התקשרתם לקבוע ראיון עבודה והקול שלכם לא מצא חן בעיני התוכנה? שלום ולא להתראות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התקשרתם לקבוע ראיון עבודה והקול שלכם לא מצא חן בעיני התוכנה? שלום ולא להתראות

חברת ג'ובאליין השיקה טכנולוגיה חדשה הבוחנת לפי קולכם האם אתם מתאימים לעבודה

מעטים האנשים שחושבים באופן מודע על קולם יותר מדי, אך האופן שבו אנו מדברים הוא אחד הרכיבים היסודיים ביותר בזהות האישית שלנו. הדפוסים האקוסטיים המורכבים שיוצרים את דיברנו, משפיעים על האופן שבו שופטים את אישיותינו, מצבנו הרגשי ואף היכולת המקצועית שלנו, אך רק יחסית לאחרונה החלו מדענים לבחון לעומק את תכונות הקול המורכבות.

האנשים הראשונים שחקרו את הקול האנושי היו היוונים, גזע שהוקסם מההבדלים בספקטרום הקולי ובהשפעה המגוונות שלו על רגשותינו. מתישהו במאה השנייה לספירה הנוצרית, המלומד האתונאי יוליוס פולוכס ניסה למפות בפרוטרוט את מלוא הטווח של איכויות הקול האנושיות, כפי שהן נתפסות על ידי המאזינים.

מעט נותר מעבודתו, מלבד רשימה מפורטת המתארת כיצד קולות יכולים לנוע בין מרתקים לחלושים, או משכנעים ואף מלודיים. פולוכס ציין כי קול מלודי נותן רושם של אדם מתורבת. אך מה באמת גורם לקול להישמע מרתק או מלודי? כעבור כמעט 2,000 שנה, השילוב של ביג דאטה ומיקור המונים עשוי להניב תשובה. בהתבסס על ניתוח כמה מיליוני קבצי קול, ותגובות של אלפי צרכנים ומגייסי כוח אדם, חברת ג'ובאליין (Jobaline) יצרה טכנולוגיה המסוגלת לחזות כיצד קולו של אדם יגרום למאזינים לחוש. מחקרים שבוצעו על ידי חברות מחקר שוק עצמאיות מעריכים את דיוק השירות בכ-75%.

הטכנולוגיה נועדה לייעל את הגיוס בשוק העבודה לפי שעות, מקור תעסוקה עבור יותר מ-76 מיליון אנשים בארה"ב. היא מצאה לעצמה נישה, שכן עבור מגזרים מסויימים, הקול הנכון הוא דרישה חיונית לתפקיד. "שירותי מוקד בבתי חולים לרוב דורשים קולות שיגרמו לאנשים להרגיש בנוח בטיפול בנושאים רגישים", מסיבר מנכ"ל ג'ובליין לואיס סלאזר. "קמעונאיות רוצות קולות שיפנו לבני דור ה-X וה-Y, הן בטלפון והן בקופה. סקרים הראו כי בנקים מעדיפים לגייס אנשים עם קולות מרגיעים".

מחקרים פסיכולוגיים הראו כי רכיבים מסויימים בדיבור חשובים יותר מאחרים בנוגע לייצור רגשות מסויימים במאזינים. צלילים ממושכים בתדר נמוך מרגיעים הרבה יותר מאשר צלילים לא רציפים, כפי שניתן לראות באמהות שבאופן טבעי מנסות להרגיע כך תינוקות בוכים.

בהיעדר אינטראקציות פנים אל פנים, אנחנו גם נוטים לזהות שני מאפיינים כדי לקבוע האם קול נשמע אמין או לא. אינטונציה היא חשובה מאוד. קולות גבריים נמוכים ובעלי מגמה מלודית עולה נחשבים לא אמינים במיוחד. כך גם נכון לגבי קולות נשיים נמוכים היורדים תוך כדי דיבור.

