרי האוצר שכיהנו תחת נשיאים דמוקרטיים, סגן יו"ר הבנק הפדרלי סטנלי פישר, סגן שר האוצר לענייני חוץ, נציב הסחר של ארה"ב וסגנו, והיו"ר הקודם של המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן. "מוסדות רבים בוול סטריט הפעילו השפעה יוצאת מגדר הרגל במסדרונות הכוח בוושינגטון, אך סיטיבנק התעלה על האחרים", ציינה וורן בנאומה. "האחיזה שלו במדיניות וקבלת ההחלטות בזרוע הביצועית היא חסרת תקדים. חישבו על כוח מהסוג הזה. מוסד פיננסי נהפך כה גדול ועצום בכוחו שהוא יכול להחזיק כבן ערובה מדינה שלמה. זו לבדה סיבה לפרק אותו. מספיק כבר״.

עד כמה אתה מסכים עם דבריה של וורן?

״אני חושב שכשמסתכלים על סיטיבנק, רואים מוסד פיננסי שבחמש השנים האחרונות עשה מאמץ להקטין את הבנק, להפוך אותו פשוט יותר, בטוח יותר, וכמו כן הבנק גם השקיע מאמצים בבנייה של בסיס ההון שלו, ובהתאמתו לכל הדרישות הרגולטוריות החדשות. אני כן חושב שהגודל שלנו מועיל למדינות שבהן אנחנו פועלים וללקוחות שאנחנו משרתים".

כיצד בדיוק?

"כשאנחנו פועלים ביותר מ–100 מדינות אנחנו מספקים ללקוחות בסיס פעילות רחב יותר, ובכל שוק שהלקוחות שלנו ירצו לפעול בו - אנחנו כבר נמצאים שם. אנחנו מספקים שירות עקבי, ובשל הגודל שלנו יש לנו יתרון על פני בנקים אחרים במחירים שאנחנו מציעים ובביטחון העסקי שאנחנו מספקים. זה כלי חשוב להרבה חברות בינלאומיות, כך שאני מאמין שהמיומנות שלנו והפרישׂה הגלובלית שלנו מיטיבה עם סיטי, עם לקוחות הבנק, עם המדינות שבהן אנחנו נמצאים ועם הקהילות שבהן אנחנו פועלים. זאת הנחת היסוד שלנו".

וורן היא פוליטיקאית בכירה שעשויה להיות נשיאה ביום מן הימים. אתה חושש מתרחיש כזה? אתה חושב שסיטי ובנקים גדולים אחרים צריכים לחשוש מכך?

״המערכת הפוליטית של ארה״ב תתקדם בדרכיה, ונראה מי ייבחר לתפקידים השונים. אני יכול לומר שבסיטי אנחנו בהחלט עוסקים ברגולציה עם פקידי ממשל, בהשפעה שלה. זה חלק מהדיאלוג הנורמלי שצריך להתקיים. אנחנו מצפים לדבר עם כל אחד בקונגרס על המודל העסקי שלנו, על הערך של הבנק ועל היתרונות שהוא מביא לכלכלה ולקהילות. השקענו הרבה זמן ומאמץ כדי להיות כוח חיובי שם".

"סיטי צריך לחבור לחברות היי־טק"

קולס ביקר בישראל לרגל האירוע Citi Mobile Challenge שנערך בירושלים, חלק מתחרות בינלאומית שיוזם הבנק לפיתוח יישומי בנקאות דיגיטלית במובייל. במהלך החודש יקיים הבנק אירועים דומים גם בוורשה ובלונדון.

לשלב האחרון בתחרות בישראל הגיעו 20 יזמים מקומיים שהציגו בפני פאנל של מומחים פיננסים וטכנולוגיים אפליקציות חדשות בתחומי הבנקאות והפיננסים. הזוכים יתחלקו בפרס כספי כולל של 100 אלף דולר, יוכלו לשתף פעולה עם סיטי, יקבלו גישה לקוד הפתוח של הבנק ולחבילת מוצרים של שותפים גלובליים. בתחילת 2014 חנך סיטי בישראל את אחת משלוש מעבדות החדשנות המובילות שלו, שלדברי קולס כוללת יותר מ–100 עובדים העוסקים בפיתוח ברמה הגבוהה ביותר של אפליקציות בנקאיות ופיננסיות במובייל.

