ראש ממשלת יפן לחץ - והתאגידים הסכימו להעלות את שכר העובדים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש ממשלת יפן לחץ - והתאגידים הסכימו להעלות את שכר העובדים

במארס הודיעו כמה חברות, בהן טויוטה ופנסוניק, על העלאות שכר ■ שינזו אבה מקווה כי צעדים אלה יסייעו למימוש תוכניתו הכלכלית

תגובות

ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, הפעיל לחץ חזק על עסקים במדינתו בניסיון לשכנעם להעלות את שכר העובדים - רכיב חשוב בתוכניות הצמיחה הכלכלית שלו. הוא ערך כמה פניות פומביות, וסדרת פגישות עם מנכ"לים ומנהיגי איגודים - שהזכירו לכלכלנים ותיקים עידן אחר, שבו ממשלות יפן התערבו באופן עמוק בכלכלה.

החודש הניבה ההתערבות האגרסיבית של אבה את התוצאות המשמעותיות ביותר עד כה, כשכמה מהחברות הבולטות ביפן — בהן טויוטה, פנסוניק והיטאצ'י — הכריזו על העלאות השכר הגדולות שלהן זה שנים. העלאת השכר חיונית לתקוותו של אבה להפיח חיים בכלכלה היפנית, לאחר שהכנסות משקי הבית נותרו פחות או יותר ברמה שבה היו לפני 20 שנה. גידול מתון בשכר ב–2014 נמחק על ידי גידול באינפלציה ובמסים, שהותיר את האזרח היפני הממוצע במצב גרוע יותר, והיה בין הגורמים שהחזירו את המדינה למיתון.

יפן מנסה להתאושש מהמיתון המפתיע הזה. העלייה במחירים לצרכן, שהממשל מנופף בה כאות להתחדשות כלכלית, נבלמה. ללא עליות חדות יותר בשכר, אבה ויועציו חוששים כי הקמפיין לעידוד הצמיחה, שזכה לכינוי "אבנומיקס", על שם ראש הממשלה, עשוי להתפורר. ואולם יש המטילים ספק בהנחה שהעלאות השכר המובטחות יספיקו כדי ליצור מחזור חיובי של צריכה פרטית והתרחבות כלכלית. ההעלאות מסתכמות ב–25–40 דולר לחודש, וחלות רק על מיעוט בר מזל מכלל כוח העבודה: עובדים במשרה מלאה בתאגידים הגדולים ביותר.

עם זאת, הן מנהלי העסקים והן נציגי איגודי העובדים הביעו שביעות רצון, ואמרו כי הם מקווים שהעלאות השכר הנוכחיות יספקו לכלכלה מומנטום חיוני. "הממשלה, החברה שלנו והאיגוד רוצים כולם לתרום להעברת הכלכלה למחזור צמיחה חיובי", אמר טאטסורו אואדה, מנהל בכיר בטויוטה, במסיבת עיתונאים. יאסונובו איהארה, יו"ר איגוד עובדי תעשיית הרכב של יפן, הוסיף: "השגנו גידול חד יותר לעומת השנה שעברה, כך שזהו צעד חשוב".

ראש ממשלת יפן, שינזו אבה
אי־פי

מאבק אביב מתוזמר

ההסכמים מגיעים בשיא המגעים השנתיים בין חברות לאיגודים המכונים ביפן שונטו או "מאבק האביב". המסורת — בחלקה טקס עונתי, בחלקה משא ומתן קשה — קיימת מאז שנות ה–50, אך ממשלות כמעט שאינן מתערבות בה. אבה היה כה מעורב בתהליך השנה, עד כי מומחים כינו אותו "קנסיי שונטו", כלומר, שונטו המתוזמר על ידי הממשל.

נובואו איקדה, בלוגר ידוע, כינה את הגישה של אבה "סוציאליזם של המדינה". ויש חברים בקהילה העסקית המתלוננים כי ההתערבות פוגעת בחירותם ועשויה לסכן את תחרותיותם בטווח הארוך, בשל עלייה בעלות העבודה.

בנוסף לשימוש בכוחו כראש ממשלה כדי לעודד העלאות שכר, אבה מנפנף באפשרות של הקלות מס לעסקים, וקושר הקלות פוטנציאליות בבירור לשיתוף פעולה בתחום השכר. "אם חברות מעלות שכר בעקביות ומשקיעות במתקנים, העם היפני ישמח לקבל הקלות מס נוספות", אמר בכינוס של מנהיגים עסקיים בינואר.

המדיניות של אבה היא אחת הסיבות העיקריות לכך שלעסקים יש יותר כסף מהרגיל כדי לחלק לעובדיהם. הוא הבטיח ערב בחירתו לתפקיד לבלום את עליית הין, שפגעה ברווחי חברות כמו טויוטה, שמרבית פעילותן מתבצעת מחוץ ליפן במטבעות זרים. הין צנח בעקבות בחירתו של אבה, וחברות נהנו מגידול בכמות המזומנים כתוצאה מכך. לפי הבנק המרכזי, סך הכסף המזומן בקופות התאגידים הגיע בסוף דצמבר ל–231 טריליון ין (1.9 טריליון דולר) — גידול של 4% לעומת השנה הקודמת, לשיא של כל הזמנים.

