האביב נגמר - מצרים עדיין בחורף כלכלי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האביב נגמר - מצרים עדיין בחורף כלכלי

מצרים מתקשה למשוך אליה משקיעים זרים ולשקם את כלכלתה ■ תעשיית התיירות, האחראית ליותר מ–10% מהתמ"ג, לא התאוששה ממהומות 2011, ומצרים מדורגת במקום נמוך בעולם בתשתיות תחבורה ובביטחון אישי

תגובות

כשעבד אל־פתאח א־סיסי, לשעבר מפקד הצבא המצרי, נהפך לנשיא ביוני 2014, הוא התחייב לשקם את הכלכלה המצרית המוכה. שמונה חודשים לאחר מכן, ב–11 בפברואר, מסרה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) כי היא מתחילה לראות סימנים של שינוי, והעלתה את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית ל–3.8%. לאחר שהתעודדו מדברי אנשי יחסי הציבור החדשים שלהם, התחילו השרים במצרים לדבר יותר בעצמם. "למצרים יש הרבה יתרונות תחרותיים", התגאה אשרף סלמאן, 
שר ההשקעות.

כלכלת מצרים היתה במצוקה מאז 2011, כשהמהומות התפשטו בכל האזור ותיירים ומשקיעים ברחו. הצמיחה היתה מאז סביב 2%, והאבטלה והעוני גבוהים מ–10%. חברות הנפט והגז הזרות לא קיבלו כסף משום שהמדינה מרוששת, לדברי כלכלן מקהיר. עד כה הממשלה הצליחה לשרוד הודות למענקים נדיבים של יותר מ–20 מיליארד דולר ממדינות המפרץ, ששמחו לראות את הסתלקות הממשלה הקודמת, שסיסי הדיח ב–2013. א־סיסי צריך לגרום למצרים לחוש עשירים יותר, או שגורלו עלול להיות כמו שלה.

יש סיבה לאופטימיות. מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי עם 90 מיליון תושבים, משכה לאחרונה משלחות של אנשי עסקים מיפן, בראשות ראש הממשלה שינזו אבה, ומבריטניה, שחברות הנפט והגז שלה הפכו אותה למקור ההשקעות הגדול ביותר של מצרים. ענקית האנרגיה הבריטית BP אמרה כי תעביר 12 מיליארד דולר לפעילות במצרים בחמש השנים הבאות. יצרנית המזון השווייצית נסטלה הודיעה לאחרונה שתשקיע 138 מיליון דולר באותו פרק זמן.

אי־פי

כמו IMF, גם המשקיעים התעודדו משורה של רפורמות שאימץ סיסי. ב–2014 הוא ביטל חלק מסובסידיות הדלק שעזרו לנפח את הגירעון התקציבי ל–12% מהתמ"ג. הגירעון השנה קרוב יותר ל–10% מהתמ"ג. הממשלה גם פתחה מעט את משטר שער החליפין שלה, 
ואיפשרה ללירה המצרית להיחלש. אלה צפויים לעודד את היצוא והתיירות.

ואולם, רוב החברות שמשקיעות הן כאלה שלהן כבר יש פעילות במצרים, כמו נסטלה 
ו–BP, או חברות ממדינות המפרץ, שעוקבות אחר כספי הממשלות שלהן. תעשיית התיירות, שאחראית ליותר מ–10% מהתמ"ג של מצרים, נמצאת במצב גרוע: מספר המבקרים בשנה שעברה היה נמוך בשליש מרמתו ב–2010. יותר מכך, מצרים צריכה לעשות יותר מפשוט לחזור לעמוד על הרגליים. חסרים לה אנרגיה, כבישים, בתי ספר, בתי חולים ודיור, שלא לדבר על משרות, לאוכלוסייה שצפויה לצמוח ל–116 מיליון נפש עד 2030.

הפורום הכלכלי העולמי דירג את מצרים במקום 100 מבין 144 מדינות מבחינת מצב התחבורה, החשמל וחיבורי הטלפון שלה, אך ההשקעות מהוות רק 14% מהתמ"ג. "בכלכלה מתפתחת שנהפכת למתועשת, ההשקעות צריכות להיות גבוהות הרבה יותר - כ–25% מהתמ"ג במשך שנים רבות ברצף", אומר סיימון קיטשן מבנק ההשקעות
EFG הרמס.

המשטר בונה על כנס בשארם א־שייח

הממשלה לא יכולה למלא בעצמה את הפער הזה בהשקעות. החוב הציבורי מסתכם ב–86% מהתמ"ג. בנוסף, הסובסידיות, השכר במגזר הציבורי והריביות על החוב ממשיכים לאכול את רוב התקציב. במקום זאת, המשטר החדש מקווה למשוך משקיעים זרים בכנס שהוא מארח במארס בעיר הנופש שארם א־שייח. הוא רוצה להשיג מספיק כסף כדי להגדיל את יכולת ייצור האנרגיה של המדינה ב–30 אלף מגה־ואט בעשר השנים הבאות, כדי להימנע מהחרפת הפסקות החשמל. השרים גם רוצים למשוך חברות לאזור תעשייה שמתוכנן באזור תעלת סואץ.

כלכלנים מעריכים כי מצרים זקוקה להשקעות זרות ישירות בשווי של כ–60 מיליארד דולר (10–15 מיליארד דולר בשנה) כדי להגיע ליעד צמיחה של 5% עד 2018. בשנת התקציב האחרונה ההשקעות הזרות הישירות הגיעו בקושי ל–4 מיליארד דולר — שליש מרמתן ב–2008. בהתחשב בבעיות הפוליטיות וחולשת הלירה המצרית, התשואות חייבות להיות טובות. סלמאן אומר כי ניתנים תמריצים נדיבים. כך, למשל, הממשלה תבטיח לספקיות אנרגיה מחיר משתלם לאנרגיה מתחדשת למשך 25 שנה, ותשלם 85% מהעלויות במט"ח. היא גם התחייבה לחוק השקעות חדש. "אין בשום מקום אחר תנאים מועדפים כאלה", אומר סלמאן.

אבל לא כולם משוכנעים שמצרים היא השקעה אטרקטיבית כל כך. הרגולציה עדיין מבולבלת, ויותר מדי כסף ציבורי נכנס לכיסיהם של עסקים צבאיים. כוח האדם במצרים אינו מקצועי, אך נהפך ליקר יותר בגלל עלייה בשכר במגזר הציבורי. ההוצאות הציבוריות עדיין מכוונות לשמירה על יציבות, אומר עמר עדלי, מקרן קרנגי לשלום בינלאומי. א־סיסי הבהיר כי הוא רואה את המגזר הפרטי כממלא תפקיד של תמיכה בלבד בממשלה, שהיא המובילה 
של הכלכלה.

ויש גם מהומות מהסוג 
שהעלה את א־סיסי לשלטון. הפורום הכלכלי העולמי מדרג את מצרים במקום 140 מבין 144 מדינות בתחום הביטחון, מתחת למדינות כמו צ'אד. זה לא נתון סטטיסטי שבכירי הממשל במצרים אוהבים לשמוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#