"נתניהו אדם חכם וחריף - אבל אין לו תפישה אסטרטגית או חזון לטווח ארוך" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נתניהו אדם חכם וחריף - אבל אין לו תפישה אסטרטגית או חזון לטווח ארוך"

יוזף יופה, מו"ל השבועון הגרמני "די צייט" ובן למשפחת ניצולי שואה, מצנן את החששות מגל אנטישמיות בגרמניה ומנהירת הישראלים לברלין ■ ראיון TheMarker לרגל 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה

3תגובות

"את ביבי נתניהו אני מכיר עוד מימיו כציר בוושינגטון. בילינו לא מעט זמן משותף ואפילו היינו הולכים לסרטים ביחד. הוא אדם חכם מאוד וחריף, אבל אני מסופק אם יש לו חזון לטווח ארוך, כפי שהיה לדוד בן גוריון ולמנחם בגין, אף שהם היו יריבים אידיאולוגיים מרים. כמי שצופה בו מהצד, מתקבל הרושם שהוא טקטיקן עקבי ברמה המקומית, אבל אין לו תפישה אסטרטגית. זה חבל כי הוא כנראה יהיה ראש ממשלה פעם נוספת, ויכהן יותר שנים מכל ראש ממשלה אחר".

יוזף יופה, מו״ל השבועון הגרמני ״די צייט״, צופה מהצד על ישראל ומנהיגיה כבר עשרות שנים, בכובעים שונים. פעם כיהודי ובן לניצולי שואה פולנים, פעם ככתב ועורך בכיר בעיתונות הגרמנית, פעם כחוקר פוליטי באוניברסיטאות היוקרתיות בארה״ב ופעם כידיד קרוב של ישראל, שמבטא לרוב עמדות נציות וניאו־שמרניות. יופה, מבכירי העיתונאים בגרמניה, משמש מו״ל ״די צייט״ מאז 2000 וכיהן בעבר גם כעורכו הראשי.

״די צייט״, השבועון הנמכר בגרמניה והמתחרה הראשי ב״דר שפיגל״, נחשב בעל קו פוליטי מרכזי שפונה לשכבה האינטלקטואלית של גרמניה. הוא הוקם ב–1946 בהמבורג על ידי אנשי מרכז־ימין שפעלו במהלך המלחמה נגד המשטר הנאצי, ובהם מריון דנהוף, שהיתה בין הקושרים נגד היטלר ב–1944 במסגרת קשר ה–20 ביולי (מבצע ולקירי), שאותו הוביל הגנרל קלאוס פון שטאופנברג. דנהוף שימשה עורכת ראשית של העיתון בשנות ה-70 ולאחר מכן כיהנה כמו״ל עד מותה ב–2002.

Halifax International Security F

"ישראלים לא מגיעים לברלין בשל הסמליות"

את ביקורו הנוכחי בישראל ערך יופה השבוע כאורח של מרכז DAAD ללימודים גרמניים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בכנס בינלאומי לציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. בראיון ל–TheMarker מבטא יופה אופטימיות כמעט בלתי מסויגת לגבי מעמדה ועתידה של ישראל, ומצנן את החששות מגל אנטישמיות מחודש בגרמניה ומנהירת הישראלים לברלין.

״כשחומת ברלין נפלה, המקום המגניב לעבור אליו היה פראג. עיר זולה ונחמדה. כיום ברלין זולה מתל אביב, ובוודאי לא פחות מגניבה. מדברים על כ–18 אלף ישראלים שנמצאים בברלין, אולי פחות. אני לא בקי במי ומה הם בדיוק, אבל לא הייתי מעניק חשיבות גדולה כל כך לגל ההגירה של ישראלים לברלין. מחר האנשים האלה יעברו לברצלונה. כל הסיפור הזה עשיר בסמליות, אבל אני לא בטוח שהישראלים שמהגרים לברלין עוברים אליה בגלל הסמליות, בגלל הסבא והסבתא שלהם ובגלל העבר של גרמניה. אנשים בכל העולם עוברים למדינות אחרות כל הזמן״.

אתה חושב שהממשלה שלך, בהנהגת מרקל, יכולה לרסן את גל האנטישמיות שהתפשט הקיץ גם לגרמניה?

״תראה, האירועים האנטישמיים החמורים קרו באירופה בכל מקום בערך מלבד בגרמניה, בעיקר משום שהמוסלמים בגרמניה הם טורקים, ולא לובים או אלג'יראים כמו בצרפת. בהתחשב בעבר הגרמני והרגישות העמוקה של ההנהגה הגרמנית לעניין האנטישמיות, אני די בטוח שהממשל יגיב במהירות ובנחישות גדולה יותר לעומת הצרפתים, שלמעשה העלימו עין מהפיגועים בטולוז לפני שנתיים. אם הטרור האסלאמי יהרוג יהודים בגרמניה, אני חושב שהתגובה תהיה חריפה מאוד".

אי־פי

המשבר העמוק ביחסי ישראל־ארה״ב יכול להתרחש לדעתך גם ביחסינו עם גרמניה?

