תככים ומזימות ב-40 מיליארד דולר: הצצה לחיים האומללים של יורשת אימפריית לוריאל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תככים ומזימות ב-40 מיליארד דולר: הצצה לחיים האומללים של יורשת אימפריית לוריאל

בתום משפט סנסציוני, בית המשפט בצרפת יפסוק בקרוב אם ליליאן בטנקור בת ה-92, מהנשים העשירות בעולם, נפלה קורבן לניצול מצד מקורבים

7תגובות

במשך חמישה שבועות, גירסה צרפתית של "אחוזת דאונטאון" נחשפה בבית משפט בבורדו, וסיפקה הצצה נדירה לחייהם הדיסקרטיים של העשירים ביותר.

דרמת המציאות, המתרחשת באחוזה בפרבר האמיד ניי-סיר-סן שסמוך לפריס, מורכבת מצוות שחקנים הכולל חדרניות, טבחים ומלצרים ששירתו את אחת הנשים העשירות בעולם, לה הם קוראים מאדאם. יש גם עורכי דין רבי עוצמה, יועצים ומקורבים המואשמים בניצול מצבה הנפשי המתערער כדי לגזול ממנה כסף, יצירות אמנות, ביטוחי חיים ואי פרטי בסיישל.

האישה, ליליאן בטנקור, היא היורשת בת ה-92 של ענקית הקוסמטיקה לוריאל. היא חיה באחוזה מבודדת, מזכרונה נותרו רק צללים והיא חלושה וחירשת מכדי להיות נוכחת במשפט. אבל דמותה היתה במידה רבה בחזית של אולם בית המשפט כאן בדרום מערב צרפת. הן אורח חייה והן מצבה הנפשי היו בלב המשפט, בזמן שעורכי הדין של ההגנה והתביעה שירטטו דיוקנאות שונים בתכלית של המאדאם.

רויטרס

האם היא היתה אלמנה חולה שנוצלה על ידי טורפים חנפנים והיתה "קורבן למניפולציות כמו מריונטה"? או שהיא היתה אישה בעלת ביטחון עצמי שעשתה מה שהיא רצתה ברוח הסיסמא השחוקה של לוריאל: "כי אני שווה את זה?"  המשפט הסתיים ביום רביעי ופאנל השופטים מסר כי יודיע על פסק הדין ב-28 במאי.

במובנים רבים התיק הזה, הידוע בצרפת כפרשת בטנקור, הוא הסיפור האוניברסלי של כל משפחה עשירה וקרוב משפחה מזדקן שנע בין עצמאות לפגיעות. אולם "פורבס" העריך את הונה של בטנקור ביותר מ-40 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאישה השנייה בעושרה בעולם.

התביעה טענה כי גילה המתקדם, הסימנים הראשונים לשיטיון והמשטר הרפואי הכולל 56 כדורים ביום, בהן תרופות נוגדות דיכאון, הזמינו את ניצולה של בטנקור. חוקרים טענו שהשיטות היו כה נפוצות שהם כללו גם סקנדל פוליטי בהשתתפות שר אוצר לשעבר, שחיפש כסף לקמפיין הנשיאות של ניקולה סרקוזי.

חלק ממשרתי הבית סיכנו את משרותיהם כשהטילו ספקות ביועציה ואנשי סודה, בעיקר בצלם צרפתי שקיבל את החלק הגדול ביותר של הונה. בשלב מסוים, החוקרים העריכו שחלקו בהונה הוא כמיליארד יורו, שנצברו במתנות במהלך 20 שנות חברות שהסתיימו ב-2010.

"ליליאן רצתה לעשות דברים בשבילי, להקל על חיי", העיד הצלם, פרנסואה מארי בנייה בן ה-67, שעומד בפני העונש החמור מבין הנאשמים - 3 שנים בכלא. "סירבתי לקבל דברים כמו אחוזה. אבל היא לקחה את זה כל כך קשה. קשה לעבור את האישה יוצאת הדופן הזאת".

ביום רביעי, עורכי הדין של בנייה חתמו את קו ההגנה שלו, כשטענו כי הבחירות שעשתה בטנקור היו מאוד מחושבות והטילו ספק בהערכות שהיא סבלה משלבים מוקדמים של שיטיון כשהיא הרעיפה מתנות.

ביזנס אינסיידר

עורך דין אחד, פייר קורנו ז׳נטי, העיד שלמרשו אישיות חריגה, כשאמר כי הוא "כלב משוגע שלא יודע מתי לעצור, ילד שלא התבגר, אבל הוא אינו מניפולטור".

במשפט נוכחים גם בן הלוויה הותיק של בנייה, מרטין ד׳אורגבל בן ה-41; מנהל ההשקעות לשעבר של בטנקור, פטריס דה מייסטר; והנוטריון בן ה-81 שלה, ז׳אן מישל נורמנד, שהעיד, לא בלי חששות, על החלטתה של בטנקור להפוך את בנייה ליורש הבלעדי שלה - תוך שהיא מרחיקה מהירושה את בתה היחידה, פרנסואה בטנקור-מאיירס, לפני שהמסמך בוטל.

הרשימה כוללת גם עורך דין, איש עסקים, את המנהל לשעבר של האי הפרטי של בטנקור ואת האח הרפואי לשעבר, אלן תורין, שניסה להתאבד ערב המשפט ונמצא בתרדמת.

