כך נעלמו 20 מיליארד דולר של 
רווחי נפט מקופת האוצר של ניגריה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נעלמו 20 מיליארד דולר של 
רווחי נפט מקופת האוצר של ניגריה

נגיד הבנק המרכזי של ניגריה טען ב-2013 כי חברת הנפט הממשלתית העלימה תשלומים בסך מיליארדי דולרים מהממשל הניגרי בתגובה הוא הודח ■ בקרוב ייערכו במדינה בחירות - כשהשחיתות והממשל הכושל הם הנושאים המרכזיים שעל סדר היום

3תגובות

בסוף 2013, כתב למידו סאנוסי, שהיה אז נגיד הבנק המרכזי של ניגריה, מכתב לנשיא המדינה גודלאק ג'ונתן, וטען כי חברת הנפט הממשלתית לא שילמה עשרות מיליארדי דולרים שהיתה חייבת למדינה מהכנסות הנפט שלה. לאחר שהמכתב הודלף לרויטרס ולאתר חדשות מקומי, ג'ונתן התייחס בביטול לטענה באופן פומבי, והחליף את סאנוסי, בנימוק כי הבנקאי כשל בניהול תקציב הבנק המרכזי. ועדת סנאט מצאה לאחר מכן כי הטענות של סאנוסי היו משוללות יסוד.

מאז, סאנוסי היה לאמיר קאנו, הסמכות האסלאמית השנייה של המדינה, ואיחה את קשריו עם הנשיא. הוא נמנע מדיון בטענותיו בעבר. אך לפני שהודח, הבנקאי המרכזי הגיש לפרלמנט הניגרי יותר מ–300 עמודים של ניירת התומכת בטענותיו. תיק זה הגיע לידי רויטרס, ומצייר את אחד המחקרים המקיפים ביותר של בזבוז, ניהול כושל ובריחות כספים במגזר הנפט של ניגריה. התיק כולל חוזי נפט, מכתבים ממשלתיים סודיים, תכתובות פרטיות עם הנשיא וחוות דעת משפטיות.

רויטרס

המכתב והמסמכים של סאנוסי אינם מפרטים אם הוא חושב שהכסף נגנב או אבד בניהול כושל. הוא גם לא האשים אף ישות או אדם ספיציפיים בפעולות בלתי חוקיות. הן שחיתות והן ממשל כושל הם בעיות גדולות בניגריה, המדינה המאוכלסת באפריקה, ומהווים נושא מרכזי בבחירות, שהיו אמורות להתקיים ב–14 בפברואר ונדחו ל–28 במארס בשל בעיות באבטחת הבחירות מפני התקפות של ארגון הטרור בוקו חראם.

מגזר הנפט של ניגריה אחראי לכ–95% מרווחיה במטבע זר. אם ניגריה תמשיך "לדלוף מזומנים" בקצב המתואר במכתבו של סאנוסי לנשיא, ההשלכות עבור הכלכלה יהיו הרסניות.

באופן ספיציפי, כישלונה של חברת הנפט הלאומית של ניגריה (NNPC) "להחזיר מט"ח לקופת הפדרלית בתקופה של עלייה במחירי הנפט מקשה מאוד על ניהול שערי המט"ח ויציבות המחירים שלנו", כתב סאנוסי. "תמיד מאשימים את הבנק המרכזי של ניגריה בריביות גבוהות", אך "בהינתן דליפות אלה, החלופה היא פיחות במטבע ואי־יציבות פיננסית".

זה בדיוק מה שקרה. לאחר שמחירי הנפט צנחו לכ–55 דולר לחבית, מחצית מרמתם בתחילת 2014, יורשו של סאנוסי בבנק המרכזי, גודווין אמפיילה, פיחת את המטבע הניגרי, הנאירה, ב–8%, והעלה את הריבית לראשונה זה יותר משנתיים.

רויטרס

יתרות המט"ח הניגריות נמוכות כעת ב–20% לעומת רמתן לפני שנה, ואילו מאזן החיסכון מנפט במדינה ירד מ–9 מיליארד דולר בדצמבר 2012 ל–2.5 מיליארד דולר בתחילת השנה, אף שמחירי הנפט טיפסו במרבית תקופה זו. שר האוצר, נגוזי אוקונג'ו־איוויאלה, אמר בנובמבר במסיבת עיתונאים כי חלק גדול מכסף זה חולק למושלים רבי העוצמה של 36 מחוזות ניגריה, במקום להישמר לעת צרה.

