ישראל טיפסה בשני מקומות וניצבת במקום ה-17 במדד הנשים בשוק העבודה של PwC - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל טיפסה בשני מקומות וניצבת במקום ה-17 במדד הנשים בשוק העבודה של PwC

המדד, המתבסס על נתוני OECD משנת 2013, מובל על ידי המדינות הסקנדינביות; בישראל לא נרשם שיפור משמעותי בפער השכר, אך במונחים אחרים נרשם שיפור, מה שאיפשר לה לטפס

ישראל טיפסה שני מקומות במדד הנשים בעבודה של חברת ראיית החשבון פרייס ווטראהאוס קופרס (PwC), ונמצאת במקום ה-17. 4 המדינות הסקנדינביות ממשיכות להוביל את הדירוג, ויחד עם ניו-זילנד (במקום ה-4), סוגרות את החמישייה הראשונה, כשנורווגיה בראשן. בעשירייה הראשונה לא חלו בדירוג הנוכחי, המתייחס לנתוני ה-OECD של 2013, שינויים רבים, והמשמעותי שבהם הוא צניחתה של אוסטרליה אל מחוץ לעשירייה, למקום ה-15, בשקל גידול בפער השכר המגדרי. ארה"ב, שהייתה במקום ה-16, טיפסה למקום ה-13, ובריטניה, שהייתה במקום ה-18, עלתה למקום ה-14.

אפשר לזהות גם מגמות יותר ארוכות טווח. למשל, גרמניה עשתה מאז שנת 2000 צעדי ענק לשיפור מצבן של נשים בשוק העבודה, וטיפסה מהמקום ה-18, למקום ה-15 בשנת 2007 ולמקום ה-7 ב-2013. בלגיה טיפסה מהמקום ה-19 למקום ה-9. פורטוגל מוכת המשבר לעומת זאת, צנחה מהמקום ה-4 למקום ה-18.

ישראל טיפסה מעט, מהמקום ה-20 בשנת 2000. עם זאת, במונחים של פער השכר, לא נרשמה בישראל התקדמות משמעותית מאז שנת 2000, לעומת חלק מהמדינות האחרות שרשמו צמצום ניכר בפער. הפער בין השתתפות נשים בכוח העבודה להשתתפות הגברים הוא מהקטנים במדינות ה-OECD בישראל – 67%, לעומת 76%.

אפרת חיימוביץ', מנהלת תחום Change & People בקבוצת הייעוץ PwC Israel אמרה  כי "ניתן לראות כי שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה הולך ועולה, כמו גם שיעור הנשים שנמצאות בתפקידי ניהול בכירים ועמדות מפתח. על פניו, ניתן לחשוב שמקום 17 הינו "מקום טוב באמצע", אך למעשה, לפנינו עוד דרך ארוכה עד שנוכל להיצמד למדינות המובילות בתחום זה".

המדד משקלל בין 5 רכיבים, הנשענים בעיקר על נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח עולמי (OECD): פער השכר המגדרי, שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה, הפער בין שיעור ההשתתפות של נשים לשיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה, שיעור האבטלה בקרב נשים, ושיעור הנשים העובדות המועסקות במשרה מלאה.

חיימוביץ' מציינת כי ישנם מחקרים רבים כיום המראים שנשים הן בעלות השכלה גבוהה יותר מגברים, "ולמרות זאת, כפי שניתן לראות במחקר, פערי השכר גבוהים משמעותית". עוד הוסיפה חיימוביץ' כי סדרי העדיפויות בשוק התעסוקה משנים את התמונה במציאות.

"בסקר נוסף שביצעה PwC בקרב נשות המילניום (נולדו בין השנים 1980-1995)", מספרת חיימוביץ', "נוכחנו לגלות כי הפרמטר החשוב ביותר עבורן במקום העבודה, הוא הזדמנות לקריירה וקידום, אחריו שכר והטבות ורק במקום השלישי, בפער משמעותי, הרצון לגמישות בשעות העבודה. ממצאים אלו מראים, כי בעידן הנוכחי, המאופיין במהפכה חברתית, דרישה לשקיפות, התאגדויות עובדים ושוק פתוח וגלובלי, סדרי העדיפויות משתנים ועלינו להתאים את עצמנו למציאות החדשה. לדעתי, אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי חברתי-תרבותי, כאשר אני צופה שעדיין לא הגענו לשלב השיא שלו".

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#