כמה כסף עולה לקנות מועמד לנשיאות ארה"ב? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה כסף עולה לקנות מועמד לנשיאות ארה"ב?

שני המועמדים הבולטים כיום לבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו ב-2016, הילרי קלינטון וג'ב בוש, מוקפים בתורמים שמציפים אותם כבר עתה במיליוני דולרים - וכשייכנסו לבית הלבן יצטרכו לגמול להם

3תגובות

בשבוע שעבר שודר פרק האיחוד הראוותני של "סטרדיי נייט לייב", אבל אף לא אחד מהמערכונים התקרב אפילו להיות מצחיק כמו ארבע המלים שאמר שלושה ימים לאחר מכן ג'ב בוש. "I'm my own man" ("אני עומד בזכות עצמי", או "בניתי את עצמי במו ידי"), אמר, והצליח איכשהו לשמור על ארשת פנים רצינית.

הדברים נאמרו בנאום שעסק במדיניות חוץ שנשא בוש בשיקגו, ובו הבהיר כי הוא לא עֶבֶד למדיניות או לסדר העדיפויות של אביו, הנשיא ה–41 של ארה"ב, וגם לא לאלה של אחיו הבכור, הנשיא ה–43. את זה אני מסכים לקבל.

ואולם מיד לאחר הנאום נעמדו התורמים בתור כדי לקנות אותו. לפי הערכות, ברצף של אירועי גיוס תרומות, גייס בוש כ–4 מיליון דולר לעמותת Right to Rise ולעמותה נוספת שתומכות בו. סכום זה התוסף ל–4 מיליון דולר שגייס שבוע קודם לכן בערב אחד בלבד בביתו של טייקון מקרן השקעות פרטיות במנהטן. אחרי מנהטן הגיע אזור וושינגטון הבירה, שם גרף מיליון דולר בשני אירועים, לפי האתר פוליטיקו.

מסעות בין ערים המלווים בשיטפון של כסף - זה בדיוק החומר שממנו קורצו קמפיינים מצליחים. הנוסחה הזאת צפויה לגייס 50–100 מיליון דולר לאורך שלושה חודשים. אלא שהדולרים האלה מלווים בתנאים והתחייבויות, כך זה כמעט תמיד עם כסף.

אי־פי

בוש אינו מחויב פחות מהילרי קלינטון, וגם במקרה שלה, אני לא מדבר על הייחוס המשפחתי שלה, עם בעל שכיהן שתי קדנציות בבית הלבן ועדיין מחזיק בעמדה בולטת וקולנית מאוד בזירה הפוסט־נשיאותית. אני מדבר על קשרים פיננסיים - עבר, הווה, עתיד. אני מדבר על המציאות, שנהפכת למובהקת ומאיימת יותר ויותר, שבה אי אפשר להתמודד בנחישות על משרה פוליטית בארה"ב מבלי ליהפך למשאבה אימתנית, בלתי נלאית ושאינה יודעת שובע של כסף.

הקלינטונים שואבים כסף כמו שאף אחד לא עשה לפניהם, באופן חסר סייגים עד אימה. כתבות ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"וושינגטון פוסט" החודש תיארו בפירוט את גיוס התרומות לקרן קלינטון בעשור וחצי האחרונים, וחישבו כי היא גייסה 2 מיליארד דולר.

המקורות שמהם זרם חלק מהכסף הזה צריכים לגרום לנו לעצור רגע ולחשוב. "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי "התורמים לאחרונה לקרן כוללים את איחוד נסיכויות המפרץ, סעודיה, עומאן, אוסטרליה, גרמניה וסוכנות של ממשלת קנדה שהוקמה לקידום צינור הנפט קיסטון XL (בין מפרץ מקסיקו לקנדה)".

ישנם חוקים ברורים וחיוניים שאוסרים על מועמדים אמריקאים לקבל תרומות זרות, אבל אין איסור כזה על קרנות פילנתרופיות כמו קרן קלינטון, שללא ספק עושה עבודה חשובה והירואית ברחבי העולם. עם זאת, זו קרן פילנתרופית שבראשה עומדים אישה שככל הנראה תתמודד על הנשיאות, בעלה ובתה. אי אפשר להפריד לחלוטין בין הבקשות והכרת התודה שלהם לבין פעילותם הפוליטית. הם משולבים אלה באלה באופן בלתי נמנע.

