הילרי קלינטון בונה על המעמד הבינוני הלחוץ - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הילרי קלינטון בונה על המעמד הבינוני הלחוץ

המעמד הבינוני בארה"ב נע במשך שנים רבות במעלה בפירמידת הצרכים של מאסלו, עד שנתקע בתקרה מסוימת, בשעה שהשפיץ של הפירמידה המשיך לעלות ולהתרחק ממנו

3תגובות

בסרטון מעורר השראה לא פחות מפרסומת של ליווי'ס בשנות ה–80, הבטיחה הילרי קלינטון להיות הצ'מפיון (אבירה, ולא אלופה כמו שנהוג לתרגם) של המעמד הבינוני. על העמדות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות שלה לא ידוע הרבה, כפי שניתח בהרחבה "אקונומיסט" השבוע. ואולם, מה בעצם אנו יודעים על המעמד הבינוני עצמו?

ההגדרות של מי הוא מעמד בינוני ומי היא האליטה, המכונה ה–1%, משתנות בהתאם לצרכים של הפוליטיקאים או תחושתם של אנשי המעמדות עצמם. תשעה מכל עשרה אמריקאים חושבים שהם שייכים למעמד הבינוני, מראה סקר שעשה מכון פיו בארה"ב באחרונה. 90% מהאוכלוסייה לא יכולה להיות "מעמד בינוני", כמובן — רבים מאלה שחושבים שהם שייכים לו סמוכים לקו העוני או שהם בכלל יושבים ליד השפיץ של פירמידת העושר. חוקרי פיו הסבירו כי "הכנסה בינונית" אינה שקולה למעמד בינוני. התווית של המעמד הבינוני בארה"ב היא עניין של שאיפות לא פחות מאשר עניין של הכנסה וכלכלה, הסביר "ניו יורק טיימס".

במגזין "ג'ייקובין" בדקו וקטלו את הגדרתו של אננד גירידהרדס, נואם ב–TED וכותב טורים ב"ניו יורק טיימס" ל–1% העליונים. גירידהרדס השתמש בקריטריונים כמו: "אם אתם מקבלים שכר שנתי ולא שעתי; אם רוב האנשים שאתם מכירים למדו בקולג'; אם אתם לא מכירים משתמשי קריסטל מת'; אם אתם בנישואים ראשונים; אם אין לכם תיק פלילי; ואם אין לכם קרובי משפחה ששירתו בצבא – קרוב לוודאי שאתם שייכים ל–1%".

רויטרס

בפועל, רק 5% מהבוגרים בארה"ב השתמשו במת' — כלומר, אי שימוש מאותת שאתם שייכים ל–95% מהאוכלוסייה, לא ל–1% ממנה. ל–57% מהאמריקאים מתחת לגיל 50 יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה ששירת בצבא, ורק ל–33% מאלה שמתחת לגיל 30.

ההגדרה הכמותית של ה–1% בארה"ב היא השתייכות למשק בית שהכנסתו השנתית ברוטו יותר מ–343 אלף דולר לשנה. בישראל, לפי נתוני הלמ"ס ל–2011, העשירון העליון הם משקי הבית שהכנסתם ברוטו היא 29,627 שקל, נטו 25,408 שקל, או הכנסה מתואמת לאדם 10,493 שקל.

הסכום הזה לא נשמע גבוה כל כך. אבל ככל שיורדים בעשירונים בטבלת ההכנסות וההוצאות של הלמ"ס, מתגלה אמת מרה, שגם האמריקאים שותפים לה — 40% מהאנשים שבאמצע מבחינת ההכנסות מתקשים לסגור את החודש. אלה שמתחת להם מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.

מחקר של הבנק הפדרלי של סנט לואיס הסיק כי משפחות "שאינן עשירות או עניות נתונות תחת לחץ כלכלי ופיננסי גדול יותר ממה שמראים נתונים פשטניים של הכנסה ועושר". זה לא שהם משתכרים פחות מהוריהם — הם פשוט לא משתכרים יותר במונחים ריאליים, כי ההכנסה החציונית הריאלית נמוכה במעט משהיתה לפני 15 שנה. ובאמריקה, משמעות הדבר היא נסיגה. נתונים אחרים מראים כי במהלך חייהם האמריקאים נכנסים אל המעמד הבינוני ויוצאים ממנו בהתבסס על פרצים של הכנסה חריגה (יותר מ–200 אלף דולר בשנה) שהם מקבלים, או מצב של אי ודאות כלכלית קשה (קבלת דמי אבטלה או קצבאות אחרות). התנודתיות הזאת מוסיפה לתחושת הלחץ לא פחות מהפער שנפתח בין כל המעמדות לבין העשירים ביותר.

ב–60 השנים שבין סוף מלחמת העולם השנייה לבין ערב המשבר הפיננסי של העשור הקודם, המעמד הבינוני האמריקאי עשה את ההתקדמות הגדולה ביותר שלו — ואת הקיפאון הגדול ביותר. במהלכן חלו בו שינויים — אם ב–1947 היה מזון החלק הגדול ביותר בהוצאותיו (31% מההכנסה), ב–2007 חלקו ירד ל–12%, ואילו דיור, בריאות ובידור תפסו את מקומו כסעיפי ההוצאות הגדולים ביותר. המעמד הבינוני נע, אם כך, במשך שנים רבות במעלה בפירמידת הצרכים של מאסלו, עד שנתקע בתקרה מסוימת, בשעה שהשפיץ של הפירמידה המשיך לעלות ולהתרחק ממנו. אין פלא, אם כך, שקלינטון רואה בכך מנוף לכניסתה לבית הלבן.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#