ממשכורת שמנה לאי ודאות: כך נגוז גן העדן של הנפט הנורווגי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשכורת שמנה לאי ודאות: כך נגוז גן העדן של הנפט הנורווגי

נפילת מחירי הנפט פוגעת בכל מגזרי הכלכלה בנורווגיה, מובילה לקיצוצי משרות - ושמה קץ לסגנון החיים הנוח שממנו נהנו רבים במדינה

20תגובות

כשכריסטופר סנדברג איבד את המשרה שלו על אסדת קידוח נפט בנורווגיה, זאת היתה יותר מסתם פרידה ממשכורת גבוהה, אלא גם הידרדרות בסגנון החיים והציפיות שלו לעתיד - משהו שיותר ויותר אנשים במדינתו הקטנה והעשירה בנפט חווים כיום.

לאחר עשור של שגשוג בתעשיית הנפט והגז, נפילת מחירי האנרגיה מזעזעת את הנורווגים ומוציאה אותם מהחלום האוטופי שהבטיח לעובדים חופשות קיץ ארוכות והטבות בריאות ורווחה נדיבות - ומאפשר להם לסיים את יום העבודה בשעה ארבע ואף מוקדם מכך בימי שישי.

חלק מהמסוקים שלוקחים עובדים מסטוונגר - מוקד תעשיית הנפט - לאסדות בים הצפוני השתתקו. 10,000 עובדים כבר פוטרו. זוהי תחילתו של מה שכלכלנים צופים שיהיה מיתון ממושך בתעשיית האנרגיה, האחראית ל–15% מהכלכלה, יותר ממחצית מהיצוא ו–80% מההכנסה של נורווגיה.

בלומברג

המדינה הנורדית נאלצת להתכונן לעתיד ללא הוודאות של העבר. "אני יודע שאנשים בכל העולם מקנאים בתנאים האלה", אומר סנדברג, מכונאי בן 24. "אבל אני לא יודע עוד כמה אנשים יאבדו את מקום עבודתם או כמה זמן האי־ודאות תימשך".

סנדברג מוכר את המרצדס שלו ועובר לסינגפור כדי לפקח על בניית אסדת נפט ענקית, בתקווה להשיב לעצמו אפילו חלק קטן מסגנון החיים שממנו נהנה. אבל הוא יצטרך לעבוד שעות ארוכות יותר ולא יקבל הפסקה של ארבעה שבועות על כל שבועיים של עבודה, הטבה שממנה נהנה בנורווגיה.

בלומברג

סנדברג עדיין סבור שהעובדה שנולד בנורווגיה היא כמו זכייה בלוטו, אך מסכים שהעלייה השנתית בשכר שם לא יכולה היתה להחזיק מעמד. בשנה שעברה, חברת הנפט והגז הממשלתית סטטאויל חשפה כי שילמה שכר שנתי ממוצע של מיליון קרונה (130 אלף דולר) ל–23 אלף עובדיה.

קנוט סונדה, מנהל מדיניות תעשייה בארגון העובדים נורסק, אומר כי הזעזוע שעוברים העובדים שרגילים להטבות האלה יהיה כואב, אך מקדם בברכה את קריאת ההשכמה הזאת. "הנורווגי הממוצע קיבל יותר מדי. יש לנו כלכלת רווחה, והצעירים מצפים שהעושר יירד אליהם משמים", הוא אומר. "כשאנחנו מגיעים לתקופות כמו זו מה שחשוב הם הערכים הטובים והישנים של עבודה קשה ותחרותיות. מדינה כמו נורווגיה צריכה לעבור את זה".

מחיר חבית נפט מסוג ברנט צנח מהממוצע של 110 דולר שהיה יציב במשך שלוש שנים אל מתחת ל–60 דולר. במחיר הזה פחות ממחצית משדות הנפט שמפותחים לאורך המדף היבשתי הנורווגי אינם משתלמים כלכלית.

בעלי האסדות, שבעבר נהגו להשכיר את ציי ענקיות הפלדה שלהם לקודחים במחיר של יותר מ–400 אלף דולר ליום, עומדים לייצר בועה של מודלים חדשים שמבוססים על ספקולטיביות אף שמחפשי הנפט מאבדים את רוח החלוציות. האסדות בנמלים בחוף המערבי משותקות, ופיטורים נוספים צפויים בזמן שחברות כמו סטטאויל מתכוננות לקצץ בהוצאותיהן.

בשל הדומיננטיות של מגזר האנרגיה בכלכלה הנורווגית, הבעיות האלה יעיבו על הכלכלה כולה. הפיטורים צפויים לפגוע במגזר המסעדות והמלונות, למשל, היות שפחות אנשי עסקים יגיעו לבמדינה.

למרבה המזל, נורווגיה חסכה 860 מיליארד דולר מיצוא הנפט במהלך השנים הטובות, מה שימנע ממנה לבצע קיצוצים חדים וטראומטיים בתקציבי הרווחה. לפי החוק, לממשלה אסור להוציא יותר מ–4% מהכסף הזה מדי שנה, ובפועל היא משתמשת רק בריבית.

הנורווגים שהצליחו לשמור על מקום עבודתם לא רואים באופק שום סוף להטבות כמו חמישה שבועות של חופשה בתשלום מדי שנה, הטבות המחלה הנדיבות ביותר בעולם ויום עבודה קצר במיוחד.

השאלה היא אם הדורות הבאים יסבלו מירידה ברמת החיים. הילדה אופוקו, דוברת מפלגת הירוקים, אומרת כי הנורווגים עיוורים לשינויים העתידים לבוא. "זה לא יקרה בן לילה, אבל כשנתעורר מבועת הנפט הזאת, נבין שלעולם לא נחיה יותר בסיפור אגדה כמו זה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#