מי מפריעים למהפכת האינטרנט של הודו? קופים והפסקות חשמל

תוכנית ממשלתית של 18 מיליארד דולר להרחבת הגישה לאינטרנט במאות אלפי כפרים נתקלת בקשיים טכניים ■ בעיר ורנאסי, למשל, מאות הקופים שחיים במקדשים כרסמו את כבלי הסיבים האופטיים שנמתחו לאורך נהר הגנגס ■ "אינטרנט זה שירות טוב - לתיירים", אומרים התושבים, שיותר מוטרדים מבעיות תחבורה, פסולת וביוב

לוגו רויטרס
רויטרס
לוגו רויטרס
רויטרס

ממשלת הודו השיקה באחרונה תוכנית בשווי 18 מיליארד דולר להפצת מהפכת האינטרנט בכל הפרובינציות שלה, אך הניסיון לחבר את קצווי המדינה הענקית לרשת נתקל בקשיים רבים, הממחישים כי היא עדיין תקועה בעולם הישן, כמו הפסקות חשמל תכופות וארוכות, ערים משותקות מפקקי תנועה - ואפילו קופים.

הפער הזה בין הישן לחדש בולט במיוחד בעיר הצפופה ורנאסי עד גדות נהר הגנגס, שאליה מגיעים הינדים רבים כדי למות, מתוך אמונה שאם יעשו זאת יזכו לגאולה. ורנאסי היא גם ביתם של מאות קופי מקוק, שחיים במקדשים וניזונים מהאוכל שנותנים להם המאמינים. אך זהו לא המזון היחיד שלהם: הקופים ניזונים גם מכבלי סיבים אופטיים שפרושים לאורך גדות הגנגס.

"אנחנו לא יכולים להזיז את המקדשים מכאן. אנחנו לא יכולים לשנות כאן שום דבר, הכל בנוי. הקופים הורסים את כל הכבלים ואוכלים אותם", אומר מהנדס התקשורת אי.פי סריווסטווה. סריווסטווה, שמטפל בהרחבת החיבור לאינטרנט במחוז, אומר כי פחות מחודשיים לאחר שצוותו הניח את הכבלים לאורך הנהר - הקופים כרסמו אותם כליל והצוות נאלץ להחליפם.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי )במרכז( בטקס על שפת הגנגס במאי 2014צילום: אי־פי

לדבריו, טרם נמצאו חלופות מתאימות לשיטת הכבלים. העיר ורנאסי, שבה יותר מ–2 מיליון תושבים, צפופה באופן כמעט בלתי אפשרי והנחת כבלים תת־קרקעיים אינה באה בחשבון. מנגד, הברחת הקופים או לכידתם תפגע ותרגיז את התושבים ואת המבקרים במקדשים.

המחסור בחשמל מסבך עוד יותר את המאמצים להקים רשת יציבה של אינטרנט אלחוטי באזורים ציבוריים: מדי יום בקיץ הלוהט נגרמות הפסקות חשמל לשעות ארוכות, בוורנאסי בפרט וברחבי הודו בכלל.

ממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שעלה לשלטון במאי שעבר, התחייבה לפרוש 700 אלף קילומטרים של כבלי פס רחב כדי לחבר 250 אלף כפרים בהודו לרשת בתוך שלוש שנים, לבנות 100 "ערים חכמות" חדשות עד 2020 ולהעביר יותר שירותים ציבוריים, כמו חינוך ובריאות, לפלטפורמות אלקטרוניות כדי לשפר את הגישה אליהם. ורנאסי היתה הראשונה מבין 2,500 יישובים ואתרים בהודו שנבחרו לפרויקט אינטרנט אלחוטי בשטחים 
ציבוריים.

מומחים בתעשייה צופים כי יוזמת הפס הרחב, ביחד עם הזינוק בבעלות על סמארטפונים, תוביל לכך שלשליש מההודים תהיה גישה לאינטרנט עד 2017, לעומת כ–20% מהאוכלוסייה בהודו כיום (250 מיליון איש). להערכת יועצים במקינזי, הרחבת החיבור לאינטרנט והוזלת הגישה אליו יוסיפו עד 1.6%, או כ–70 מיליארד דולר, לתמ"ג של הודו בתוך ארבע שנים.

