תור הזהב של הגז הטבעי הנוזלי נגמר עוד לפני שהתחיל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תור הזהב של הגז הטבעי הנוזלי נגמר עוד לפני שהתחיל

התחזיות ניבאו לגז הנוזלי "תור זהב", אך הביקוש אליו נותר על כנו ■ המתחרים העיקריים של הגז בשוק האנרגיה, והתרחיש שיחזיר אותו למרכז העניינים

3תגובות

פעם, לפני שנים רבות, כשהנפט היה יקר ומשאבי האנרגיה היו מצומצמים, פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מכון מחקר של מדינות שמייבאות דלק מאובנים, דו"ח מיוחד שבישר על "תור הזהב של הגז". זה היה ב–2011. הדו"ח טען שהזינוק המהיר בביקוש, בעיקר מכלכלות מתעוררות, ובייצור האנרגיה, יוביל לכך שהגז יחליף את הפחם עד 2030.

חברות האנרגיה הגדולות היו שותפות לאופטימיות הזאת. המחירים הגבוהים והביקוש הגובר במזרח אסיה, ובמיוחד בסין ויפן, עודדו אותן להיכנס לשורה של פרויקטים עצומים במקומות כמו אוסטרליה ופפואה גינאה החדשה לייצור גז טבעי נוזלי (LNG), מקידוחים ימיים - או במקרה של הפרויקט בשווי 20 מיליארד דולר של BP בקווינסלנד - מגז שנמצא במרבצי פחם.

ארה"ב, מוצפת בגז הודות למהפכת הפצלים, התחילה לארגן מחדש מסופים שנבנו במקור כדי לייבא גז טבעי נוזלי - ולהתחיל לייצא אותו.

בלומברג

אלא שאז קרה משהו מפתיע: הפחם, השנוא על כולם משום שהוא דלק המאובנים המלכלך ביותר, זכה באופן לא צפוי לתחייה מחודשת, בעיקר באירופה, והחליף את הגז בייצור אנרגיה. זה קרה בין היתר בגלל שפע של פחם זול בשוקי העולם, וכן משום שהמשטר של האיחוד האירופי למסחר בהיתרי פליטות פחמן היה פגום ולא הטיל על הפחם מיסוי שידחק אותו מהשוק, כפי שתוכנן. בימים אלה עושה הפרלמנט האירופי צעדים בכיוון של רפורמה בתחום זה.

לכן, הביקוש לגז טבעי נוזלי נותר ללא שינוי בשלוש השנים האחרונות. התוצאה היא שוק של קונים, שהוחרף לאחרונה בשל חולשת מחיר הנפט. מחירי הגז הטבעי צונחים, ובפברואר היה מחיר הגז למסירה מיידית בארה"ב, כפי שנמדד במרכז ההפצה הנרי האב בלואיזיאנה, סביב 2.75 דולר למיליון BTU, הרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע 2012. מחיר הגז הטבעי הנוזלי למסירה מיידית בשוק ביפן נפל ל-6.65 דולרים למיליון BTU, הרמה הנמוכה ביותר זה חמש שנים - ומתחת למחיר האירופי לראשונה זה ארבע שנים.

הקונים מנצלים 
את השוק החלש

זהו אכן תור הזהב - עבור צרכני הגז. למשקיעים במתקני גז גדולים זה כואב. כמו במקרה של מחיר הנפט, הירידה במחיר הגז היא תוצאה של ביקוש חלש והיצע בשפע (אם כי ללא המרכיב הנוסף של קרטל קורס). מיליוני טונות של תפוקה חדשה נכנסים לשימוש, היות שהפרויקטים יצאו לדרך כשמחירי האנרגיה היו גבוהים.

כושר היצוא העולמי צפוי לגדול בשליש, מ–290 מיליון טונות בשנה בסוף 2013 לכמעט 400 מיליון טונות בשנה ב–2018. אוסטרליה צפויה לעקוף ב–2020 את קטאר כיצואנית הגדולה ביותר, לאחר שתשלש את תפוקתה ל–86 מיליון טונות בשנה, וארה"ב תתחיל לייצא השנה.

שני פרויקטי ענק של גז טבעי נוזלי בשדות גז במערב אוסטרליה צפויים להתחיל לפעול בשנה הבאה: פרויקט ויטסטון של שברון בשווי 30 מיליארד דולר, ומפעל פרלוד של חברת של, על ספינת ענק שעולה כ–13 מיליארד דולר. בפפואה גינאה החדשה, פרויקט של אקסון בשווי 19 מיליארד דולר התחיל 
למכור גז במאי שעבר, לפני המועד המתוכנן.