כעת נראה כי חברות בוחרות להחזיר לו טובה באמצעות חלוקת חלק ממזומנים אלה לעובדים. טויוטה הסכימה להעלות את שכר הבסיס לעובדים יפנים במשרה מלאה ב–4,000 ין בחודש, ההעלאה החדה ביותר זה 13 שנה. בנוסף להעלאות סדירות, בטויוטה אומרים כי השכר הממוצע של עובדי החברה יטפס ב–3.2%, הרבה מעל לשיעור האינפלציה.

חברות גדולות אחרות הכריזו על העלאות דומות בשכר הבסיס החודשי. ניסאן הסכימה להעלאה של 5,000 ין. הונדה מגדילה את שכר הבסיס ב–3,400 ין. קבוצה של שש יצרניות אלקטרוניקה בולטות, בהן פנסוניק, היטאצ'י וטושיבה, הכריזה על העלאות של 3,000 ין.

כלכלנים אומרים כי השכר בחברות כמו טויוטה שימש במשך זמן רב מדד לעסקים אחרים, כך שחברות גדולות נוספות צפויות ללכת בעקבותיה בשבועות הקרובים. חברות קטנות רבות, שלרוב משרתות בעיקר את השוק המקומי, אינן יכולות לעמוד בהעלאות אלה. הן לא מרוויחות הרבה מהמטבע החלש — והן מתקשות לפעול בתנאים הנוכחיים, בשל העלות הגדלה של חומרי גלם מיובאים.

"השונטו הוא למעשה עבור יצרניות גדולות, שהרוויחו את המירב מפיחות הין", אומר מסאמיצ'י אדאצ'י, כלכלן בג'יי.פי מוגן צ'ייס. אך ההשפעה הכוללת עשויה להזיז את הסטנדרטים. נאוהיקו באבא, הכלכלן הראשי לענייני יפן בגולדמן סאקס, מעריך כי שכר הבסיס של כלל העובדים יטפס ב–0.5% בממוצע בשנת הכספים שמתחילה באפריל, לעומת עלייה של 0.2% בשנת הכספים הנוכחית. עליות אלה עשויות להיות קטנות, אך מכיוון שהאינפלציה ירדה בחזרה לקרבת האפס, העובדים עדיין מרגישים אותן.

ירידה בחסכונות משקי הבית מעיבה על ההתאוששות היפנית

טקאזומי פוקואוקה אמור להיות בדיוק מה שיפן זקוקה לו כדי להתניע את כלכלתה מחדש. פוקואוקה, מעצב בחברת מדיה מקוונת קטנה, מנהל חיי חברה פעילים ובזבזניים.

כדי־ג'יי במשרה חלקית, הוא לרוב קונה אלבומים בחנויות המוסיקה ברובע שיבויה האופנתי והוא אוכל ושותה מחוץ לבית לעתים קרובות — אך השכר שלו כמעט שלא השתנה בשנים האחרונות, כך שהוא מוציא כמעט כל ין שהוא משתכר. "אני לא חוסך", אומר פוקואוקה, בן ה–30. "יש אנשים בגילי שיש להם ילדים ובתים משלהם, אך לי אין דברים כאלה".

דבריו הם פזמון חוזר ביפן, שמקשה על מאמצי הממשל לעודד את הכלכלה. שיעור החיסכון של היפנים, שהיה במשך שנים רבות מהגבוהים בעולם, הוא כעת נמוך מאפס. אזרחי יפן מוציאים יותר משהם מרוויחים. לשם השוואה, שיעור החיסכון בארה"ב, שהצרכנים בה זכו לתדמית בזבזנית, נמצא במגמת עלייה, והגיע בינואר ל–5.5%.

במשך עשורים, יפנים רבים אגרו מזומנים, הרגל שהחל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, כשהגנות ממשלתיות כמו דמי אבטלה ופנסיה ציבורית היו נדירות. חיסכון אישי היה רכיב מרכזי בנס הכלכלי של יפן לאחר המלחמה. בשנות ה–70 וה–80, הממשל עודד אנשים לחסוך באמצעות הקלות מס ותמריצים אחרים. משקי בית ביפן חסכו כמעט רבע מהכנסותיהם באמצע שנות ה–70.

כעת יפן נמצאת במלכוד. ראש הממשלה, שינזו אבה, מנסה להחיות את הכלכלה, בין היתר באמצעות עידוד הצריכה הפרטית. אך הקיפאון בשכר פירושו כי רבים אינם יכולים להגדיל הוצאותיהם מבלי לסכן את חסכונותיהם. האוכלוסייה המבוגרת של יפן כבר החלה לנצל את חסכונותיה, והצעירים אינם ממלאים את החסר. לפי מועצת נתוני השירותים הפיננסיים, גוף הקשור לבנק המרכזי של יפן, לכ–40% מהרווקים במדינה אין כלל נכסים פיננסיים או חסכונות — וכך גם ל–30% מהמשפחות. לפני עשור, היו השיעורים של מי שאינם חוסכים מקרב קבוצות אלה היו נמוכים ב–10%.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#