קוף ברחוב בכלכותה. מכרסמים הכלצילום: רויטרס

תעשיית ההיי-טק העולמית נרתמת

חברות טכנולוגיה בינלאומיות רואות בהתחייבותו של ראש הממשלה מודי לעתיד דיגיטלי הזדמנות - ומתחילות להתאים את מוצריהן לאקלים המשתנה והסכנות החיצוניות של הודו.

יבמ מנהלת מגעים לאספקת תוכנה שתעזור לכמה ערים לעשות את הזינוק לעידן הדיגיטלי. ספקית ציוד הרשתות סיסקו עובדת עם הממשלה בעיר ויסקפטנאם שבמזרח הודו בניסיון להעביר יותר שירותי חינוך ובריאות לרשת, ופיתחה נתב אלחוטי קשיח שמסוגל לשרוד את שינויי האקלים של הודו ולהפחית את הצורך בכבלים שיהיו נתונים לחסדי כוחות הטבע והקופים.

"בנינו נתבי גישה לאינטרנט אלחוטי בחוץ, במיוחד משום שחשבנו על תנאי מזג האוויר בהודו", אומר דינש מלקאני, ראש חטיבת הודו בסיסקו. "אי אפשר לצפות מראש את האתגרים שבהם ניתקל".

שימוש בטכנולוגיה לצורך השלטת סדר בערים המבולגנות של הודו היא משימה קשה במיוחד. האוכלוסייה העירונית בהודו צפויה לגדול ב–220 מיליון איש עד ל–600 מיליון ב–2031, כמות אדירה שתכביד עוד יותר על תשתיות שכבר עכשיו אינן עומדות בעומס.

רבים מהפרויקטים הדיגיטליים החדשים נועדו פשוט לשפר את השירותים הקיימים — למשל, מידע לגבי זמני התחבורה עוזר לאנשים לתכנן טוב יותר את נסיעותיהם, או מערכות שמאפשרות לאנשים לעקוב אחר נזילות מים או תקלות בפינוי האשפה ולהודיע על כך לרשויות המקומיות.

קודם כל שיטפלו בכבישים ובאשפה

וינוד קומאר טריפאטי, מומחה לתכנון עירוני מוורנאסי, אמר כי ליוזמות של מודי צריכות להתלוות השקעות אדירות בשיפור שירותים בסיסיים כמו דיור, כבישים וטיפול בפסולת. "הכל כאן מיושן וצפיפות האוכלוסייה רק מחמירה את המצב. המקום הזה היה מקדש קטן — וכיום הוא מוקד מסחרי", אומר טריפאטי במשרדו המשקיף על אוניברסיטת בנאראס הינדו.

שירות האינטרנט האלחוטי שהחל לפעול בפברואר מסייע גם הוא בעידוד תרבות הצריכה: סנדיפ מג'הי מתפרנס מהשטת עולים לרגל ומשפחות אבלות שרוצות לפזר את אפרם של יקירהם בנהר הגנגס; לאחרונה רכש מג'הי את הסמארטפון הראשון שלו — גם כדי להוריד מוזיקה ולשתף סרטונים עם חברים, אך כדי לפרסם דרכו בפייסבוק את עסקי השיט שלו לתיירים.

מג'הי סבור כי הממשלה צריכה להקדיש תשומת לב לשירותים המוניציפליים בוורנאסי, שבה מכוניות, ריקשות ועגלות נאבקות על כל מטר בדרכים צרות ועקלקלות שעמוסות באשפה. כמו כן, ורנאסי עדיין תלויה במערכת ביוב דולפת בת 500 שנה.

לדברי מג'הי, "אינטרנט חופשי הוא שירות טוב לתיירים, אך אני חושב שהממשלה צריכה לחשוב קודם על ניקיון הדרכים המובילות לנהר".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