ריבית נמוכה - תרופה עם תופעות לוואי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ריבית נמוכה - תרופה עם תופעות לוואי

למוקדי כוח רבים, לרבות ממשלת ארה"ב, יש אינטרס להשאיר את הריבית נמוכה

2015 תהיה שנת ההיפרדות, שבה כל העולם המערבי ימשיך לשמור על ריבית נמוכה - קרובה לאפס או אפילו שלילית - בעוד ארה"ב תתחיל להעלות את הריבית. זוהי ההנחה המקובלת בקרב כלכלנים. בעקבותיה של ארה"ב עשויות להשתרך מקסיקו וברזיל, ואף ניגריה, ולהעלות את הריבית. הן כנראה יהיו הכלכלות היחידות שיעשו כן, בעוד שאר אירופה והכלכלות המתועשות והפריפריאליות ימשיכו להחזיק ריבית נמוכה. בכמה מדינות הריבית עשויה אף לרדת - רוסיה, הודו וטורקיה, למשל.

ריבית אפסיות ושליליות הן טריטוריה חדשה לגמרי במונחים היסטוריים בעולם המערבי, אם לא מחשיבים את יפן לכלכלה מערבית - שם, הריבית ירדה לכיוון האפס כבר בשנות ה-90, בשל דעיכה דפלציונית ממושכת. אפילו במשך השפל הגדול בארה"ב, בשנות ה-30 של המאה ה-20, הריבית לא ירדה מתחת ל-2.5%.

מדוע הורידו כל הבנקים המרכזיים בעולם את הריבית לרמה כה נמוכה? שורשי המהלך נמצאים עוד בתחילת העשור הקודם, כשהבנק הפדרלי בארה"ב הגיב לפקיעתה של בועת הטכנולוגיה ולטלטלת אירועי ספטמבר 2001 בהורדת ריבית לשפל היסטורי של 1%. רק שנתיים קודם לכן נקבעה הריבית הבסיסית ברמה של יותר מ-6%, כך שהשינוי היה חד מאוד. בדיעבד טען יו"ר הבנק הפדרלי דאז, אלן גרינספאן, כי הריבית ירדה בגלל השפעת הגלובליזציה - ככל שסין התעשרה ורכשה יותר אג"ח של ממשלת ארה"ב, ירדו הריביות לטווח הארוך הנגזרות מאותן אג"ח, והבנק הפדרלי נאלץ להגיב על כך.

רויטרס

הורדת ריבית נעשית במטרה לעודד פעילות כלכלית. ריבית נמוכה משמעה שכדאי ללוות, לצרוך, להשקיע, לגייס עובדים ולבנות קווי ייצור, ולא כדאי לחסוך. לשם הדוגמה, בסביבות 2000-1999 היתה ריבית בנק ישראל כ-10%, והאינפלציה היתה אפסית - מה שהעניק לחוסכים, אפילו באפיקים קצרי טווח יחסית, ריבית ריאלית מטורפת.

כשפרץ המשבר הפיננסי ב-2008, התגובה של הבנקים בעולם היתה לא רק אחידה - אלא גם מתואמת באופן רשמי: כולם הורידו את הריבית בבת אחת. המטרה היתה לשחרר את העולם ממחנק האשראי שאליו נקלע בעקבות קריסת ליהמן ברדרס. הבנקים של ארה"ב, גוש היורו, בריטניה, ישראל, אוסטרליה, קנדה ועוד הורידו את הריבית בן לילה.

בשנים שעברו מאז לא עלתה הריבית בחזרה. אולי אפשר להסיק מכך כי הורדת הריבית נכשלה בחלק ניכר מהמטרות שלה - התאגידים הגדולים בעולם חוסכים מאז המשבר של 2008 את כספם בהיקפים חסרי תקדים, אם במזומנים או באג"ח, השקולות לחיסכון בסיכון נמוך. הכסף הזה לא משתחרר להעלאת שכר, לגיוס מסיבי של עובדים או לבניית קווי ייצור. במובנים מסוימים, הוא גם מתקשה להשתחרר לטובת צרכנים - הצריכה הפרטית לא חזרה לצמוח כשם שצמחה בעשור־שניים שלפני המשבר, הביקוש המצרפי נמוך, וכתוצאה מכך רמות המחירים אינן עולות.

זהו מצב של דפלציה, שהתרופה הקלאסית עבורו היא ריבית נמוכה. ליפנים התרופה הזאת לא הועילה במיוחד, כנראה מאחר שיש להם בעיות מבניות אחרות.

ואולם הריבית הנמוכה שיחררה כוחות אחרים שפועלים בשווקים ובכלכלה כבר יותר מעשור או שניים: היא העניקה לבעלי הממון מקור זול למימון להשקעותיהם. מי שהיתה לו יכולת ללוות כסף כדי לקנות בו מניות, אג"ח ובתים, הגדיל את רכושו. הביקוש הזה לנכסים שמניבים תשואות גדולות יותר מפיקדון או חיסכון בבנק דחף את שוקי הנדל"ן וניירות הערך מעלה-מעלה. בתחילה הדבר נראה כברכה - משקי בית צנועים בארה"ב, אירלנד, ספרד ובריטניה נהנו מגידול אדיר בעושרם על הנייר, מאחר שמחירי הבתים עלו. ואולם כשהבועה פקעה, התברר כי היא היתה מלאה באוויר חם.

הפתרון של הורדת הריביות היה בלתי־נמנע, אך התגלה כמפיח עוד אוויר חם בעוד בועות. הוא גם תרם, לדברי המבקרים החריפים של הבנק הפדרלי בארה"ב ושל בנק ישראל, לפתיחת פערים כלכליים עצומים בין עניים לעשירים. ניתוח פשוט מראה כי לעשירים, אשראי משמש למינוף להגדלת העושר - ולעניים הוא מהווה אבן ריחיים על צווארם, שגוררת אותם מטה.

מסיבה זו, ריבית נמוכה נהפכה לסלע מחלוקת פוליטי־חברתי בולט מאוד. כשבנקים מרכזיים מורידים כיום ריבית ומזרימים אשראי, נטען, הם עוזרים לעשירים ולמוסדות הפיננסיים. כנגדם טוענים המצדדים כי ללא הורדת ריבית, סופגות כלכלות שלמות פגיעה בביקוש המקומי, וגרוע מזה, היצוא שלהן נהפך לתחרותי פחות.

חיזוק היצוא הוא הנימוק העיקרי שלאורו פועל בנק ישראל, למשל. ב-2015 - כשהיורו דועך בגלל המשבר, הדולר מתחזק בגלל הציפיות להעלאת ריבית, וכלכלות הסחורות קורסות בגלל דעיכה בביקוש - הורדת ריבית היא לא רק צעד מהדהד בפוליטיקה המקומית, אלא מהווה גם הכרזה על מלחמת מטבעות. בזמן שכולם עוקבים אחר שער הדולר, הבנק המרכזי שלנו צריך לשים עין יותר מכל על היורו - גם בגלל יחסי הסחר עם אירופה, וגם מאחר שהריבית באירופה יורדת.

ובאשר להעלאת הריבית בארה"ב - לא כדאי לחכות בנשימה עצורה לריבית של 6%, כפי שהיה בתחילת העשור הקודם. למוקדי כוח רבים יש אינטרס להשאיר את הריבית נמוכה - לרבות ממשלת ארה"ב, הנהנית מעלויות מימון נמוכות בזכות זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#