לפוטין נגמר הכסף לחלץ חברות ברוסיה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפוטין נגמר הכסף לחלץ חברות ברוסיה

חברות שנפגעו מהסנקציות ומנפילת מחירי הנפט עומדות בתור לקבל חילוץ מקרן שהקים פוטין - אך אין בה מספיק כסף

12תגובות

לנוכח הנזקים שגרמו להן הסנקציות המערביות ונפילת מחירי הנפט, חברות רוסיות עומדות בתור לקבלת סובסידיות מהממשלה. אבל הביקוש לחילוץ הממשלה כבר עולה על היצע הכסף, מה שמגביר את החשש מכך שיפרוץ משבר כלכלי כשהכסף יאזל.

בעקבות המשבר השיקה ממשלת רוסיה בשנה שעברה תוכנית חילוץ לחברות, והשתמשה לשם כך באחת מקרנות ההשקעות של המדינה. חברות החלו מיד להגיש בקשות. ענקית הנפט רוזנפט שבבעלות הממשלה ביקשה 21.3 מיליארד דולר. חברת הגז הטבעי גזפרום ביקשה 3.2 מיליארד דולר עבור חברה בת שלה.

והרשימה עוד ארוכה: מונופול הרכבות של רוסיה, המעסיק הגדול ביותר במדינה; החברה שבבעלותה נמלי התעופה של מוסקבה; קרן הון סיכון שמשקיעה בננוטכנולוגיה; וחברה המייצאת תחנות כוח גרעיניות. עד כה, חברות ביקשו 37 מיליארד דולר לפחות – והסכום הזה עוד צפוי לעלות. "למספר גדול למדי של חברות אין גישה לשום מקור מימון אחר", אמר ולדימיר טיקומירוב, הכלכלן הראשי של BCS פייננשל גרופ.

אולם לקרן ההשקעות הממשלתית שבה משתמשת הממשלה, National Wellbeing Fund, כנראה אין מספיק כסף כדי לכסות את צרכי החברות. נכון לתחילת החודש, היו לה יתרות של בקושי 75 מיליארד דולר. כרבע מהכסף הזה מוחזק בנכסים לא נזילים, ולכן אי אפשר להשתמש בו לתוכנית החילוץ. חלק מהכסף גם מוקצה לתשתיות. בסך הכל, הנכסים הלא נזילים, עבודות התשתית ובקשות החילוץ מסתכמים ב-82 מיליארד דולר לפחות.

אי־אף־פי

הקרן מנסה לכסות על הפער על ידי הלוואת כסף לבנקים כדי לקנות אג"ח קונצרניות של חברות במצוקה. הבנקים מקבלים הון, החברות מקבלות את המימון שלו הן זקוקות. וכך בעצם כל מיליארד רובל מכסים שני צרכי חילוץ.

האסטרטגיה הזו עלולה ליצור שתי בעיות. אם מחירי הנפט והכלכלה ימשיכו להיחלש, שווי האג"ח יירד, מה שיפגע בבנקים ובחברות. "יש רשת הגנה נגד ירידה זמנית במחירי הנפט, אבל אין רשת כזאת למקרה של ירידה ארוכת טווח", אמר קנת רוגוף, לשעבר יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, בפורום הכלכלי גיידר במוסקבה בתחילת השנה.

בדומה ליצואניות נפט אחרות, צברה רוסיה יתרות בשנים שבהן היה מחיר הנפט גבוה. אך הממשלה כעת מוציאה במהירות את הכסף הזה, כשמחירי הנפט מתנדנדים סביב 60 דולר לחבית. הסנקציות המערביות בגלל הסכסוך עם אוקראינה מכבידות עוד יותר על הכלכלה הרוסית.

הכסף רחוק מלאזול לרוסיה. יש לה עדיין 360 מיליארד דולר ביתרות, אם כי זו ירידה לעומת יותר מ-490 מיליארד דולר לפני שנה. הבנק המרכזי מנסה להשתמש ביתרות האלה כדי לעודד את הרובל. אך בכל הנוגע לחברות, המשימה קצת מורכבת יותר. השימוש ב- Wellbeing Fund היה שנוי במחלוקת מלכתחילה, היות שהיא חלק ממערכת הפנסיות של רוסיה. החשש הגדול היה שקרנות פנסיה ישמשו לעידוד חברות שנמצאות תחת סנקציות. הממשלה אף שקלה את הרעיון של העלאת גיל הפרישה כדי להימנע מגירעון פנסיה בשנים הבאות.

המחלוקות הפוליטיות סביב הקרן היו כה רבות, עד שבפברואר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציג חוק שדורש מהנשיא – במקום מראש הממשלה - אישור לכל ההקצאות החדשות. כך גובשה תוכנית להוציא כל רובל פעמיים. האג"ח יזרימו כסף ישירות לחברות. בתמורה, הבנקים יוכלו להשתמש באג"ח מול הבנק המרכזי כעירבון כנגד הלוואות, ובכך לעודד את הונם.  בהנחה שהתנאים הכלכליים לא ישתנו, זה עשוי לעבוד. אך אם המשבר יחריף, שווי האג"ח בשוק עלול ליפול. במקרה הזה, הבנקים יצטרכו להוריד את ערך האג"ח במאזניהם, ובכך ישחקו את בסיס ההון שלהם. התוכנית הזו גם עלולה לעורר טלטלה בשוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#