הון, שלטון והילארי קלינטון: האם קשרי המשפחה הענפים יפריעו בבחירתה לנשיאות? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הון, שלטון והילארי קלינטון: האם קשרי המשפחה הענפים יפריעו בבחירתה לנשיאות?

תרומות ממיקרוסופט וקידום אינטרסים של חברות נפט וענקיות יצוא אמריקאיות באסיה ואפריקה - הקשרים של קלינטון עם המגזר העסקי מעוררים אי נוחות בארה"ב

רבים בארה"ב מעריכים כי הילארי קלינטון מתכוננת להתמודד על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות 2016. אחד הנושאים הבעייתיים ביותר עבורה בדרך לשם הוא התדמית שנוצרה לה, שמציגה אותה כמנותקת מהמעמד הבינוני והנמוך. אם אכן תפתח קלינטון בקמפיין, נושא זה צפוי לעלות לסדר היום ולהציף את הקשרים הענפים של משפחת קלינטון עם המגזר העסקי בארה"ב.

קלינטון עצמה צברה עם השנים מערך קשרים מרשים עם כמה מהחברות הגדולות בארה"ב - בזכות מעמדה כגברת הראשונה לשעבר ומעמדו של בעלה, ביל קלינטון, באמצעות קרן הצדקה הגדולה שמנהלת המשפחה, דרך שנותיה כסנאטורית ויותר מכך הודות לכהונתה כשרת חוץ בקדנציה הראשונה של ברק אובמה, שבה קידמה במדינות זרות את האינטרסים של חברות אמריקאיות כמו מייקרוסופט, וול־מארט, אקסון מוביל ובואינג.

קרן קלינטון פועלת למטרות פילנתרופיות, ועוסקת במגוון תחומים כמו בריאות וחינוך, תוך התמקדות באוכלוסיות חלשות, בארה"ב ובעולם. כמעט מחצית מהתורמים הגדולים לעמותת־העל הפוליטית Ready for Hillary ("מוכנים לקראת הילארי", המקדמת את התמודדותה על הנשיאות האמריקאית ב–2016) וכמעט מחצית מהתורמים הגדולים בקמפיין שלה לנשיאות ב–2008, תרמו לפחות 10,000 דולר גם לקרן המשפחתית, לפי ניתוח של "וושינגטון פוסט". הקרן גייסה יותר מ–2 מיליארד דולר מאז הקמתה, כך דיווח "וושינגטון פוסט".

לפי "וול סטריט ג'ורנל", לפחות 60 חברות שעסקו בשתדלנות (לובינג) במשרד החוץ בתקופת כהונתה של קלינטון כשרת החוץ גם תרמו יותר מ–26 מיליון דולר לקרן קלינטון - קרן הצדקה המשפחתית. 44 מבין חברות אלה גם השתתפו בפרויקטים פילנתרופיים בשווי כולל של 3.2 מיליארד דולר שהושקו באמצעות Clinton Global Initnative, זרוע של קרן קלינטון. 425 חברות גדולות תרמו לקרן קלינטון, ותרומותיהן הסתכמו ב–114 מיליון דולר - סכום קטן מזה שתרמו אנשים פרטיים או קרנות אחרות. ממשלות זרות תרמו לקרן 51 מיליון דולר (אך לא בעת כהונתה של קלינטון כשרת חוץ - הקרן השעתה גיוס תרומות מסוג זה לבקשת ממשל אובמה). חשיפת התרומות מממשלות זרות הובילו לביקורת רבה על קלינטון, בטענה כי לחץ זר עלול להשפיע על שיקול דעתה במידה ותיבחר לנשיאות ארה"ב, וכן בשל החשש כי לא תוכל להפעיל לחץ על מדינות אחרות בנושאים כמו זכויות אדם.

רויטרס

בין המדינות שממשלותיהן תרמו לקרן של קלינטון נמצאת גם סעודיה, דבר שעורר סערה בארה"ב: היחס לנשים בסעודיה הוא מהגרועים בעולם, בעוד קלינטון מנסה ליצור לעצמה תדמית של לוחמת לזכויות נשים. הביקורת כלפי מה שנתפס כצביעות מצד הילארי קלינטון הובילה את ביל קלינטון להגן, בעת נאום שנשא באוניברסיטת מיאמי, על קבלת הכספים מסעודיה: "האם אנחנו מסכימים עם כל מה שהם עושים? לא", אמר קלינטון והוסיף כי "צריך להחליט האם ייגרם יותר נזק מתועלת כאשר מקבלים כספים ממדינה אחרת".

כסף ופוליטיקאים: כשר - אבל מסריח

קשרים עם תאגידים אינם דבר יוצא דופן בפוליטיקה האמריקאית, שבה מיליארדרים אינם מהססים להפגין את מלוא כוחם - באמצעות כסף או תמיכה פומבית - למען המועמדים החביבים עליהם. לכן, אין פסול חוק בהתנהלותה של קלינטון. אך קשרי ההון־שלטון מעוררים לעתים חוסר נוחות, מכיוון שגם אם נאמין שמשפחת קלינטון מחזיקה רק בכוונות טובות וברצון לעזור לאחרים, קשה לנטרל את ההשפעה שיש למעמדם ולכוחם הקיים והפוטנציאלי על תורמים.

לדוגמה, לבני הזוג קלינטון קשרים ממושכים עם איל המדיה חיים סבן ואיל הטכנולוגיה ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. מיקרוסופט העניקה לקרן קלינטון 1.3 מיליון דולר מאז 2005, כמו גם שלל תוכנות ללא תשלום. ב–2009, בעקבות בקשה של סמנכ"ל המחקר הראשי של מיקרוסופט, קרייג מאנדי, שלח משרד החוץ האמריקאי נציג בכיר לפגישה השנתית של בכירי עולם התוכנה עם גורמים בממשל הסיני בנושא פיראטיות וחירות באינטרנט. ב–2011 השיקה מיקרוסופט יוזמה תלת־שנתית שאורגנה על ידי קרן קלינטון לאספקת תוכנות בחינם או בהנחה לתלמידים ומורים. שווי היוזמה, להערכת מיקרוסופט, היה 130 מיליון דולר. לדברי מקורות במשרד החוץ, אין קשר בין התרומות של מיקרוסופט לקרן קלינטון לבין המעורבות של משרד החוץ בנושא סין. קלינטון גם ייצגה אינטרסים של חברות כוול־מארט בהודו, של חברות הנפט אקסון מוביל ושברון במזרח אירופה, ושל ג'נרל אלקטריק באלג'יריה.

Bloomberg


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#