האם ביל והילרי קלינטון סייעו לרוסים להשתלט על 20% מהאורניום בארה"ב? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ביל והילרי קלינטון סייעו לרוסים להשתלט על 20% מהאורניום בארה"ב?

הקרן הפילנתרופית של משפחת קלינטון קיבלה תרומות של מיליוני דולרים מבעלי חברת כרייה קנדית שרצתה למכור את אחזקותיה, בהן נכסי כרייה בקזחסטן ובארה"ב, לחברה ממשלתית של רוסיה ■ מאז ההשתלטות, הפרו הרוסים את הבטחותיהם לממשל

5תגובות

הכותרת שהופיעה באתר "פראוודה" היללה את הכיבוש האחרון של ולדימיר פוטין: "האנרגיה הגרעינית של רוסיה כובשת את העולם". המאמר, שהתפרסם בינואר 2013, פירט כיצד סוכנות האנרגיה הגרעינית הרוסית, רוסאטום, השתלטה על חברה קנדית עם רישיונות כריית אורנים ממרכז אסיה ועד מערב ארה"ב. העסקה הפכה את רוסאטום לאחת ממפיקות האורניום הגדולות בעולם, וקירבה את פוטין ליעדו: שליטה במרבית שרשרת אספקת האורניום העולמית.

אך מאחורי סיפור זה מסתתר סיפור שבו מעורב לא רק נשיא רוסיה, כי אם גם נשיא אמריקאי לשעבר, ואישה השואפת להיות הנשיאה הבאה. בלבו נמצאים מנהיגי ענף הכרייה הקנדי, שהיו תורמים גדולים לקרנות הפילנתרופיות של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, ומשפחתו. חברי הקבוצה בנו, מימנו ובסופו של דבר מכרו לרוסים חברה בשם אורניום ואן. מעבר למכרות הרווחיים בקזחסטן, המכירה העניקה לרוסים שליטה בחמישית מהפקת האורניום בארה"ב. מכיוון שאורניום נחשב לנכס אסטרטגי עם השלכות על ביטחון לאומי, העסקה נזקקה לאישור ועדה המורכבת מנציגי כמה סוכנויות ממשל בארה"ב. עם הסוכנויות שחתמו על העסקה נמנה משרד החוץ, אז עמדה בראשו הילרי רודהם קלינטון.

לפי מסמכים רשמיים בקנדה, הרוסים השתלטו על אורניום ואן בשלוש עסקות נפרדות ב–2009–2013. במקביל, גורמים בעסקה הזרימו מזומנים לקרן קלינטון. יו"ר אורניום ואן, איאן טלפר, השתמש בקרן המשפחתית שלו לביצוע ארבע תרומות לקרן, בסך 2.35 מיליון דולר. תרומות אלה לא דווחו על ידי הקלינטונים, למרות ההסכם של הילרי קלינטון עם ממשל ברק אובמה, לדווח על כל התורמים לקרן. אנשים אחרים עם קשרים לאורניום ואן תרמו אף הם לקרן.

ביל והילרי קלינטון
רויטרס

זמן קצר לאחר שהרוסים הכריזו על כוונתם לרכוש נתח שליטה באורניום ואן, קלינטון הוזמן על ידי בנק השקעות לנאום במוסקווה תמורת חצי מיליון דולר. בנק זה היה בעל קשרים לקרמלין, וקידם את מניות אורניום ואן.

בעת ביצוע העסקה, רוסאטום והממשל ניסו להרגיע חששות בנוגע לוויתור על השליטה בנכסי החברה לטובת הרוסים באמצעות הבטחות. הבטחות אלה הופרו לפי מסמכים רשמיים. תחקיר "ניו יורק טיימס" בנוגע לעסקת אורניום ואן מבוסס על עשרות ראיונות, בחינת מסמכים ברשות הציבור ודיווחים עסקיים בקנדה, ברוסיה ובארה"ב. חלק מהקשרים בין אורניום ואן לקרן קלינטון נחשפו על ידי פיטר שווייצר, שותף מחקר לשעבר במכון הובר, ומחבר הספר שייצא בקרוב, "Clinton Cash". שווייצר העניק ל"ניו יורק טיימס" מבט מוקדם על הספר, והעיתון ביקר את המידע שבו והוסיף לו מידע משלו.

