מפגש פסגה

וארופאקיס ושטיגליץ על במה אחת: איך להניע את כלכלת אירופה

יאניס וארופאקיס אמר בפאנל שניהל הכלכלן ג'וזף שטיגליץ כי את משבר החובות צפו כבר הוגי גוש היורו ■ "המשבר לא קירב בינינו, אלא הרחיק"

מיכל רמתי
מיכל רמתי

ביום חמישי, בוועידה של הוגים כלכליים ידועים, ניסה שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, להסיט את תשומת הלב מקרבתה של יוון לחדלות פירעון, אל הפגמים היסודיים של גוש היורו, שלטענתו גרמו למשבר החובות באירופה, ומבלי לתקנם, יובילו לבעיות נוספות.

"לדעתי, הבעיה באירופה אינה המבנה של מדינות ספיציפיות, אלא במבנה של גוש היורו עצמו. המוסדות שהוקמו עודדו שוני, הזרמת כסף מהמדינות החזקות לחלשות, והגדילו את הפער ביניהן. נחוץ מערך שלם של מוסדות חדשים, בהם איחוד בנקאי שיתבצע במהירות, ולא יכלול אך ורק רגולציה", אמר וארופאקיס.

הכלכלן ג'וזף שטיגליץ, שהנחה את הפאנל בו דיבר וארופאקיס, שאל אותו האם הוא רואה דברים שניתן לעשות במהרה, מבלי לבצע רפורמה באמנה של גוש היורו?

"התשובה הקצרה היא: כן", השיב וארופאקיס, והמשיך להרחיב בנושא. "אין ספק שאם היינו פדרציה, כמו ארה"ב, אם היינו 'ארצות הברית של אירופה' לא היינו יושבים כאן כעת, דנים במשבר היווני, במשבר בגוש היורו, במשבר החוב. אני חושב שרוב האירופאים היו מסכימים ורוצים לחיות בארצות הברית של אירופה. למרבה הצער, עיצבנו את גוש היורו בצורה שעודדה את המשבר הזה.

"חלק מהאבות המייסדים של גוש היורו, ואני מדבר על פרנסואה מיטראן והלמוט קול, חשבו שאין להם את הכוח הפוליטי ליצור ארצות הברית של אירופה, אך יש להם כוח ליצור איחוד מוניטרי, רעיון ותיק משנות ה-60. הרעיון היה לקרב בין מדינות באמצעות המטבע, ולקוות שכאשר המשבר הבלתי נמנע יגיע, ממשיכי דרכם ייקחו את האיחוד כמה צעדים קדימה וישלימו את המהלך לאיחוד (הודות לכוח הפוליטי שיהיה בידיהם בשל המשבר).

"למרבה הצער, נראה שכעת קשה יותר לשכנע את אזרחי גוש היורו שמוטב להם לקדם את האיחוד. קשה לשכנע את אזרחי יוון שכדאי להם לוותר על ריבונות לטובת ארצות הברית של אירופה. זה קשה יותר גם לשכנע אזרחים בגרמניה בכך, ואולי גם בספרד. המשבר לא קירב בינינו, אלא הרחיק. ואם כיום נפתח שיח בנוגע לשינויים וליצירת ארצות הברית של אירופה, ניכשל בכך", הסביר וארופאקיס, וחזר לענות על השאלה המקורית, של שינויים שלא ידרשו שינוי של המוסדות והאמנות עצמם.

"חברות גוש היורו אינן יכולות להרשות לעצמן לצאת בפרץ ההשקעות הציבוריות הנחוצות להוציאן מהמשבר, בשל מגבלות תקציב והיעדר בנק מרכזי לאומי. אך מה היה קורה אם מוסד כמו בנק ההשקעות האירופי (EIB), היה מקבל הוראות השקעה מפסגת שרי האוצר של האיחוד האירופי?. בנק זה מנפיק אג"ח משלו, אך הוא מבוסס על עקרון בנקאי מסורתי ושמרני – שזה חיובי. אך ישנו גם הבנק המרכזי של אירופה, שכבר החל בהרחבה כמותית גדולה. לבנק המרכזי של אירופה יש בעיה – אילו נכסים לרכוש. אין לו אג"ח ממשלתיות של אירופה כמו שיש לארה"ב. אך מה אם יקנה אג"ח של EIB – שהן בעצם "יורובונדס" – ומה אם מימון זה יוזרם באמצעות השקעות של ה-EIB למגזר הפרטי באירופה, במעין "ניו דיל" לאירופה?".

"זוהי דוגמה לאופן שבו ניתן להשתמש במוסדות הקיימים כדי לעשות את מה שאירופה זקוקה לו: להתניע את הכלכלה באמצעות השקעות הממומנות על ידי המגזר הפרטי. מניעים חסכונות תקועים, למשל, של הבנקים הגרמניים שאינם יודעים במה להשקיע וזה פוגע בהם קשות. הבנק המרכזי של אירופה רוכש כל כך הרבה אג"ח ממשלתיות של גרמניה, עד כי יש מחסור בהן במגזר הבנקאי בגרמניה. אין זו בקשה ממשלמי המסים הגרמניים לממן בעיית השקעות במדינות הפריפריה. זוהי בקשה להניע חסכונות פרטיים שאינם עושים דבר בצורה חכמה, ולהפוך אותם להשקעות במגזר הפרטי, שיצרו צמיחה והכנסות שיסייעו בחיסול החובות הפרטיים והציבוריים".

כאשר נשאל על ידי שטיגליץ כיצד ייתכן כי הנושים של יוון כשלו בהערכת יכולתה של יוון לעמוד בתשלומי החובות שלה פעמים כה רבות, השיב וארופאקיס כי "זוהי הפוליטיקה של ההכחשה".

יוון עמדה בקושי בתשלום לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בשבוע שעבר, ובסוף החודש תידרש לתשלום גדול נוסף. יוון מצאה עצמה נשרכת בין מועד תשלום אחד למשנהו, כאשר היא צריכה להתחנן להקלות ולשחרור מימון נוסף בכל צעד ושעל. מאז נבחרה ממשלת השמאל ביוון בינואר, נראה כי בכיריה רק עוברים בין פגישות משא ומתן עם הנושים הבינלאומיים ומנהיגי אירופה, ומתחננים לאישור השינויים שהם רוצים לבצע ברפורמות המובטחות ביוון. הסכם ארוך טווח בין יוון למנהיגי גוש היורו נראה כעת רחוק.

יאניס וארופאקיס צילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