פייסבוק מנסה להבהיר - אסור: ישבנים, פטמות, פורנו נקמה ועריפת ראשים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פייסבוק מנסה להבהיר - אסור: ישבנים, פטמות, פורנו נקמה ועריפת ראשים

בעקבות ביקורות חריפות על חוסר העקביות של פייסבוק, ושלל שינויי כיוון בנושאי הנקה ועריפת ראשים, מנסה פייסבוק להיכנס לפרטים של מה מותר ומה אסור

2תגובות

עם 1.39 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם, הרשת החברתית של פייסבוק היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לפלטפורמת תקשורת אוניברסלית. ואנשים מעלים בה – או לפחות מנסים להעלות – כמעט כל דבר הניתן להעלות על הדעת. החברה פירסמה הבהרה לתקנות הקהילה שלה, כדי שמשתמשים יוכלו להבין אילו תכנים לא יותרו בשירות.

פייסבוק הולכת על חבל דק כאשר היא מנסה לאסור תוכן אלים או פוגעני, מבלי לפגוע בחופש הביטוי וחילופי המידע החופשיים שהיא טוענת שהיא רוצה לעודד. הקהל שלה עצום, עם הבדלים אדירים בגילאים, ערכים תרבותיים וחוקים ברחבי העולם. אך למרות שהיא מפרסמת קווים מנחים, לרוב השיקולים העומדים מאחורי החלטת פייסבוק לחסום או להתיר תוכן לא ברורים ולא עקביים.

למשל, החברה שינתה עמדתה כמה פעמים בנוגע להצגת סרטי עריפת ראשים בשירות, בטרם החליטה באחרונה לאסור עליהם. בדצמבר היא חסמה עמוד ברוסיה שקידם הפגנה נגד הממשל, אך איפשרה לעמודי חיקוי שצצו לאותו אירוע להישאר באוויר. באוקטובר היא יצרה סעיף החרגה לדרישתה כי אנשים ישתמשו בשמותיהם האמיתיים, כאשר התירה לדראג קווינס של סן פרנסיסקו להשתמש בשמות הבמה שלהם, בעודה ממשיכה לפעול נגד אחרים המשתמשים בשמות כוזבים.

"אנחנו מנסים למצוא את שיווי המשקל, בהתבסס על האופן שבו הקהילה שלנו עובדת", אמרה בראיון מוניקה ביקרט, הממונה בפייסבוק על ניהול מדיניות גלובלית. "הנוף מורכב ביותר". החברה מקווה כי הסבר ספיציפי יותר לתקנותיה ישים קץ לתעלומה של מה היא מאפשרת ומה לא.

נוכחותם של ארגוני טרור כמו דאע"ש נאסרה כבר זמן רב, אך הכללים החדשים אוסרים גם על ארגוני תמיכה או על תמיכה בארגונים המעורבים ב"פעילות אלימה, פלילית או פעולות שנאה". נאסר גם לאיים על אנשים בפגיעה גופנית או פיננסית, או בריונות באמצעות העלאת תוכן המבייש או משפיל אנשים. כל עידוד להתנהגות אובדנית או להפרעות אכילה נאסר.

פייסבוק אסרה מאז ומעולם על פורנוגרפיה ועל מרבית הצורות האחרות של עירום, אך כעת נכנסת לניואנסים: "אנחנו מסירים תמונות של אנשים המציגים את איברי המין שלהם או מתמקדים על ישבנים חשופים לגמרי", נאמר במדיניות של פייסבוק. היא גם מגבילה תמונות מסויימות של שדיים נשיים אם רואים את הפטמה "אך אנו תמיד מתירים תמונות של נשים מיניקות או נשים המציגות חזה מצולק לאחר כריתת שד", נאמר עוד. תצלומים של ציורים, פסלים וצורות אמנות אחרות המציגות עירום מותרות אף הן, וכך גם תמונות עירום שנועדו למטרות חינוכיות או סאטיריות. "תיאורים של מעשים מיניים הנכנסים לפרטי פרטים עשויים להיות מוסרים אף הם", נאמר במדיניות.

החברה לראשונה אוסרת מפורשות על תוכן המעודד אלימות או ניצול מיניים, כולל מה שמכונה "פורנו נקמה" אותו היא מגדירה כתמונות אינטימיות "ששותפו מתוך נקמה או ללא אישור האנשים המופיעים בתמונות".

דבר אחד לא השתנה: לפייסבוק אין כל כוונה להחיל מנגנונים אוטומטיים לסריקה והסרה של תוכן פוגעני באופן פוטנציאלי, לדברי ביקרט. פייסבוק תמשיך להסתמך על דיווחים של משתמשי פייסבוק כדי להחליט האם להסיר או להותיר תוכן. לדברי ביקרט, החברה מעסיקה צוותים הבודקים את הדיווחים מסביב לשעון, וכי כל דיווח נבדק בטרם מתקבלת החלטה. לתהליך זה נדרש זמן – לרוב 48 שעות בנושאי בטיחות, היא אמרה. זה לא תמיד מהר מספיק בשביל אנשים מסויימים, בעידן בו תוכן גרפי יכול להפוך ויראלי תוך דקות.

אך לדברי ביקרט, פייסבוק רוצה לקחת בחשבון את ההקשר המלא של רשומה. למשל, קורבן התקפה אלימה עשויה להעלות תמונות לפייסבוק כדי להעלות מודעות. "לפעמים, הדרך הטובה ביותר לשתף מידע בנוגע לפשעים מזעזעים בעולם היא פייסבוק", אמרה. "אנחנו מבינים שזה נושא מורכב", הוסיפה.

ניתן לערער על החלטות פייסבוק. "אם חשבון מושעה, ניתן לערער והערעור נבדק על ידי אנשים אמיתיים שיכולים לבדוק את הפרטים הספיציפיים", אומרת ביקרט. "אך ניתן לעשות זאת רק אם יש לנו כללים אובייקטיביים".

פייסבוק פירסמה היום גם את דו"ח השקיפות האחרון שלה, עבור המחצית השנייה של 2014, כפי שעושות גם חברות כגוגל ואפל, ומפרט את בקשותיהן של ממשלות להסרת תוכן, ושיעור ההיענות אליהן. לפי הדו"ח, פייסבוק חסמה פירסום של 9,707 דברי תוכן במחצית, עלייה של 11% לעומת המחצית הראשונה של השנה. מרבית הבקשות הגיעו מהודו – 5,832, וטורקיה הייתה במקום השני, עם 3,624 בקשות. בארה"ב לא נחסם תוכן כלל בשל בקשות הממשל. בישראל, הורידה פייסבוק 15 פריטי תוכן בשל האיסור על הכחשת השואה. הרשויות בישראל הגישו 232 בקשות לקבל מידע על חשבונות בישראל, מתוכם נענתה פייסבוק בחיוב ב-47% מהמקרים.

אנשים מתפעלים טלפונים ניידים על רקע הלוגו של פייסבוק
רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#