רוצים להפוך לאימפריה כלכלית וצבאית? רק אם תהיו מסוגלים לעכל חלב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להפוך לאימפריה כלכלית וצבאית? רק אם תהיו מסוגלים לעכל חלב

מחקר חדש טוען כי תרבויות שרוב האוכלוסייה שלהן עמידה ללקטוז נעשו עשירות יותר ב-500 השנים האחרונות - ואלה שלא נותרו עניות

64תגובות

בני אדם יכולים לעכל לקטוז, הפחמימה העיקרית בחלב, רק בעזרת אנזים שנקרא לקטאז. אולם שני שלישים מהאנשים מפסיקים לייצר את האנזים הזה אחרי שהם נגמלים מחלב אם. אנשי השליש הנותר ובר המזל - אלה עם "עמידות ללקטוז" - ממשיכים לייצר אותו גם בבגרותם. מחקר שפורסם באחרונה טוען כי המוזרות הגנטית הזו מסבירה מדוע חלק מהמדינות עשירות וחלק עניות.

חשיפת TheMarker: שמעון פרס מקבל מבנק הפועלים 30 אלף דולר בחודש

ג'סטין קוק מאוניברסיטת קליפורניה השתמש בנתונים של גלי הגירה בהיסטוריה כדי להעריך את ההרכב האתני של 108 מדינות באפריקה, אסיה ואירופה בשנת 1500. לאחר מכן, הוא העריך איזה חלק מהאוכלוסייה יכול היה לעכל חלב, באמצעות נתונים על עמידות ללקטוז בקבוצות אתניות שונות (שהוא משער שלא השתנו משמעותית במהלך המאות). להערכתו, מדינות טרום־קולוניאליות במערב אירופה נטו להיות בעלות שיעורי העמידות ללקטוז הגבוהים ביותר. ל–96% מהשוודים היתה עמידות ללקטוז, למשל. הרמות הנמוכות ביותר נמדדו באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום מזרח אסיה.

השימושים היעילים של החלב

גידול של סטיית תקן בשכיחות העמידות ללקטוז נקשר בגידול של 40% בצפיפות האוכלוסייה. אנשים שיכולים לעכל חלב, לפי התיאוריה, השתמשו במשאבים שלהם בצורה יעילה יותר מאשר אלה שאינם יכולים. הם יכולים היו להפיק מבעלי החיים אנרגיה נוזלית, בנוסף לצמר, לדשן, לכוח העבודה והבשר בהם השתמשו גם אחרים.

ייתכן כי החלב סייע גם בדרכים נוספות: השומן, החלבונים, הוויטמינים והמינרלים שלו הוסיפו איזון לתזונה בתקופה הטרום־קולוניאלית, ובכך הפחיתו את שכיחותן של מחלות. כשחלב של בעלי חיים משמש כתחליף לחלב אם הוא יכול לצמצם את משך הגמילה מהנקה, ולכן גם את הזמן בין הריונות של אמהות.

כל זה מצביע על כך שחברות הצורכות חלב יכולות לתמוך בצפיפות אוכלוסייה גדולה יותר (אף שעדיין מתמיהה העובדה שהיכולת לפרק לקטוז בגיל הבגרות התפתחה בחלקים מסויימים באפריקה, אך לא התפשטה).

לפי התיאוריה, כשאנשים מקובצים יחדיו בצפיפות - הצמיחה ממריאה. מקבלי החלטות מגלים שקל יותר להקים תשתיות ולאכוף חוקים, כולל זכויות קניין. ערים יכולות להתפתח, מה שמאפשר לעובדים לפתח התמחויות. החדשנות הטכנולוגית מזנקת, וצבאות גדולים יותר יכולים להגן על מה שמיוצר. אין פלא אם כן, שמקומות עם צפיפות אוכלוסין גבוהה בזמנים טרום־קולוניאליים נוטים להיות עשירים יחסית כיום. מובן שאין שום גורם בודד שיכול להסביר תוצאות כלכליות לאורך זמן - אך אולי כדאי לחלוב עוד קצת מהתיאוריה של קוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#