המשפט כלל כל כך הרבה תפניות שעיתונים ותחנות רדיו יצרו קטעי וידיאו קצרים שמסבירים את "פרשת בטנקור לגלמים".

חוקרים אומרים שהם סבורים שכמות הכסף הכוללת שנלקחה מבטנקור מסתכמת ביותר ממיליארד יורו, באמצעות שיטות שונות. עורך דין ואיש עסקים מואשמים כי שידלו אותה להשקיע 143 מיליון יורו במשחק רשת בשם אברסט פוקר. מנהל ההשקעות שלה מנסה להדוף אישומים שהוא שיכנע אותה לתת לו 12 מיליון יורו, בנוסף לכספי קמפיין לפוליטיקאים.

הפרשה החלה ב-2007, כשבטנקור-מאיירס בת ה-61 תבעה את בנייה והאשימה אותו בניצול מצבה הנפשי המידרדר של אימו כדי להשיג ממנה כסף. בטנקור-מאיירס העידה שבנייה סיכסך בינה לבין אימה, שגרה מרחק הליכה קצר ממנה בניי-סיר-סן והיתה מאז 2011 תחת מעקב של אפוטרופוס ממונה לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה שהיא סובלת משיטיון ומ"אלצהיימר במצב חמור-מתון".

אי-אף-פי

"האסטרטגיה של בנייה היתה לא רק להפריד ולמשול", אמרה בטנקור-מאיירס בטון מדוכדך. "היא היתה לשבור ולמשול. לשבור את משפחתנו. זה היה הרס מתוכנן מראש".

חלק ניכר מהעדות סקר את התקופה שאחרי 2007, בה הלך לעולמו בעלה של ליליאן, אנדרה בטנקור, ובנייה העמיק את השפעתו תוך החלפת יותר מ-2000 הודעות פקס עימה. 

עובדים הבחינו לראשונה בשינוי בהתנהגותה אחרי שנפלה ב-2006 כששהתה במיורקה. לאחר מכן, חמישה מומחים שמונו על ידי בית המשפט הגיעו למסקנה שהיא נטלה תרופות שרשמו לה יותר מ-15 רופאים. אחרי ביקור פתע באחוזתה ב-2011, הם תיארו אותה כאישה מבולבלת שלא זכרה את גילה.

הנכד של בטנקור העיד שביקר אותה ב-2008, שעה שהמתיחות בין האם לבת בנוגע לבנייה החריפה. "אמא שלך תוקפת אותי כי נתתי מיליון יורו לפרנסואה-מארי", נזכר בדבריה של בטנקור. היא השיבה שלמעשה מדובר במיליארד יורו. "את בטוחה?".

משרתת בשם דומיניק גספארד העידה לגבי השליטה הגוברת של בנייה, ואמרה כי הוא היה בוחר לה את השפתון והביגוד ומנהל בקרה על הפגישות שלה. המשרתת אמרה שהיא שמעה מחדר האמבטיה את בנייה מציע שבטנקור תאמץ אותו, טענה אותה הכחיש בתוקף. המשרתת, שעובדת באחוזה 18 שנה, פוטרה אחרי שהשמיעה אזהרות בפני בטנקור.

כשאחד השופטים שאל את בנייה באשר לפוליסת ביטוח חיים של 262 מיליון יורו שהועברה לידיו בחתימה רעועה וכש-"t" אחת חסרה משמה של בטנקור, הוא אמר שהיא היתה במצב רוח נוראי ורצתה לעשות את זה במהרה.

"מי הקורבן של מי פה?", שאל בנייה. "לפני הפרשה הזאת, חייתי טוב עם שלוש דירות ובית בכפר". כשנשאל לגבי עובדים לשעבר שתיארו אותו כמניפולטור שתלטני, בנייה הדף את הביקורת עם אזכורים ספרותיים למולייר ומחזה מ-1947 של ז׳אן ז׳נה על משרתים שזוממים נגד המעסיק העשיר שלהם. "מדובר באנשים שנוקמים בגלל החיים שאין להם", אמר.

בית המשפט האזין גם להקלטות חשאיות שהקליט משרת שלא נתן אמון בפמליה של בטנקור. ההקלטה האחרונה שנשמעה בבית המשפט סיפקה פירוט משכנע של שיחה בין בנייה למנהל ההשקעות של בטנקור בנוגע לכספים עבור אי פרטי בסיישל שבטנקור העבירה לקרן עבור בנייה. אף שבטנקור היתה נוכחת במהלך השיחה, היא לא אמרה מילה.

בשבוע שעבר המליץ התובע לבטל את האישומים נגד חמישה מעשרת הנאשמים, כולל שר האוצר לשעבר, אריק וורת, בשל חוסר ראיות מספיקות. אבל הוא דרש את עונש המקסימום לבנייה, כולל תקופת מאסר, קנס של 375 אלף יורו והחרמה אפשרית של חלק מהנכסים שלו בפריז ומרוקו.

בשלהי המשפט, ארנואה דופין, עורך דינה של בטנקור, הביע את תודתו לעובדי האחוזה. הוא הקריא באיטיות את השמות של אלה שפוטרו כשבנייה עדיין היה איש סודה. "עבור בנייה, הם היו אנשי הסגל הזעירים", אמר דופין. אבל למען הגברת בטנקור, הם הפגינו אומץ והיו "המתנגדים העיקריים שלא היו מוכנים לסבול עוד את הניצול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#