הניגרים לא מתרגשים בקלות מסיפורים על היעלמות מיליארדי דולרים או הגעתם לידיהם של אנשים רבי עוצמה. ניגריה מדורגת באופן קונסיסטנטי בתחתית דירוג השחיתות של ארגון טרנספרנסי אינטרנשונל (TI).

חלק ממאבק פוליטי, דתי ואתני?

סאנוסי אמר לוועדת חקירה פרלמנטרית שהוקמה כדי לחקור את טענותיו כי הכנסות NNPC מנפט היו 67 מיליארד דולר ב–19 החודשים שקדמו לחקירה. מסכום זה, לא ברור מה קרה ל–10.8–20 מיליארד דולר.

רויטרס

דובר הנשיא סירב למסור תגובה על תוכן התיק של סאנוסי. הוא הפנה להצהרה שפורסמה בעת הדחתו של סאנוסי, שלפיה הממשל "מחויב להבטחת היושר, האחראיות והמשמעת בכל מגזר של הכלכלה, ואנו מצפים למצב שבו סאנוסי ימשיך לסייע לפרלמנט בחקירותיו". חקירות אלה כוללות ביקורת על מגזר הנפט שבה פתח אוקונג'ו־איוויאלה. הביקורת הוגשה לג'ונתן ב–2 בפברואר, והוא אמר שהוא יעביר אותה למבקר הכללי של ניגריה. NNPC דיווחה ב–5 בפברואר כי קיבלה העתק של הביקורת בטרם פורסמה, וכי הביקורת מנקה אותה מחשד לעבירה, אף שנמצא כי החברה חייבת לממשל 1.48 מיליארד דולר עבור גירעון אחר.

דובר NNPC דחה את טענות סאנוסי והפנה את רויטרס לחקירת הסנאט באוגוסט. החקירה מצאה כי מרבית הכסף שלא שולם הוחזק מסיבות לגיטימיות. אך ועדת הסנאט קראה ל–NNPC להשיב 700 מיליון דולר שייעודם לא נמצא.

דייזני אליסון־מדואקה, שרת הנפט, המפקחת על NNPC, לא השיבה לבקשת תגובה. באותה עת אמרה לוועדה כי הסכום האמיתי של כסף שלא הושב הוא 10.8 מיליארד דולר, כדי לשלם על סובסידיות. NNPC הכחישה כי ביצעה עבירה. חברת הנפט אמרה בשנה שעברה כי טענותיו של סאנוסי הגיעו מחוסר הבנה של מגזר הנפט.

יש בניגריה מי שראו בטענותיו של סאנוסי חלק מהמאבק ההיסטורי בין הדרום הנוצרי לצפון העני והמוסלמי. ג'ונתן ואליסון־מדואקה הם נוצרים מהדלתא של הניז'ר בדרום המדינה. סאנוסי הוא מוסלמי מהצפון, וכך גם מוהמדו בוהרי, המועמד המרכזי בבחירות לנשיאות מול ג'ונתן. באופן היסטורי, שני האזורים מחזיקים בנשיאות לסירוגין. מאז 2009, ג'ונתן שבר מסורת זו.

סאנוסי אמר כי כל רמיזה שפוליטיקה דתית או אתנית עומדת מאחורי טענותיו היא אבסורדית. מאז קיבל את תפקיד אמיר קאנו, הוא סירב להתראיין. אך באפריל האחרון, חודשיים לאחר שפוטר וקצת לפני שקיבל את התפקיד החדש, הואי אמר לרויטרס כי הוא חושש שהכמויות האדירות של המזומנים החסרים אינן ניתנות לקיום למשך זמן. "הם לוקחים משהו שאינו שייך להם ומעבירים אותו לידיים פרטיות", אמר סאנוסי.

שלושה מנגנוני שחיתות

המסמכים של סאנוסי מזהים שלושה מנגנונים שבאמצעותם ניגריה איפשרה לפי הטענות למתווכים לעקוף את הבנק המרכזי. עם מקבלי הכספים נמנים גורמי ממשל ודמויות ידועות אחרות. האחד הוא מכרזים שמוענקים בצורה לא תחרותית לשתי חברות שלא סיפקו שירותים, כי אם השתמשו בקבלני משנה. השני הוא סובסידיה לדלק בישול שלא סייעה למי שאמורה היתה לסייע. והשלישי הוא סדרת עסקות החלף מורכבות שייתכן והממשל מפסיד מהן.

