הקשר בין יחסי ישראל-ארה"ב 
לבנק שמקדמים הסינים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין יחסי ישראל-ארה"ב 
לבנק שמקדמים הסינים

מרכז הכובד בכלכלה העולמית נודד לכיוון מזרח

תגובות

לישראלים רבים יש סיבות להניד ראש בכעס, תסכול או מבוכה לנוכח היחסים המסתבכים והולכים בין ארה"ב לישראל. חלקם מאשימים את הגישה הנצית של ישראל, חובבת הרפובליקאים, הממומנת בכספי אינטרסים פוליטיים המנוגדים לאלה של הממשל.

חלק קטן לא פחות מהישראלים מאשים את הנשיא ברק אובמה בנקיטת עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם מסורת של יחסים טובים, שבהם ארה"ב תומכת בישראל, בעלת בריתה הנאמנה במזרח התיכון, הדמוקרטיה היחידה באזור וכו'. יש הסבורים כי אובמה אינו קורא נכון את תמונת המצב הגיאו־פוליטי (חמינאי קורא "מוות לאמריקאים" בזמן שהאמריקאים מנהלים עם איראן משא ומתן פשרני), או שהוא אוהד את האינטרסים של האסלאם (שגם הוא מפוצל ומלא פלגים מנוגדים הנלחמים זה בזה).

ייתכן שהתובנה האמיתית שצריך לקחת מכהונתו של אובמה, במישור הבינלאומי, ולגבי מעמדה של ארה"ב על הבמה העולמית, נמצאת דווקא בתחום אחר. ביום שישי דווח כי יפן הודיעה שתצטרף לבנק האסיאתי להשקעות בתשתית (AIIB), אם התנאים יתאימו לה. ליפן הצטרפה אוסטרליה, שצפויה להודיע על הצטרפות רשמית לבנק בישיבת ממשלה היום. בשבוע שעבר היתה בריטניה, בעלת הברית הגדולה ביותר של ארה"ב, למדינת ה–G7 הראשונה שהכריזה על הצטרפותה לבנק.

AIIB הושק באוקטובר 2014 בהובלת סין ובחתימת נציגים מ–21 אומות אסיאתיות, במטרה לספק מימון לבניית כבישים, מגדלי תקשורת סלולרית ולתשתיות אחרות באזורים העניים של היבשת.

Pete Souza/U.S. Government Works

הסינים טוענים שלאסיה חסר מימון בהיקף עצום לפרויקטי תשתיות. לבנק לפיתוח אסיה שבחסות ארה"ב, ADB, יש הון בסיס שתרמו החברות בו בסך 160 מיליארד דולר, ולבנק העולמי יש 223 מיליארד דולר. ההון החסר, להערכת ADB עצמו, הוא 8 טריליון דולר ל–2010–2020. הבנק החדש, AIIB, הוא בעל כוח אש קטן בהרבה, של 50 מיליארד דולר, כך שייתכן שהנימוק הסיני האמיתי להקמתו הוא לקרוא תיגר על הדומיננטיות האמריקאית במוסדות הפיננסיים הבינלאומיים.

AIIB הוא לכאורה בנק לפיתוח אזורי של מדינות אסיה, שאמור למלא תפקיד שממלא כיום ADB, אך הוא נחשב כעת לאלטרנטיבה הסינית לבנק העולמי. מתחילתו של הפרויקט התנגדה לו ארה"ב והפעילה לחץ על בעלות בריתה לא להצטרף לבנק, בטענות שיש חשש כי הסטנדרטים של איכות הסביבה והגנה חברתית לא יהיו גבוהים. האסטרטגיה הזאת של נחלה כישלון חרוץ עם הכרזתה של בריטניה על ההצטרפות. אתמול הצטרפה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, ואמרה כי הארגון שלה "ישמח לשתף פעולה" עם AIIB. למעשה, גם צרפת וגרמניה אותתו בערוצים לא רשמיים על תמיכתן ב–AIIB.

התפתחויות אלה מעידות ביתר שאת על כך שמאזן הכוחות העולמי נע ממערב למזרח. הקמת AIIB היא רק צעד אחד בשרשרת של צעדים שסין נוקטת כדי לחזק את השפעתה הבינלאומית. היא עושה זאת כמעט בדרכי נועם, ואולי מכאן נובעת הצלחתה — היא אינה פותחת במלחמה קרה, ולא מעוררת בעולם חשש מפני מלחמת עולם, כפי שעושים תמרוניו של הצי הרוסי בים הבלטי.

הבריטים, ועמם מדינות אחרות, רוצים לשאת חן בעיני הסינים ולשמש יעד השקעות מוביל עבור הסינים, שכפי שאנו יודעים היטב, רוכשים נתחים ממיטב הנכסים בעולם, ויש להם הארנק מלא המזומנים הנחוץ לכך.

באשר לאמריקאים, מדיניותו של אובמה, אף שהוא חותם על צווי חיסול של מבוקשים במזרח התיכון ובאסיה בקצב מסחרר לא פחות מקודמיו ועמיתיו בעולם, מתכנסת אל עצמה בעקביות. נראה כי ארה"ב נוטה לגישה בדלנית יותר, למרות מה שישראלים עשויים לחשוב על המעורבות של הממשל בפוליטיקה המקומית.

הנחת העבודה כי כובד המשקל העולמי מוסט מציר וושינגטון־לונדון לכיוון שמתקרב יותר לנקודה שבין בייג'ין לאנקרה היא סבירה בעולם הגיאו־פוליטי והכלכלי. עם זאת, אם הישראלים הניחו שהאמריקאים לא יחזרו על מעשיהם בבלקן, בעיראק ובאפגניסטאן בעתיד הנראה לעין עלולה להיות מסוכנת גם היא. גם כמעצמה שוקעת, לארה"ב יש עדיין כובד משקל, יכולות ועוצמה שהסינים והרוסים יכולים רק לחלום עליהן לעת עתה. גם בתקופות קודמות שבהן ארה"ב נקטה בדלנות היו אירועי טריגר שגררו אותה מחדש, גם אם בחוסר רצון, לשחק את תפקידה כהגמון הצבאי והפוליטי־כלכלי של העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#