קרוגמן: "ישראל סובלת מאי שוויון חמור - ונתניהו מנסה להשכיח זאת מהבוחרים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

קרוגמן: "ישראל סובלת מאי שוויון חמור - ונתניהו מנסה להשכיח זאת מהבוחרים"

"ישראל עשתה הכי פחות מאמצים מכל מדינה מפותחת אחרת לטפל בעוני"

11תגובות

מדוע חש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צורך לכשכש בכלב בוושינגטון? זה בדיוק מה שהוא עשה עם נאום האנטי-איראן שלו בקונגרס. אם אתה באמת רוצה להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב, אל תעליב את הנשיא ותקשור את עצמך באופן ברור כל כך למתנגדיו הפוליטיים. הסיבה האמיתית לנאום הזה היתה להסיח את דעתם של הבוחרים בישראל, להעביר את תשומת הלב מחוסר שביעות הרצון ממצב הכלכלה אשר לפי הסקרים עלול להוריד את נתניהו מהשלטון בבחירות מחר.

אבל רגע. למה הישראלים לא מרוצים? אחרי הכל כלכלת ישראל רשמה ביצועים טובים לפי כל המדדים המוכרים. היא שרדה את המשבר הכלכלי עם נזקים מינימליים. בטווח הארוך, היא צמחה מהר יותר מכל כלכלה מפותחת אחרת, והיא התפתחה למעצמת טכנולוגיה. על מה יש להם להתלונן?

התשובה, שאני לא חושב שמוערכת מספיק, היא שאף שהכלכלה הישראלית צמחה, הצמיחה הזאת לוותה בשינויים בחלוקת ההכנסות ובחברה בישראל. פעם, ישראל היתה מדינה עם ערכים שוויוניים - תושבי הקיבוצים אמנם תמיד היו מיעוט, אך היתה להם השפעה גדולה על התפישה העצמית של המדינה. וזו גם היתה חברה שוויונית למדי במציאות, עד לתחילת שנות ה-90.

מאז, ישראל חוותה התרחבות אדירה של פערי ההכנסות. מדדי האי שוויון זינקו. ישראל מדורגת לצדה של ארה"ב כאחת החברות הכי פחות שוויוניות בקרב המדינות המפותחות. והחוויה של ישראל מראה שזה משנה, לאי שוויון הקיצוני הזה יש השפעה שוחקת על החברה והפוליטיקה.

חישבו על מה שקרה בכל קצה של הקשת - הגידול בעוני, מצד אחד, והעושר הקיצוני, מן הצד השני. לפי נתוני Luxembourg Income Study, הנתח של האוכלוסיה בישראל שחי על פחות מההכנסה החציונית במדינה - הגדרה מקובלת של עוני יחסי - יותר מהוכפל ל-20.5% בין 1992 ל-2010. הנתח של הילדים מתחת לקו העוני גדל כמעט פי ארבעה ל-27.4%. שני הנתונים האלה הם הגרועים ביותר בקרב המדינות המפותחות, בפער גדול.

אליהו הרשקוביץ

ובכל הנוגע לילדים, עוני יחסי הוא המדד הנכון. משפחות שחיות על הכנסה נמוכה בהרבה מאלה של אזרחים אחרים, מנוכרות מהחברה סביבן, ואינן מסוגלות להשתתף בחיים במדינה באופן מלא. ילדים שגדלים במשפחות כאלה סובלים בוודאות מחיסרון באופן קבוע.

בקצה השני, אף שהנתונים המעודכנים אינם מראים - באופן מבלבל - כי נתח גדול במיוחד מההכנסה הולך למאיון העליון, ישנו ריכוז קיצוני של עושר וכוח בקרב קבוצה קטנה של אנשים בפסגה. קבוצה קטנטנה. לפי נתוני בנק ישראל, כ-20 משפחות שולטות בחברות המהוות מחצית מהשווי הכולל של שוק המניות בישראל. צורת השליטה הזו מורכבת, באמצעות פירמידות שדרכן משפחה שולטת בחברה ששולטת בחברות אחרות וכן הלאה. אף שבנק ישראל השתמש בשפה זהירה, נראה בבירור כי הוא מודאג מההשלכות של הריכוזיות הזו.

ובכל זאת, למה האי שוויון בישראל הוא סוגיה פוליטית? משום שהוא לא חייב להיות קיצוני כל כך. אפשר היה לחשוב שהאי שוויון בישראל הוא תוצאה טבעית של כלכלת הייטק שמייצרת ביקוש גבוה לכוח אדם מקצועי - או, אולי, שהוא משקף את חשיבותן של אוכלוסיות מיעוטים בעלי הכנסות נמוכות, בעיקר ערבים וחרדים. אבל מסתבר ששיעורי העוני הגבוהים האלה נוסעים מהחלטות פוליטיות: ישראל עושה פחות מאמצים להוציא את האנשים האלה מהעוני מאשר כל מדינה מפותחת אחרת - כן, אפילו פחות מארה"ב.

בינתיים, הטייקונים של ישראל נהנים מהמעמד שלהם לא הודות לחדשנות או ליזמות אלא בגלל ההצלחה של המשפחה שלהם בהשגת שליטה על עסקים שהממשלה הפריטה בשנות ה-80 - והם שומרים על המעמד הזה בין היתר הודות להשפעה שלהם על מדיניות הממשלה, בשילוב השליטה בבנקים הגדולים.

בקיצור, הכלכלה הפוליטית של הארץ המובטחת מתאפיינת כיום באכזריות בתחתית ושחיתות רכה בפסגה. רבים רואים את נתניהו כחלק מהבעיה. הוא תומך במדיניות השוק החופשי, יש לו נטיה לחיות טוב על חשבון משלמי המסים, תוך ניסיונות מגושמים להעמיד פנים שזה לא כך.

אז נתניהו ניסה לשנות את הנושא המרכזי מאי שוויון פנימי לאיומים חיצוניים (שיטה שאמריקאים שזוכרים את ימי בוש בוודאי מכירים). מחר נראה אם הוא הצליח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#