דפוסים ספיציפיים בדיבור עשויים להיות משמעותיים בקביעת האופן שבו אחרים תופסים אותנו חברתית ובעבודה. "נראה שקצב הדיבור הוא אחד המאפיינים האמינים ביותר כאשר רוצים לדעת כיצד אנשים שופטים אחרים", אומרת ג'ניפר פרדו, החוקרת פונטיקה ותקשורת באוניברסיטת מונטקלר סטייט. "אנחנו קולטים מאפיינים כמו אורך המקטעים כשהם מדברים. לרוב, אנשים שמדברים לאט יותר נתפסים כידודיתיים או נעימים יותר, ואילו לדיבור מהיר אנחנו מקשרים דברים כמו סמכות ומסוגלות. אך זה איזון עדין. אם מדברים מהר מדי, נשמעים לחוצים".

לא ברור כיצד פיתחנו העדפות אינטואיטיביות אלה, אך הן שונות מעט מאדם למשנהו. "אפשר לחשוב שכל מי ששומעים קול גבוה מסיקים כי הוא שמח, אבל זה לא כך", אומרת פרדו. "אם מחפשים רכיב אקוסטי אחד ספיציפי שקובע כיצד רוב האנשים מרגישים לגבי קול מסויים, הדבר הקרוב ביותר הוא קצב הדיבור, ואחריו אינטונציה. אבל שום דבר לא עומד בפני עצמו".

הגיוון הרב פירושו כי חיזוי מדוייק של אילו קולות יהיו הטובים ביותר למשרה מסויימת, ללא תלות בגיל, מגדר ואתניות, דורש זיהוי השילובים הנכונים של מאפייני קול. הגישה של ג'ובאליין הייתה לזהות אינטראקציות בין שלל מאפיינים. "לכולם יש חתימה קולית המורכבת מכמה דברים", אומר סלאזר. "כדי להבין למה אני מתכוון, הקשיבו לליאונרדו דיקפריו צועק ב"זהב מוול סטריט", ולאחר מכן האזינו לו באחת הסצינות הרומנטיות מ"טיטאניק", כשהיה צעיר יותר. ביסודו, הקול הוא אותו קול, אך כשבוחנים את האנרגיה בתדר מסויים ומשלבים זאת ברכיבים אקוסטיים אחרים, הקול הזה נמצא מעל לסף שהמאזינים הממוצעים בארה"ב היו מחשיבים קול מרתק".

אף שקול חתימה קולית ייחודית, אפשרי גם לקבץ קולות בהתבסס על הרגשות שהם מעוררים. ג'ובאליין חשפה אלפי אמריקאים לקבוצות אלה וביקשה מהם להצביע כיצד הרגישו. התוכנה מבוססת על העובדה שרוב האנשים תפסו קבוצות מסויימות כמרגיעות יותר, וקבוצות אחרות כמרתקות יותר. אך יתכן כי תפיסות אלה אינן גלובליות, כיוון שההעדפות שלנו מאוד מושפעות תרבותית. אף ש-75% מהאמריקאים עשויים לחשוב שקול מסויים מרגיע, מאזינים בריטים או אוסטרליים עשויים לחלוק עליהם.

עם הבנה זו של מה שהופך קול למתאים למצב מסויים, האם אפשרי ללמד אנשים לדבר בצורה יותר מרגיעה? "זה לא כל כך פשוט", אומרת פרדו. "אפשר להכשיר מישהו לדבר יותר לאט למשל, במצב מלחיץ, אך זה גם עניין ווקאלי, האופן שבו אנשים משתמשים בקול שלהם. יש אנשים שיותר גמישים בכך".

סלאזר מאמין כי היעד האולטימטיבי הוא להפוך כוחות תקשורת שכאלה נגישים לכולם, ולסייע ביצירת התאמות טובות יותר בין עובדים למשרות. "מעבר ליישום בתחום ההשמה, אנחנו מקווים להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור קולות ממוחשבים המייצרים קשר רגשי עם המאזינים", הוא אומר.

ליאונרדו דיקפריו בדמותו של ג׳ורדן בלפורט, הזאב מוול סטריט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#