חששותיו של סאנוסי לגבי המנגנון הראשון מתרכזים סביב עסקה של רויאל דאץ'־של ב–2011 למכירת אחזקותיה בחמש שדות נפט. NNPC היתה בעלת השליטה בחמש השדות. הממשלה עודדה את של וחברות זרות אחרות למכור שדות נפט לחברות מקומיות. של מכרה את אחזקותיה לחברות מפולין ומבריטניה, אך אלו לא קיבלו את אותן זכויות שמהן נהנתה. NNPC העניקה את הזכות להפעיל את השדות לחברה הבת שלה, NPDC. חברה זו חתמה על הסכמי שותפות אסטרטגיים בשווי 6.6 מיליארד דולר עם שתי חברות אחרות שינהלו את השדות, ללא מכרז. אחת מהן הוקמה על ידי שותפים בהם קולה אלוקו, סוחר נפט נוצרי מדרום ניגריה, שגם היה שותף בשנייה, שהוקמה יום לפני שחתמה על העסקה.

אלוקו הוא חבר ידוע באליטה הניגרית. יש לו צי מכוניות יוקרה, יאכטה בשווי 50 מיליון דולר, בית בשווי 40 מיליון דולר בלוס אנג'לס, דירה בשווי 8.6 מיליארד דולר בשדרה החמישית בניו יורק, ובתים נוספים באבוג'ה ובז'נווה. אלוקו לא השיב לבקשות תגובה בדואר אלקטרוני. אף אחת משתי החברות לא משלמות תמלוגים, מס על רווחים או מכס - בניגוד לשל.

סאנוסי לא האשים את שתי החברות באי סדרים, אך תהה מדוע נבחרו. בדו"ח שלו נכתב כי נראה היה שהמטרה היחידה של עסקות אלה היא "רכישה של נכסים השייכים למדינה, והעברתם לידיים פרטיות". NNPC הפנתה שאלות לדו"ח הסנאט, שלפיו נמצא כי לא היה צורך במכרז מכיוון שלא נמכרו מניות בשדות הנפט.

המנגנון השני שזיהה סאנוסי הוא סובסידיה שסיפקה המדינה לקמעונאי קרוזין, הדלק שמשמש את מרבית הניגרים לבישול. ניגריה לא יודעת לזקק קרוזין, ולכן מייבאת אותו. לאחר מכן הממשלה מוכרת אותו לקמעונאים במחיר זול ממחיר היבוא. הסובסידיה נועדה להוזיל את הקרוזין לעניים. אך במציאות, הקמעונאים העלו מחירים כל הזמן, ולכן הצרכנים משלמים יותר מהרמה הרשמית. ביוני 2009, קודמו של ג'ונתן בתפקיד, אומארו יאר'אדואה, הורה על הפסקת הסובסידיה מחוסר יעילות. אך היא נמשכה בכל זאת. בדו"ח, כינה סאנוסי את הסובסידיה "הונאה" שממלאת את כיסיהם של קמעונאי הקרוזין ועובדי NNPC, ועולה לממשל 100 מיליון דולר בחודש. לפי הדו"ח, הממשלה רוכשת קרוזין במחיר 150 נאירה לליטר מהיבואנים, ומוכרת אותו במחיר 40 נאירה לקמעונאים. צרכנים שילמו ממוצע של 170–200 נאירה לליטר, ולעתים גם 270 נאירה. NNPC טוענת כי אינה יכולה לאלץ את הקמעונאים למכור את הקרוזין במחיר המסובסד.

המנגנון השלישי הוא עסקות ברטר (עסקות חליפין), שבהן היבואנים המייבאים מוצרי נפט מזוקקים בשווי מסוים, מקבלים נפט גולמי באותו שווי. אך אופן קביעת השווי אינו ברור. לדברי סאנוסי, לא ברור כמה הפסיד הממשל בעסקות אלה, אך הביע חשש לגבי היעדר הפיקוח על העברות הנפט. להערכתו, ב–2010–2011 סוחרים החליפו כך 200 אלף חביות נפט גולמי ביום, בשווי של כמעט 20 מיליון דולר לפי ממוצע המחירים באותה עת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#