לא ידוע אם התרומות שיחקו תפקיד אישור עסקת האורניום, אך העסקה מדגישה את האתגרים האתיים שמציבה קרן קלינטון, שנסמכה רבות על כספים זרים כדי להגדיל את נכסיה ל–250 מיליון דולר, גם בתקופה שבה הילרי קלינטון ניווטה את יחסי החוץ.

בריאן פאלון, דובר הקמפיין הנשיאותי של הילרי קלינטון, אמר בתגובה כי "עדיין לא נמצא מי שהציג גם פיסת ראיה התומכת בתיאוריה כי קלינטון אי פעם פעלה, במסגרת תפקידה כשרת החוץ, לקידום אינטרסים של תורמים לקרן קלינטון". הוא הדגיש כי מגוון סוכנויות ממשל בארה"ב ובקנדה אישרו את העסקה, וכי לרוב נושאים כאלה נידונים בדרגים נמוכים יותר מדרג השרה. "הטענה כי משרד החוץ, תחת הנהגתה של קלינטון, הפעיל לחץ לא ראוי משוללת כל יסוד", הוסיף.

על קמפיינים פוליטיים בארה"ב נאסר לקבל כספים מגורמים זרים. אך זרים יכולים לתרום לקרנות בארה"ב. מאז הכריזה קלינטון על מועמדותה לנשיאות, קרן קלינטון הכריזה על כמה שינויים שנועדו להרגיע את החששות בנוגע לניגודי עניינים שכאלה. בעת כהונתה כשרת החוץ, הסכימה קלינטון לאסור על תרומות זרות לקרן.

בעת אישור עסקת אורניום ואן, הרקע הגיאופוליטי היה שונה מכיום. ממשל אובמה ביקש לשפר את הקשרים עם רוסיה. העסקה היתה חשובה אסטרטגית לפוטין, המשתמש במשאבי האנרגיה של רוסיה להפגנות כוח ברחבי העולם. כעת, לאחר סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה והלחימה באוקראינה, נראה כי היחסים בין ארה"ב לרוסיה מידרדרים לרמתם במלחמה הקרה.

במטוס פרטי עם קלינטון בקזחסטן

הדרך לרכישת מרבצי האורניום האמריקאיים החלה ב–2005 בקזחסטן, שם תיזמר איל הכרייה הקנדי פרנק ג'יוסטרה את עסקת האורניום, כשביל קלינטון לצדו. השניים הגיעו לקזחסטן במטוסו הפרטי של ג'יוסטרה וסעדו עם נשיא המדינה, נורסולטן נזרבאייב. תוך ימים ספורים, החברה החדשה שהקים ג'יוסטרה, אור־אסיה אנרג'י (UrAsia), חתמה על הסכם ראשוני שהעניק לה רשיונות כרייה בשלושה מכרות אורניום שבשליטת חברת האורניום הממשלתית קזטומפרום.

ב–2007, התמזגה אור־אסיה עם אורניום ואן, חברה דרום אפריקאית עם נכסים באפריקה ובאוסטרליה, בעסקה בשווי 3.5 מיליארד דולר. ג'יוסטרה, שלפי הערכות החזיק בנתח בשווי של כ–45 מיליון דולר בחברה, מכר את אחזקותיו ב–2007.

אורניום ואן החלה במהרה להשתלט על חברות עם נכסים בארה"ב. אך למרות ההשתלטות על נתח גדול משוק האורניום האמריקאי, הסיפור לא ממש עשה כותרות בארה"ב, עד תחילת 2008, במהלך הקמפיין הכושל של הילרי קלינטון לנשיאות, כש"ניו יורק טיימס" פירסם מאמר שחשף את קשריו של ביל קלינטון לעסקת האורניום בקזחסטן. במאמר צוין כי כמה חודשים לאחר מכן תרם ג'יוסטרה 1.3 מיליון דולר לקרן קלינטון.

ג'יוסטרה אמר בהצהרה כי הוא "גאה ביותר" בעבודה הפילנתרופית שלו עם קלינטון, וקרא לתקשורת להתמקד בעוני, בריאות "ובאתגרים האמיתיים של העולם". ג'יוסטרה טען כי העסקה בקזחסטן היתה פרטית, וכי לא היתה נחוצה השפעה של קלינטון על גורמים בממשל הקזחי. חמישה חודשים לאחר העסקה, ג'יוסטרה קיים אירוע גיוס תרומות ליוזמת קלינטון־ג'יוסטרה לצמיחה בת קיימא, פרויקט שנועד לעודד תנאי סביבה ועבודה פרוגרסיביים בענף משאבי הטבע. ג'יוסטרה תרם ליוזמה 100 מיליון דולר. האירוע עתיר הכוכבים בטורונטו, שבו הופיעו אלטון ג'ון ושאקירה ואליו הגיעו ידוענים כטום קרוז, ג'ון טרבולטה ורובין ויליאמס, שקראו לתרומות מצד הנוכחים, הניב תרומות בסך 16 מיליון דולר, לפי מאמר בעיתון הקנדי "גלוב אנד מייל".

