המקום שבו שכר המינימום לעובדים הוא 70 אלף דולר בשנה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקום שבו שכר המינימום לעובדים הוא 70 אלף דולר בשנה

דן פרייס החליט להעלות את שכרם של עובדי חברת עיבוד התשלומים שייסד – ויממן את ההעלאה באמצעות שימוש ברווחי החברה וקיצוץ חד בשכרו: "רמות השכר של מנכ"לים בשוק מגוחכות"

8תגובות

דן פרייס, מייסד חברת עיבוד התשלומים גראביטי פיימנטס, מספר כי הרעיון עלה בראשו לאחר שקרא מחקר על אושר. במחקר נכתב כי עבור אנשים שמשתכרים פחות מ-70 אלף דולר בשנה, תוספת של קצת כסף להכנסתם עשויה לשפר את חייהם.  

הרעיון של פרייס נהפך למציאות ביום שני אחר הצהריים, כאשר הפתיע את 120 עובדיו והודיע להם שהוא מתכנן להעלות בשלוש השנים את השכר, אפילו של הפקידים, נציגי שירות הלקוחות ואנשי המכירות בדרגים הנמוכים ביותר, למינימום של 70 אלף דולר בשנה.

אם זה תעלול יחסי ציבור, הרי שזה תעלול יקר. פרייס, שהקים את החברה ב-2004 כשהיה רק בן 19, אמר כי יממן את העלאות השכר על ידי כך שיקצץ את המשכורת שלו מכמעט מיליון דולר בשנה ל-70 אלף דולר וישתמש ב-75%-80% מהרווח של החברה, שצפוי להסתכם השנה ב-2.2 מיליון דולר.

משכורותיהם של 70 עובדים יעלו, ושל 30 מהם יוכפלו, לדברי ריאן פירקל, דובר גראביטי. השכר הממוצע בגראביטי כיום הוא 48 אלף דולר בשנה.

שער Entrepreneur

החברה הקטנה והפרטית של פרייס אינה מובילה מגמה חדשה, אך ההודעה המפתיעה שלו נוגעת בסוגיה כלכלית שמכאיבה לאמריקאים רבים: הפער בין השכר המזנק של הבכירים לבין זה של עובדיהם. בארה"ב קיים אחד מפערי השכר הגדול בעולם, והמנכ"לים מרוויחים כמעט פי 300 מכפי שהעובד הממוצע מרוויח, לפי הערכות כלכלנים. זה יחס גבוה בהרבה מזה שעליו המליצו אילי ההון של "העידן המוזהב" בסוף המאה ה-19 או גורו הניהול בן המאה ה-20 פיטר דרוקר.

"רמות השכר בשוק עבורי כמנכ"ל בהשוואה לאדם הממוצע מגוחכות", אמר פרייס, שהמותרות היחידות שהוא מרשה לעצמו הן סנובורד והזמנת חבריו למשקה בבר. הוא נוהג במכונית אאודי בת 12 שנה, שקיבל בתמורה לשירות שהעניק לסוחר מכוניות מקומי. "עד כמה שאני קפיטליסט, אין שום דבר בשוק שגורם לי לעשות זאת", אמר כשהוא מתייחס להעלאת השכר, שנועדה לאפשר לעובדיו לקנות בית ולממן את חינוך ילדיהם.

פרייס אמר כי התוכנית שלו לא נועדה לזכות אותו בנקודות פוליטיות. הוא שמע מחבריו כמה קשה להתקיים אפילו משכר שגבוה משכר המינימום הפדרלי, שהוא כיום 7.25 דולר לשעה. לדבריו, הוא רצה לעשות משהו כדי לטפל בסוגיית האי שוויון, אף שההצעה שלו גרמה לו להיות מאוד מתוח, משום שהוא רצה להעלות שכר מבלי שיצטרך להעלות מחירים ללקוחות או לקצץ שירותים.

פרייס סיפר כי הוא מתכנן להשאיר את משכורתו נמוכה עד שהחברה תחזור לרווחיות שהיתה לה לפני השינוי בסולם השכר. היילי ווגט, מתאמת תקשורת בגראביטי, שמשתכרת כיום 45 אלף דולר בשנה, אמרה כי "ממש נדהמתי". לדבריה, היא חששה כי לא תוכל לשלם את שכר הדירה שלה שהועלה לאחרונה, וחשבון על טיפול שקיבלה בחדר מיון. "כולם מדברים על שכר המינימום של 15 דולר לשעה בסיאטל, ונחמד לעבוד במקום שבו מישהו באמת עושה משהו ולא רק מדבר", אמרה.  

המחקר שקרא פרייס, אגב, היה של אנגוס דיטון וחתן פרס נובל דניאל כהנמן. השניים מצאו כי שביעות הרצון הרגשית (emotional well-being) של אנשים עולה עם ההכנסה, אך רק עד לנקודה מסוימת. הנקודה הזו היא כ-75 אלף דולר בשנה. הכנסה מעבר לרמה זו כמובן יכולה לגרום לחוויות מאושרות, אך היא לא מעלה את רמת שביעות הרצון הרגשית הכללית.  

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#