מה מחפשת הכלכלה הכי לוהטת בכלכלה הכי דועכת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מחפשת הכלכלה הכי לוהטת בכלכלה הכי דועכת

הרווח של סין בא לא רק על חשבון הודו, אלא גם על חשבון היהלומנים ברמת גן

שבוע אחרי שסין השיגה ניצחון טקטי חשוב, כשמדינות כמו בריטניה ויפן הסכימו, או רמזו שיסכימו, להשתתף בבנק הפיתוח האסיאתי שהיא מובילה, תקעה סין עוד דגל סמלי בכלכלה המערבית. כמצ'יינה, שקנתה את מכתשים אגן (אדמה) הישראלית, רכשה את פירלי, יצרנית הצמיגים האיטלקית.

הרכישה, בסכום של 8.8 מיליארד דולר, היא אחת ההשקעות הגדולות של סין בחברה תעשייתית זרה. באוקטובר 2014 חתמו ראשי ממשלות איטליה וסין על הסכם למכירת מסוקים איטלקיים לסין, להשקעה סינית בחברות איטלקיות, ולמתן קו אשראי מבנק אוף צ'יינה לחברות איטלקיות. בסך הכל, לפי נתוני בלומברג, השקיעה סין ברכישות של נכסים איטלקיים 14 מיליארד דולר בשנה החולפת. מדוע לה לסין המתעוררת, המסתמנת כמועמדת להיות בעלת ההגמוניה הכלכלית הבאה, לרכוש דווקא נכסים באיטליה, מהכלכלות המנוונות והדורכות במקום בעולם המערבי?

רשימת הנכסים הנרכשים של סין בשנים האחרונות נראית כמו תוצאה של הילולת קניות של תייר עסקים שיכור ממזומנים. הרכישות הזרות של חברות סיניות הסתכמו ב-73.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה — גידול של 26%, לפי נתוני בלומברג.

הבחירה באיטליה כיעד השקעות מוביל השנה היא מעניינת. איטליה היא כלכלה לא צומחת, וחלק ניכר מהתעשיות בה איבדו מהתחרותיות שלהן, כמו תעשיית הרכב. איטליה נתונה במשבר ארוך, ואולי קשה יותר משל שאר מדינות אירופה, כי הוא מבני יותר משהוא מחזורי. ואולם, לאיטליה יש גם מסורת ארוכת יומין של מצוינות בתחומים כמו עיצוב ומסורת תעשייתית חזקה, שעדיין מצליחה להחזיק את איטליה בקבוצת שבע הכלכלות המתועשות הגדולות.

המשבר הכלכלי הקשה באירופה זימן לידי סין שלל מציאות במחירי סוף עונה: נמל פיראוס ביוון; חברת החשמל האיטלקית CDP רטי (2.5 מיליארד דולר); יצרנית המכוניות וולבו; בית האופנה סוניה ריקייל בצרפת; חלק מפג'ו בצרפת; ופיצה אקספרס בבריטניה. חולשת היורו, שאיבד 20% מול היואן הסיני, היתה תמריץ נוסף לרכישות באירופה, ולסין יש המזומנים הנחוצים לכך. הכסף הזה יוצא מסין בקצב הולך וגובר, במקביל להאטה בצמיחה הכלכלית של המדינה, ולא במקרה. ההתבוננות של סין החוצה נובעת מהבנה כי לא לעולם תוכל להיות מפעל הייצור הזול של העולם, ונכונות להסתפק בפחות צמיחה, ויותר גיוון ויציבות.

הסינים אינם מסתפקים רק במכירות חיסול של אירופה הקלסית. בארה"ב ביצעה סין השקעות בבלאקסטון ומורגן סטנלי בארה"ב; היא רכשה את חברת המזון סמיתפילד פודס (7 מיליארד דולר), וכן את רשת בתי הקולנוע AMC. כפי שאנחנו יודעים היטב, הסינים רוכשים גם חברות בישראל — בתחום המזון, הכימיקלים, ואולי גם פיננסים.

הסינים נהגו בעבר לרכוש נכסים באוסטרליה, אפריקה בעיקר בתחומי חומרי הגלם, אך בשנים האחרונות הם מתמקדים במשהו חשוב אחר – ידע. הידע הזה, יותר מכבלי החשמל, פסי הייצור וגביעי הקוטג', הוא מה שהסינים מהמרים עליו כדי להמשיך לבנות את עצמם כמעצמה תעשייתית תחרותית מהמדרגה הראשונה.

אם בעבר הסינים הצטיינו בטקסטיל זול, צעצועי פלסטיק, רהיטים וכלי עבודה שעולים כמו סכו"ם מפלסטיק, עכשיו הם כבר פיתחו מיומנות בתעשיות קטנות וגדולות שדורשות ידע. הם מייצרים ציוד מעבדות ומדידה משובח, מחשבים וגאדג'טים, ואפילו בתחום ליטוש היהלומים הם מאיימים על המעצמה המובילה – הודו.

ערך היצוא נטו של יהלומים מלוטשים מסין (שקונה ישירות מאפריקה ממכרות שבהן היא מושקעת) גדל ב–72% בחמש השנים האחרונות ל–8.9 מיליארד דולר. באותה תקופה צמח היצוא המקביל מהודו ב–49% ל–14 מיליארד דולר. הודו קונה את היהלומים הגולמיים שלה מישראל, בלגיה ודובאי. הרווח של סין, אם כך, בא לא רק על חשבון הודו, אלא גם על חשבון היהלומנים ברמת גן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#