לעזוב את האיחוד - טוב או רע לבריטים? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעזוב את האיחוד - טוב או רע לבריטים?

הבחירות בבריטניה סובבות נושא מרכזי עיקרי אחד: האם לבריטניה משתלם להישאר באיחוד האירופי, או לעזוב אותו? הויכוח בנושא בעיקר רגשי, ונוטה להתעלם מהעובדות

בנאום המפורסם שלה בברוז' ב-1988 הייתה מרגרט תאצ'ר נחושה להפוך את בריטניה למרכזית באיחוד הצפוי באירופה. אך היא גם הייתה נחושה לא פחות להזכיר לשכנותיה שלבריטניה יש גם אפשרויות כלכליות אחרות. "בריטניה אינה חולמת על קיום נוח ומבודד בשולי הקהילה האירופית", אמרה. "יעודנו הוא באירופה, כחלק מהקהילה". אך היא הזהירה, כי "אין זאת כדי לומר שעתידנו מונח אך ורק באירופה".

רבע מאה ו-5 מערכות בחירות מאוחר יותר, ונראה כי האיחוד האירופי מרכזי בקמפיין על ראשות הממשלה הבאה. שתיים מבין 4 המפלגות המרכזיות בבריטניה מהמרות את עתידן הפוליטי על התיאבון הבריטי למשאל עם בנוגע להמשך חברותה באיחוד האירופי.

אי־אף־פי

אך מה היתרונות והחסרונות של זה? האם אנו באמת מודעים למכשולים המשפטיים שיש לגבור עליהם, ומי צפוי בעצם לספוג את עלויות עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי, מהלך המכונה "ברקסיט"?

מנהיג מפלגת השמרנים דיוויד קמרון התחייב לאפשר לבוחרים להצביע האם הם רוצים להיות "בפנים או בחוץ", עד 2017-2018. UKIP, מפלגת העצמאות הבריטית, רוצה לקיים משאל כזה מוקדם אף יותר.

ההיגיון מאחורי טענות המפלגות הן שלבריטניה נמאס מהבריונות של בריסל ומשחיקה הדרגתית בריבונותה מצד "קומץ יורוקרטים חסרי פנים" המונעים מהמדינה לקבוע מדיניות משלה בנושאים לוהטים כמו הגירה, רגולציה בנקאית וכדומה.

מתנגדי חברותה של בריטניה באיחוד, "היורוסקפטיים", מצביעים גם על העובדה כי בריטניה, בהיותה מחוץ לגוש היורו, נדחקת לעתים קרובות מהליך קבלת ההחלטות בנושאים מרכזיים המשפיעים על האיחוד כולו, ולא רק על המדינות החולקות את היורו.

בכל הנוגע לכלכלה, יש סימנים כי בריטניה יכולה להרשות לעצמה לצאת לדרך עצמאית – כל עוד היא מוכנה לסבול את ההשלכות הפיננסיות המיידיות. נכון, בריטניה נהנית מיחסי מסחר משמעותיים עם חברותיה באירופה, אך יחסי מסחר אלה מצטמצמים כבר זמן רב, בעוד אסיה ואמריקה מקבלות נתח הולך וגדל מהייצוא הבריטי. האיחוד האירופי עודנו שותף הסחר האזורי הגדול ביותר של בריטניה, עם ייבוא של 220 מיליארד דולר מדי שנה, אך הוא אחראי רק ל-50% מהייצוא הבריטי כיום, ירידה של 5% לעומת 2008.

מנגד, החברות באיחוד האירופי מעניקה לבריטניה יתרונות משמעותיים, ומסייעת לה להימנע ממכסים אותם הייתה נאלצת לשלם ללא חברות. להערכת קרן המטבע הבינלאומית, החברות של בריטניה באיחוד האירופי הגדילה את פעילותה באירופה ב-55%.

אף שהנתונים יכולים לשמש כדי לתמוך בשני צידי המטבע, מה שבטוח הוא שחלקים מסויימים מהכלכלה הבריטית ייפגעו בצורה קשה יותר מאחרים. להערכת מכון המחקר אופן יורופ, כ-35% מהייצוא הבריטי לאיחוד האירופי יספוג מכסים של 4% או יותר אם בריטניה תעזוב את האיחוד, מה שישפיע בצורה החריפה ביותר על יצרניות מכוניות, כימיקלים ומזון.

מגזר השירותים הפיננסיים, אחד מעמודי התווך בתמ"ג הבריטי, יסבול אף הוא מפגיעה, כאשר משקיעים צפויים להירתע מחוסר הודאות שבמשאל עם שכזה. החששות עשויים לפגוע בזרימת ההשקעות הזרות הישירות מהן נהנית בריטניה כבר שנים רבות.

אם בריטניה תחליט כי היא אכן רוצה לצאת לדרך עצמאית, מכשול משמעותי נוסף יהיה להבין כיצד לעשות זאת. למדינה כמה אפשרויות, שלכולן חסרונות אפשריים. היא תוכל ללכת בעקבותיה של נורווגיה, ולהצטרף לאזור הכלכלי האירופי (EEA) ולאיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), אך בכך היא תפנה גבה למעצמות הכלכליות האחרות ביבשת, גרמניה וצרפת, כדי להצטרף למדינות קטנות כאיסלנד וליכטנשטיין. ובריטניה עדיין תצטרך לתרום חלקה לתקציב האיחוד האירופי. אופן יורופ מציין כי נורווגיה, למשל, מעבירה 100 יורו לנפש לאיחוד האירופי, לעומת 180 יורו לנפש שמעבירה כיום בריטניה.

גם המודל של שווייץ אפשרי. אך השווייצים השקיעו שנים בחתימה על כ-100 הסכמי סחר עם מדינות שונות באיחוד האירופי ויתר אירופה, כך שלא ברור עד כמה נתיב זה מעשי.

גיבוש איחוד מכס כמו האמנה של טורקיה עם האיחוד האירופי תגן רק על חלק מהמסחר של בריטניה עם אירופה, ולא יאפשר לסיטי של לונדון, המרכז הפיננסי, לספק שירותים פיננסיים שווים ללקוחות ביבשת.

יתכן כי האסטרטגיה הפשוטה ביותר, אף כי מסוכנת, תהיה להתעלם מכל האפשרויות האחרות, ולהישען על חברותה של בריטניה בארגון הסחר העולמי (WTO) כבסיס לתנאים מועדפים. אך צעד זה יביא לביטול מיידי של כ-50 הסכמי סחר באיחוד האירופי בבת אחת, מה שידרוש מבריטניה לוותר על כוח מיקוח רב. יתכן כי עזיבתה של בריטניה את המנגנון האירופי יפגעו גם ביחסיה עם בעלות ברית חשובות, כמו ארה"ב, בייחוד בעת בה דנים משני צידי האוקיינוס בהסכם סחר שאפתני.

היתרונות והחסרונות של עזיבת בריטניה את גוש היורו מעוררים יותר רגשות מעובדות ברורות. ב-7 במאי, הבריטים יוכלו להצביע האם ברצונם להצביע מאוחר יותר בנושא. יתכן כי זה לעולם לא יקרה. אבל בטרם נגיע לכך, הסבלנות של אירופה  לחברה המהוססת שלה מתחילה להיגמר.

נינה דוס סנטוס היא מגישת חדשות וכתבת של CNN בלונדון. היא מארחת את תכנית העסקים החדשה של CNN אינטרנשונל, The Business View, שעולה לאוויר מדי יום בשעה 13:00 בצהריים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#