״לא, משום שעם ארה״ב, בייחוד במשבר האחרון, הנושאים שבלב המחלוקת הם קיומיים. ביחסים עם גרמניה הממדים הרבה יותר קטנים, האם ישראל תקבל צוללות או לא. והאמת, אני לא חושב שהגרמנים יסרבו אי פעם לישראלים בנושאים כאלה.

"מאז 1948 ישראל היא נס אחרי נס. אפשר לומר שהיא נמצאת בקו עלייה עקבי מאז הקמתה, והיא גם הצליחה לנצח בכל אחת מהמלחמות, גם כשהמנהיגים שלכם פעלו כמו חבורה של ליצנים, כמו במלחמת לבנון השנייה", צוחק יופה. "חלפתי על פני הפסל של הרצל על כביש החוף בהרצליה, וחשבתי לעצמי מה שהוא ראה בעשורים שחלפו מאז הקמת המדינה. בעבר הוא לא ראה דבר מלבד דיונות, עוני ועגלות רתומות לחמורים. כיום הוא רואה מולו את אזור ההיי־טק של הרצליה, הוא רואה את גוגל וענקיות הטכנולוגיה של העולם, כאילו מדובר בקליפורניה. ישראל כיום היא מוקד טכנולוגי שמהווה מושא קנאה לעולם".

מי לדעתך צריך להנהיג את 
המדינה?

״הייתי רוצה לראות מנהיג שהוא שילוב של בגין, בן גוריון ויצחק רבין. רבין, משום שהיה פוליטיקאי אהוב על העולם. בן גוריון משום שהוא הבין את ההשלכות הבינלאומיות של ישראל הזעירה הנמצאת בלב הפוליטיקה העולמית, ובגין משום שהוא היה איש ימין שעשה פשרות טריטוריאליות והביא את השלום עם מצרים, ששרד 40 שנה ונשמר".

"הזהות הישראלית היא לא רק השואה"

בנאום שלו בקונגרס השתמש נתניהו בשואה כשדיבר על האיום האיראני. יופה לא רואה בשימוש בשואה כקלף פוליטי בעיה. ״תראה, בין אם אתה יהודי או ישראלי, אתה לא יכול להפסיק לחשוב על השואה, וזה לא חשוב אם אתה בן 34, 64 או 84. השואה היא חלק בלתי נפרד מהתודעה היהודית. עם זאת, ישראל לא צריכה לשאוב את קיומה מהשואה, והזהות הישראלית היא הרבה יותר מהשואה. ב–1948, מישהו יכול היה לדמיין שישראל תהפוך למעצמה אזורית, שהיא תמכור נשק מתוחכם לגרמניה, לארה״ב ולצרפת? שיהיו לה שמונה אוניברסיטאות ברמה עולמית כשלשכנים שלה אין שום דבר מזה?"

האנס פין / לע"מ

"למעשה, ישראל מעולם לא היתה במצב כה טוב מבחינה אסטרטגית", מנתח יופה. "יש לה כלים גרעיניים שיוכלו להרתיע את איראן, כנראה יותר מאשר צרפת או בריטניה, ויש לה בעלות ברית בסעודיה ובמפרץ נגד ארגונים כמו דאעש, וצריך לנצל את זה. אבל הסכנה האמיתית היא שבשכונה של ישראל המדינות קורסות או מפסיקות להתקיים - סוריה, לוב, עיראק - כל המדינות האלה קורסות, וכמובן גם הפלסטינים אינם מדינה של ממש. אז אמנם יש אינטרסים תואמים בינינו לבין מדינות ערב, אבל איך עושים עם מדינות כאלה שלום? מי ישמור עליו, מי יתחזק אותו?"

האם ישראל שוגה במדיניותה כלפי האיחוד האירופי? מאז רבין אף ראש ממשלה ישראלי לא ערך ביקור רשמי בבריסל.

״אם זה נכון, זאת לא מדיניות נבונה במיוחד, בהתחשב בעובדה שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול והחשוב ביותר של ישראל, ובמונחי תמ״ג הוא הכלכלה הגדולה בעולם. אני חושב שהאיחוד האירופי צריך להיות בעדיפות עליונה של כל ראש ממשלה ישראלי. זה לא רק עניין של ביקורים סמליים. ישראל זקוקה לכל ידיד שהיא יכולה לגייס לטובתה".

מה אתה חושב על ההשוואה שעשה שר האוצר של יוון, יאניס וארופאקיס, בין יוון כיום לבין גרמניה שלפני עליית היטלר?

״היוונים המציאו את הדרמה ואת הקומדיה לפני 2,500 שנה, ונראה לי שווארופאקיס יהיה קומיקאי הרבה יותר מוצלח מאשר שר אוצר. אף אחד מהתנאים שפעלו בזמן רפובליקת ויימאר לא מתקיים כיום ביוון. יוון לא נמצאת אחרי תבוסה במלחמת עולם ולא מסרה טריטוריות למדינות אחרות. קו הדמיון היחיד הוא צנע, אבל הצנע כביכול של היוונים לא מזכיר את הצנע העמוק של גרמניה בתחילת שנות ה-30״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#