כעת, בגלל מה שדו"ח של חברת המחקר סנפורד ברנסטיין מכנה "התקף חרדה", הוקפאו ההשקעות החדשות. אף פרויקט גז טבעי נוזלי חדש לא הוכרז כבר חודשים. העסק הזה כל כך עתיר הון, עד שחוזים לטווח ארוך (שמהווים שלושה רבעים מהסחר העולמי) הם חיוניים. חוזים כאלה מעידים על כך שחולשת מחירי הגז למסירה מיידית היא בעיה משמעותית פחות למדינות שמייצרות גז מאשר למדינות הנפט.

ואולם מבחינת חברות האנרגיה, החוזים כבר לא מספקים את רשת הביטחון הנוחה שנדרשת להשקעות גדולות. קונים מנצלים את היתרון של השוק החלש, ומגיעים לעסקות טובות. בשנה שעברה, למשל, יפן חתמה על חוזים לגז ב–16 למיליון BTU. כעת, מחירי החוזים צפויים ליפול ל–11 דולר או מתחת לכך, ועם מחיר של פחות מ–7 דולרים לחוזים למסירה מיידית - תחזיות כאלה לא נראות לא ריאליסטיות. בהתחשב בעלות הניזול והתובלה, היצואניות האמריקאיות עלולות לספוג הפסדים.

בלומברג

כעת, תקוותה הגדולה של תעשיית הגז הטבעי הנוזלי היא זינוק בביקוש. באופן לא צפוי, אמריקה הלטינית מראה תיאבון בריא מאוד. המכירות בבריטניה עולות, ואינדונזיה, שפעם היתה יצואנית, מייבאת עכשיו גז. אך התמונה בטווח הקצר עגומה למדי: הצמיחה הכלכלית בסין מאטה, וביפן היא חלשה. אפילו כלכלות חלשות משתמשות 
באנרגיה מכל הסוגים ביעילות רבה יותר.

תחרות ממקורות אנרגיה אחרים

יפן צפויה להתחיל שוב להשתמש בכורים הגרעיניים שלה השנה, ויכולה לשרוף נפט בזול בחלק מתחנות הכוח.

גם סין מקדמת ייצור גז מקומי, כמו גם פחם נקי ואנרגיה מתחדשת, שמחליפים כולם גז מיובא בייצור אנרגיה. לקוחות באירופה יכולים להשתמש בגז טבעי נוזלי כקלף מיקוח מול ספקיות כמו 
גזפרום הרוסית, אך הביקוש באירופה יורד.

הביקוש לגז כדלק לתחבורה צפוי לצמוח במהירות: חלק מיצרניות הרכב, כמו פיאט וקרייזלר, מקדמות גרסאות מונעות בגז של כלי הרכב שלהן, שהופכת אותן לאטרקטיביות גם בתקופה של דלק זול. תעשיית הרכב מתקשה לעמוד בתקנים לפליטות פחמן, המחמירים מאי פעם, של ארה"ב, אירופה, יפן וסין. אחת הדרכים לעמוד בתקנים היא למכור יותר כלי רכב מונעים בגז. בהודו וסין יש מכירות גבוהות של כלי רכב שמונעים בגז טבעי דחוס (CNG), כמו ריקשות ממונעות.

חברת הרכבות ההודית התחילה להעביר את הרכבות שלה ל-CNG, והחששות מזיהום אוויר ממנועי הספינות הובילו לחוקי פליטות חדשים גם בים הבלטי ובחופי אמריקה. כל אלה מעודדים מעבר לכלי רכב שפועלים על גז טבעי. טימו קופונן מוורטסילה, חברה פינית שמייצרת מנועי גז לספינות, אומר כי המגבלה העיקרית כעת היא תדלוק, אך ארה"ב כבר פותחת את מתקן תדלוק הספינות הראשון לגז טבעי נוזלי בפורט פורצ'ון שבלואיזיאנה.

המעבר לייצור חשמל בתחנות קטנות, קרוב יותר לצרכנים (דבר שמצמצם את עלויות ההפצה), מגביר גם את הביקוש לגז על חשבון מיני דלק אחרים. ריצ'רד קאופמן, הממונה על מדיניות אנרגיה במדינת ניו יורק, מציין כי תחנות קטנות שמשלבות חום והספק (CHP) משתלמות יותר מאי פעם מבחינה כלכלית.

חלק מהעסקים ובנייני הדירות מתחילים להתקין גנרטורים של גז שיפעלו מסביב לשעון, כדי להפחית את התלות שלהם בחשמל.

הקיפאון הנוכחי בפרויקטים חדשים מבשר על עלייה בביקוש בעוד כמה שנים. הבועה הנוכחית תדעך ויצרניות יוכלו לשקם את כוח הקנייה שלהן. זה ייקח זמן, אבל בסוף גם הן ייהנו מתור זהב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#