שטיגליץ: מערכת המתגמלת ספקולנטים יותר מאנשים עובדים מעוותת את הכלכלה שלנו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטיגליץ: מערכת המתגמלת ספקולנטים יותר מאנשים עובדים מעוותת את הכלכלה שלנו

הכלכלן חתן פרס הנובל הביע אופטימיות מהשינוי שחל בשיח הפוליטי, לטובת דיון באי-שיוויון, ומקווה כי מי שייכנס לבית הלבן ב-2016 אכן יפעל להתמודד עם הבעיה

תגובות

הכלכלן חתן פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ ידוע כאחד המבקרים החריפים של השלטון האמריקאי, לכן, יתכן שיש סיבה לתקווה, אם הוא מעודד ממסע הבחירות הנוכחי של המתמודדים לנשיאות ארה"ב. שטיגליץ, בראיון לאתר האינטרנט salon.com, הביע שטיגליץ אופטימיות משינוי השיח הפוליטי, אך סייג זאת ואמר כי הכלכלה האמריקאית עדיין מעוותת ומוטה לטובת העשירים והחזקים, על חשבון כל היתר.

"החדשות הטובות הן שביריות הפתיחה של הקמפיין לנשיאות ארה"ב ב-2016, המועמדים מרחבי הקשת הפוליטית אמרו כי אי-שיוויון הוא בעיה בארה"ב. מנגד, הדיווחים על כמות הכספים שיושקעו בקמפיינים האלה, לפי התחזיות הרבה יותר ממה שהושקע בבחירות ב-2012, 2 מיליארד דולר, מדכאים אותי. כפי שאמרתי לעתים קרובות, תרומות אלה אינן תרומות, אלא השקעות, והמשקיעים מצפים לקבל תמורה בצורת עיצוב הכלכלה שלנו כדי לשרת את האינטרסים שלהם", אמר שטיגליץ בראיון.

רויטרס

לדברי שטיגליץ, הוא היה רוצה לראות מועמד או מועמדת "שיקחו ברצינות את נושא השוויון ושוויון ההזדמנויות, וינסו להתמודד עימו בכמה שיותר מימדים - מעבר למה שאני מכנה אג'נדה מינימליסטית המתעסקת בדברים כמו שיפור החינוך והעלאת שכר המינימום – ויתמקדו בדברים החשובים ביותר שיבטיחו כי למעמד הביניים תהיה גישה למה שהופך אותו למעמד ביניים. פירוש הדבר עבודה על המוסדות שהובילו לכך כך הרבה אי-שיוויון בהכנסות לפני מס. פירוש הדבר להבין כי מערכת מיסוי המתגמלת ספקולנטים יותר ממי שעובדים למחייתם, מעוותת את הכלכלה שלנו.  צריך להתמודד עם הבעיות של האמריקאים הממוצעים – להקל על אנשים להגיע לעבודתם ולשפר את התחבורה הציבורית, להקל על נשים לעבוד באמצעות מימון טיפול בילדים או שיפור מדיניות החופשה ההורית. צריך לעזור לכל האנשים בחברה לקחת בה חלק פעיל".

בתשובה לשאלה האם שיפור איכות החינוך עשויה לצמצם את הפערים החברתיים, אמר שטיגליץ כי "זה לא מרחיק לכת מספיק, במיוחד לאור מה שקרה ב-15 השנים האחרונות. מאז תחילת המאה, גם מצבם של אנשים משכילים לא טוב במיוחד – ההצלחה שלהם רק יחסית למי שאין להם השכלה גבוהה. הכנסותיהם של מי שאין להם השכלה גבוהה צנחו, ואילו הכנסותיהם של בעלי תואר מדשדשת. אז קורה משהו הרבה יותר עמוק ויסודי, ולכן החינוך לדעתי לא מתמודד עם הבעיות היסודיות".

שטיגליץ הסביר כי שלל חוקים ותקנות נבנו לאורך השנים למערכת לה נטייה לחזק את העשירים ביותר, ולנשל את כל היתר מכוחם – בין היתר באמצעות סובסידיות,  חוקי מס המעניקים הקלות לעשירים, ומנגד חוקים המקשים על עובדים להתאגד.

לדבריו, התרחבות הפערים והאי-שיוויון גרועים לביצועים הכלליים של הכלכלה, כיוון שהם מגדילים את חוסר היציבות ופוגעים בצמיחה. הוא טוען כי 30 שנה לאחר שנשיא ארה"ב רונלד רייגן החליט ליישם מדיניות המתבססת על התיאוריה כי אם מצבם של העשירים ישתפר, מצב כלל החברה ישתפר כיוון שהם יובילו השקעות, חדשנות ותעסוקה (trickle-down economics), נראה שהניסוי כשל. "השילוב של צמיחה נמוכה יותר וחלק קטן יותר בצמיחה שכן הייתה החמירה את מצבם של המעמדות הנמוכים והבינוניים".

שטיגליץ מציע "להפוך את הטיעון על פיו, ולומר – אם למעשה אפשר לעודד צמיחה כלכלית באמצעות הגדלת השיוויון, אולי גם מי שבקצה הפירמידה ירוויחו מכך, כיוון שאף אם יקבלו נתח קטן יותר מהצמיחה, העוגה כולה תהיה גדולה יותר והנתח עצמו יהיה גדול יותר".

שטיגליץ חזר על התנגדותו להסכם הסחר שנשיא ארה"ב ברק אובמה מנסה לקדם – השותפות הטרנס-פסיפית (TPP). "אפילו אנשים המגשרים בתחום טוענים כי המערכת כולה מושחתת ויקרה, ולכן יוצרת מגרש משחקים מוטה, בו תאגידים עם כיסים עמוקים יזכו לייצוג וחברות קטנות לא. ההסכם גם ישנה את המבנה החוקי של ארה"ב ביחס לחברות אמריקאיות, לא רק זרות. חברות אמריקאיות יוכלו להעביר השקעותיהן בארה"ב בקלות, לתבוע את הממשל האמריקאי בדרכים שלא היו אפשריות קודם לכן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#