רויטרס

הרוסים משתלטים 
על אורניום ואן

ואולם עד יוני 2009, שנה אחר האירוע הנוצץ, מניית אורניום ואן כבר היתה בצניחה של 40%. יו"ר קזטומפרום הקזחית נעצר בגין אישומים שלפיהם מכר את מרבצי האורניום של המדינה לחברות זרות, בהן אורניום ואן. החברה ניסתה להרגיע את המשקיעים, אך גורמים בחברה חששו כי הם עשויים לאבד את רישיונות הכרייה שלהם. תכתובות דיפלומטיות אמריקאיות, שנחשפו על ידי ויקיליקס, גם משקפות חששות כי המעצר היה חלק ממהלך רוסי שנועד להשתלט על נכסי האורניום של קזחסטן.

לפי מסמכי רוסאטום, רוסיה החלה באותה עת להתעניין באורניום ואן. גורמים ברוסאטום אמרו כי הם מעוניינים לרכוש נכסים בעולם מכיוון שלרוסיה אין מספיק אורניום לעמידה בביקוש התעשייה שלה.

זה היה הרקע ללחץ של אורניום ואן על שגרירות ארה"ב ודיפלומטים קנדיים בקזחסטן, לפי התכתובות הדיפלומטיות. "אנחנו זקוקים ליותר מהודעה לתקשורת", כתב פול קלארק, סגן נשיא באורניום ואן, לממונה על האנרגיה בשגרירות, ב–10 ביוני 2009. מה שהחברה זקוקה לו, כתב קלארק, הוא אישור בכתב כי הרישיונות עדיין תקפים. השגרירות מדווחת בסופו של דבר לשרת החוץ — אז הילרי קלינטון. אף שהיתה מכותבת לתכתובת, לא ברור אם אכן קראה אותה, שכן היו לה מכותבים רבים. מה שכן ברור הוא שהשגרירות פעלה, והממונה על האנרגיה נפגש עם גורמים בממשל הקזחי כדי לדון בנושא כבר למחרת. שלושה ימים לאחר מכן, חברה בת של רוסאטום רכשה 17% מאורניום ואן.

תוך שנה, הממשל הרוסי הגיש הצעה לבעלי מניות אורניום ואן להגדלת הנתח של רוסיה בחברה ל-51% - נתח שליטה. אך לשם כך היה על אורניום ואן לקבל את אישור הממשל.

בוועדת ההשקעות הזרות בארה"ב יושבים גורמים רבי העוצמה בממשל, בהם שרי המשפטים, האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים, המסחר, האנרגיה והחוץ. עליהם מוטל לבחון כל עסקה שעשויה להוביל לשליטה זרה בעסק אמריקאי הנחשב חשוב לביטחון הלאומי. עם זאת, לא תמיד מתקבלות ההחלטות ברמת השרים עצמם.

גם מחוקקים בארה"ב וגם בעלי מניות אורניום ואן הביעו דאגה. מנכ"ל רוסאטום, סרגיי קיריינקו, הבטיח כי רוסאטום לא תפרק את החברה ותותיר את הנהלת החברה במקומה. עוד הבטיחה רוסאטום כי לא תגדיל אחזקותיה מעבר ל–51% ותותיר את אורניום ואן כחברה ציבורית. גורמים בממשל הבטיחו כי האורניום האמריקאי יוקצה לשימוש מקומי. עם זאת, לפי דיווחים, אורניום ואן למעשה יצאה אורניום לעיבוד בקנדה, למרות שלא היה לה רשיון יצוא. לדברי הממשל, היצוא בוצע הודות להיתר שקיבלה חברת התובלה שהעבירה את החומר, וכי כיום לא מיוצא דבר מהמכרות בארה"ב. בנוסף, מניית אורניום ואן הוסרה מהמסחר בטורונטו והפכה לפרטית, כשרוסאטום שולטת ב–100% ממנה באמצעות חברה בת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#