בציור אחד אפשר 
לקנות מדינה שלמה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בציור אחד אפשר 
לקנות מדינה שלמה

הצייר שמת חסר כל, לא דמיין שציוריו יהיו שווים מיליונים

תגובות

פול גוגן התחיל את דרכו המקצועית כברוקר בבורסת המניות בפריז במאה ה-19 ובשנות ה-20 המאוחרות לחייו - ונהפך גם לאיש עסקים מצליח.

כשהיגר עם משפחתו לדנמרק, כשלו עסקיו, וכשהבורסה קרסה ב-1882, הוא החליט לעבוד במשרה מלאה בתחביבו, ציור. הוא בילה את העשורים הבאים בשיטוט בין איים: בקריביים ולאחר מכן בדרום מערב האוקיינוס השקט - פולינזיה הצרפתית - לבין צרפת. הוא מת חסר כל וחולה בגיל 54, לאחר שנקנס ונדון למאסר בשל תמיכתו במאבק המקומיים בפקידי הממשלה הצרפתי.

הצלחתו המסחרית של גוגן כצייר התחילה לאחר מותו, והגיעה לשיא השנה. בתחילת פברואר דווח כי אחד מציוריו מ–1892, ששמו "מתי תינשאי לי?" נמכר ב-300 מיליון דולר. הציור נמכר מהאוסף הפרטי של רודולף שטכלין מבזל, ככל הנראה לידי קונה אנונימי מקטאר. אוספו הפרטי של שטכלין הוצג קודם לכן בהשאלה במוזיאון בבזל באופן קבוע. לדברי המשפחה, הוא היה יקר ערך מדי מלהיות מוצג בבית פרטי. כשהמוזיאון נסגר לרגל שיפוצים, אופסן האוסף, ולאחר הפתיחה מחדש לא חזר אליו, למרות הפצרותיה של עיריית בזל. מאחורי הקלעים היה סכסוך משפחתי, כך נראה, והוא הסתיים במכירה בסכום שיא של העבודה היפהפיה של גוגן מתקופת טהיטי שלו.

אי־פי

הסכום, 300 מיליון דולר, הוא דמיוני לחלוטין לא רק במונחים של צייר שירד מנכסיו ונתמך על ידי חברים במאה ה-19. הוא דמיוני עבור 99.9% מאוכלוסיית העולם, כולל תושבי פולינזיה הצרפתית, מדינת חסות של צרפת, שהתמ"ג לנפש הממוצע שלהם הוא 27 אלף דולר לנפש במונחים נומינליים.

יתר על כן: המחיר של הציור גדול יותר מהתוצר הכלכלי השנתי של 10 מדינות ריבוניות בעולם, בהן איי קוק ומיקרונזיה - שנמצאות באותו אזור גיאוגרפי שבו צייר גוגן את הציור היקר כל כך. כמובן, מדובר במדינות זעירות, בעלות אוכלוסיות של עשרות עד מאות אלפים בודדים, אך קנה המידה של מחירי יצירות האמנות מזמן חרג מגבולות הריאליזם, ואפילו הפוסט־אימפרסיוניזם, וגלש לתחום הסוריאליזם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#