אתה חושב שהבנקים הגדולים עלולים להינגף מול מהפכה עתידית של מטבעות מקוונים ואפליקציות פיננסים במובייל? האם ייתכן שבעוד כמה שנים האזרח הקטן לא יצטרך את הבנק שלו יותר?

״סיטי קיים כבר יותר מ–200 שנה, והוא בנק שהוכיח שהוא מסוגל להרבה מאוד חדשנות, כמו פיתוח הכספומט הראשון. אחד המפתחות של כל מגזר הוא הצורך לשמור על חדשנות ופיתוח, וכיום במגזר הבנקאות מדובר על מהפכת בנקאות דיגיטלית. המפתח בחדשנות הוא לחזור אל הלקוח ולהסתכל על הצרכים שלו כדי להישאר רלוונטי. כשאנחנו מסתכלים על טכנולוגיה כיום אפשר לראות איך היא משבשת ומשנה תעשיות, ואחד האתגרים של סיטי הוא ההכרה שכל בנק צריך לשתף פעולה ולחבור לחברות היי־טק. במקרה שלנו, הן מביאות את הטכנולוגיה, ואנחנו מביאים את הבנק עם הפרישה הרחבה ביותר בעולם, את התשתית הבנקאית, את המשאבים, את הידע, את בסיס הלקוחות, ואת הפלטפורמות להעביר כסף ברחבי העולם - מדי יום אנחנו מטפלים בעסקות של 3 טריליון דולר. המטרה המרכזית שלנו היא לפתח רעיונות ומוצרים חדשים עם חברות טכנולוגיה ולראות איך הם יוסיפו ערך לבנק וללקוחות שלו".

אתה סבור שבעוד 10–15 שנים הבנקים ימשיכו להיות רלוונטיים ובעלי עוצמה רבה?

״אין ספק שתעשיית הבנקאות תשתנה אבל היא גם תוכל להמשיך לגדול, ואני רואה את המהפכה הדיגיטלית כהזדמנות צמיחה. נקודה נוספת היא שעם הסביבה הרגולטורית הנוכחית, רפורמות כמו באזל 3 ורגולציות אחרות מקשיחות את הסטנדרטים הלאומיים בעבור בנקים, ולכן כל בנק צריך לבדוק איך הוא פועל כיום ולבחון את המודל העסקי שלו. בחמש השנים האחרונות הקטנו בסיטי את תיק הנכסים שלנו מ–3 טריליון דולר לפחות מ–2 טריליון דולר. הורדנו פעילות רבה שזיהינו שלא היתה נכונה בעבור הבנק. כל בנק גדול עבר תהליך דומה בשנים האחרונות".

קולס מציין כי פיתוח שירותים במובייל הוא אחד היתרונות המרכזיים בחדירה של טכנולוגיה לבנקאות, "כפי שעשינו השבוע בתחרות בניירובי. ליותר מ–70% מהאנשים באפריקה יש טלפון סלולרי, אבל רק לחלק זעום מהם יש חשבון בנק. צמצום הפער הזה הוא המפתח. אחד הדברים החיוניים ביותר לגבי כל מערכת בנקאית, בישראל ובמדינות אחרות, הוא להתמקד בהכללה פיננסית (financial inclusion), כלומר איך גורמים ליותר אנשים לפתוח חשבון בנק ולקבל גישה לשירותי בנקאות, משום שזאת הדרך להגיע לביטחון פיננסי והבסיס לשירותים כמו משכנתא על הבית, חשבונות חיסכון וכרטיסי אשראי".

שמעת על משה כחלון?

"לא".

מה אתה חושב על מגזר הבנקאות בישראל? יש ביקורת נגדו שהוא ריכוזי ביותר ונשלט על ידי דואופול - הפועלים ולאומי - שמחזיקים 60% מהשוק. כחלון הוא שר האוצר המיועד, והוא מצהיר שהוא יכניס תחרות בענף. איך היית מציע לו לשפר את מגזר הבנקאות?

״אני לא מכיר את כחלון ולא את מגזר הבנקאות הישראלי, אבל אני אגיד דבר אחד: אני סבור שהרגולטור של הבנקים - בנק ישראל - הוא בנק מרכזי טוב מאוד וחזק, משום שהוא מחייב את הבנקים לסטנדרטים גבוהים, עושה שימוש בסטנדרטים בינלאומיים ומספק לבנקים את המסגרת הראויה שבה הם צריכים לפעול".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