אי־אף־פי

כפי שנכתב ב"וושינגטון פוסט", הקרן "נתנה לתורמים גישה מחוץ לזירה הפוליטית המסורתית למי שעשויה להיבחר לנשיאות. תורמים זרים ומדינות בעלות אינטרסים לפני בחירתה של קלינטון לממשל (אם תיבחר) — ואסור להם לתרום לקמפיינים פוליטיים בארה"ב — אישרו את תמיכתם בעבודת המשפחה על ידי מתן תרומות".

זהו לא סתם פגם קטן במבנה הקרן ופעילותה. "שליש מהתורמים של הקרן שהעניקו יותר ממיליון דולר הם ממשלות זרות או גופים אחרים שבסיסם מחוץ לארה"ב, ותורמים זרים הם יותר ממחצית מאלה שהעניקו יותר מ–5 מיליון דולר", לפי ניתוח ה"פוסט".

הניתוח גם הראה שתרומות מהמגזר הפיננסי היו הנתח הגדול ביותר של תורמים תאגידיים. במלים אחרות, הקרן של משפחת קלינטון נמצאת ביחסים טובים עם וול סטריט, שם גם הרוויחה קלינטון סכומים נאים בהרצאות שהעבירה.

ה"ג'ורנל" ציין כי "לפחות 60 חברות שהפעילו לוביסטים במשרד החוץ בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון תרמו יחד יותר מ–26 מיליון דולר לקרן קלינטון".

כמה דמוקרטים בכירים שעמם שוחחתי נחרדו, אבל לא משום שסברו שהילרי קלינטון תחוש צורך לגמול לכל התורמים הנדיבים, אלא משום שהיריב הרפובליקאי הסופי שלה קיבל כעת נשק טוב נגדה.

בעידן האי שוויון בהכנסות, איך מועמדת שסביבה חגים סימני דולרים רבים כל כך תוכל להציג עצמה באופן משכנע כנציגה של העם וכתומכת באנדרדוגים?

התשובה, ומה שעשוי להציל את קלינטון, היא שאולי כולנו התרגלנו לגלי הכסף ששוטפים את הפוליטיקה, עד שאנחנו מניחים שכל המועמדים רטובים באופן שווה. אנחנו נכנעים, ולא לא מודים בכך שמערכות הבחירות בארה"ב, שצריכות להיות תחרויות על אידיאלים ואופי, הן לא פחות מכך (אם לא יותר) תחרויות על כסף.

כמובן שאלה מבינינו שעובדים בתקשורת אשמים במידה מסוימת, משום שמה שאינו חדש כבר לא נחשב לחדשות. נכון, אנחנו מדווחים על תקציבי הענק של התורמים הגדולים, כמו זה שפירסם בינואר ב"טיימס" ניקולס קונפסורה. הוא ציין כי האחים קוך כבר הכינו תקציב של 889 מיליון דולר למערכת הבחירות של 2016.

בה בעת, אנחנו מציינים את הנזק שנעשה לחלומות הנשיאות של מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, בעקבות עריקתם של תורמים פוטנציאליים, מבלי לסטות מהדיון כדי להמחיש את הבעייתיות שבמעגל מצומצם של אנשים שיש למעשיהם השלכות עמוקות כל כך.

אנחנו מדווחים, כפי שעשינו בינואר, כמה הצליחו או כשלו מועמדים פוטנציאליים כמו ראנד פול, מרקו רוביו וטד קרוז כשדיברו בכנס שאירגנו האחים קוך בדרום קליפורניה. אבל אנחנו לא מדברים על כמה שהאודישנים האלה מוזרים, על האופן שבו הדרך לבית הלבן עוברת לא רק בבחירות המקדימות באיווה או בניו המפשייר, אלא גם דרך מעונות הפאר של הפלוטוקרטים.

מהזירה של גיוס התרומות נובעות שלל תגובות והתפתחויות שמגיעות לכותרות. כך למדנו שמיט רומני עשוי להיכנס למירוץ לנשיאות, כי אמר זאת לתורמים, ולמדנו שהוא החליט שלא לעשות זאת, גם כן כי עידכן בכך את התורמים.

אך הסוגיה הגדולה יותר, בהתחשב לא רק בהיסטוריה הפוליטית הארוכה שלהם, אלא גם של קרוביהם, היא כמה שטרי חוב ייקחו אתם לבית הלבן. עוצמתם הפוליטית עומדת ביחס ישר לחובות שלהם. וחובות כאלה אי אפשר לשכוח כל כך בקלות.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#