ההשקעה באוניברסיטאות בארה"ב גדלה – אך לא נכנסה לכיסי המרצים או לאיכות הלימוד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההשקעה באוניברסיטאות בארה"ב גדלה – אך לא נכנסה לכיסי המרצים או לאיכות הלימוד

מספר משרות המנהלה באוניברסיטאות בארה"ב גדל ב-60% בתוך 16 שנה – פי עשרה מקצב הגידול של משרות הפקולטה

2תגובות

פעם, כשבני דור הבייבי בום בארה"ב למדו באוניברסיטה, הם מימנו את שכר הלימוד בעזרת עבודות קיץ. בעשורים שחלפו מאז, המימון הציבורי של חינוך גבוה בארה"ב קוצץ באופן חד. הקיצוצים האלה אילצו אוניברסיטאות להעלות את שכר הלימוד שלהן שנה אחר שנה, מה שגרם לבני דור המילניום לקחת על עצמם חובות אדירים.

זהו הסיפור שמנהלי האוניברסיטאות אוהבים לספר כשהם נדרשים להסביר מדוע ב-35 השנים האחרונות שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות בארה"ב גדל כמעט פי ארבעה ל-9,139 דולר במונחים דולריים של 2014. זהו ההיפך הגמור מהאמת.

ההשקעה הציבורית בחינוך גבוה בארה"ב דווקא גדולה יותר כיום, בהתאמה לאינפלציה, מכפי שהיתה במה שנחשב לתור הזהב של המימון הציבורי בשנות ה-60. ההוצאות הפדרליות על החינוך הגבוה גדלו בקצב מהיר יותר מההוצאות הממשלתיות באופן כללי. תקציב הביטחון, למשל, גבוה כיום פי 1.8 מכפי שהיה ב-1960, בעוד שההקצאות לחינוך גבוה גדלו יותר מפי עשרה.

במילים אחרות, העליה החדה בשכר הלימוד באוניברסיטאות בארה"ב התרחשה דווקא בד בבד עם עליה בסובסידיות הציבוריות לחינוך גבוה. חלק מהעליה הזו הונעה מהגידול בשיעור האמריקאים שהולכים ללמוד באוניברסיטה. אף שהאוכלוסיה בגיל הלימודים בארה"ב בא לא גדלה מאז סוף דור הבייבי בום, שיעור הנרשמים גדל בכמעט 50% מאז 1995. כתוצאה מכך, אף שההקצאות של כל מדינה לחינוך גבוה עלו בקצב מהיר בהרבה מהאינפלציה, ההקצאה לכל סטודנט נמוכה מכפי שהיה בשיא שנרשם 1990.

VIA BLOOMBERG NEWS

למרות הכל, מנהליהן של אוניברסיטאות רבות מכנים את מה שקרה בתקופה הזו "קיצוץ". באופן מעניין, העליה הזו בהוצאות לא נכנסה לכיסו של הפרופסור הממוצע. משכורותיהם הממוצעות של חברי פקולטה במשרה מלאה בקושי עלו לעומת 1970. בנוסף, אם לפני 45 שנה 78% מהמרצים באוניברסיטאות ובמכללות עבדו במשרה מלאה, כיום חצי מחברי הפקולטה הם מרצים זוטרים במשרה חלקית ושכר נמוך, מה שאומר שהשכר הממוצע של מי שמלמדים במערכת האוניברסיטאות האמריקאית למעשה קצת נמוך מכפי שהיה ב-1970.

הגורם העיקרי שהוביל לעליה בשכר הלימוד, לעומת זאת, הוא ההתרחבות המתמדת של צוות המנהלה של האוניברסיטאות. לפי נתוני משרד החינוך בארה"ב, מספר המשרות המנהליות באוניברסיטאות ובמכללות גדל ב-60% בין 1993 ל-2009, פי עשרה מקצב הגידול של המשרות בפקולטה, לפי בלומברג.

אפשר לתרץ את העליה בשכר הלימוד באוניברסיטאות בטיעונים מכובדים, ואפשר אפילו להסביר בנימוקים הגיוניים את העליה במספר עובדי האדמיניסטרציה. אבל אין שום טיעון שיסביר שכר של שבע ספרות להנהלה הבכירה של אוניברסיטת עילית, אלא אם "השוק" נחשב לטיעון טוב. כך או כך, אי אפשר לומר ששכר הלימוד עלה משום שהמימון הציבורי לחינוך הגבוה קוצץ. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#