העבודה מוציאה את הצד הרע שבנו: מה גורם לעובדים להתנהג ברשעות לחבריהם? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העבודה מוציאה את הצד הרע שבנו: מה גורם לעובדים להתנהג ברשעות לחבריהם?

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו שאנשים במקום העבודה מחושבים יותר בהתנהגות שלהם, ציניים יותר ונוטים פחות לגמול לקולגות שלהם על מעשים טובים ■ "אנשים צריכים לדאוג לעצמם", אומר מחבר המחקר

2תגובות

כמה מהתלונות השכיחות ביותר בנוגע לעבודה בארגון נוגעת לעמיתנו לעבודה - ואיזה אידיוטים מרוכזים בעצמם הם יכולים להיות. מתברר שיש משהו בתלונות האלה. אנשים בעבודה מתנהגים בצורה מחושבת, יותר ציניים לגבי קבלת טובות ונוטים פחות לגמול במעשים טובים לעמיתים בעבודה מאשר למכרים מחוץ לעבודה, לפי מאמר שפירסמו חוקרים באוניברסיטת סטנפורד בכתב העת Academy of Management Discoveries.

פיטר בלמי, דוקטורנט במחלקה להתנהגות ארגונית באוניברסיטת סטנפורד, וג׳פרי פפר, פרופסור להתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד, ביצעו חמישה מחקרים נסיוניים כדי לבחון איך אנשים מגיבים בצורה שונה לטובות. במחקר אחד שבו השתתפו 325 נסיינים ביקשו בלמי ופפר מחלק מהנסיינים לדמיין שחבר אישי לקח אותם לארוחת ערב, ולאחרים ביקשו לדמיין שעמית לעבודה לקח אותם לארוחת ערב. אלה שדימיינו הזמנה מעמית לעבודה חשו נטייה הרבה יותר נמוכה לגמול מאשר אלה שדמיינו שחבר אישי הזמין אותם. הם גם היו בעלי נטייה נמוכה יותר להאמין שהקולגה שלהם התנהג מתוך רצון כנה לעזור להם.

במחקר שני שכלל 182 משתתפים, בלמי ופפר אמרו להם שחבר או קולגה מציע להם טרמפ הביתה משדה התעופה. כשנשאלו אם הם יהיו מוכנים לגמול על הטובה, אלה שדמיינו הצעה מקולגה הרגישו פחות מחויבים להחזיר טובה כשנאמר להם שהוא לא יכול לעזור להם יותר מדי בעתיד. ״אנשים לא צריכים לצפות שמעשים טובים שעשו, במיוחד בהקשר של ארגון, יזכו לתגמול״, אומר פפר.

זה לא רק שאינטרקציות בעבודה הן חד צדדיות, יש משהו במקום העבודה שמייצר - ואולי אף מתגמל - התנהגות אינטרסנטית שאנשים ששונאים את העבודה שלהם מתלוננים עליה לעתים קרובות. המחקר מצא שרק המחשבה על מקום העבודה שלהם הופכת אנשים למחושבים יותר.

זה לא בהכרח דבר טבעי לנהוג באנוכיות. עשורים של מחקר הצביעו על כך שבני אדם מוכנים לגמול על טובה משום שזה יוכל להעניק להם יתרון התפתחותי. אבל נדמה שמקום העבודה מרוקן אנשים מהרצון שלהם לעזור לאנשים אחרים. ״ארגונים הם יותר מבוססי עתיד״, אומר פפר. ״הם מדגישים פעולה מחושבת, ולא מוסריות או תחושת חובה״. הוא ובלמי מציינים מחקרים קודמים שהראו כי חברות נסוגו במידה גוברת מהבטחות לתכניות פנסיה, קיצצו בביטוחי בריאות ופיטרו עובדים בנימוק של לחצים פיננסיים. אף שהמחקר מגלה את הברור מאליו - שלהיות מחושב בהדדיות יכול לגרום לעובדים להיות פחות יעילים ובעלי סיכוי גדול יותר לעזוב - נראה שלחברות עדיין אין נקיפות מצפון כשהן דופקות את העובדים שלהן.

הטקטיקה הטובה ביותר להישרדות היא כנראה לא להתרגז מאימייל עוקצני מקולגה, אלא לצפות להתנהגות אנוכית מחברים לעבודה. ״אנשים צריכים לדאוג לעצמם״, אומר פפר. ״הם צריכים להפסיק לחפש איזה סנטה קלאוס שיהיה נחמד אליהם״. כשנאמר לו שזאת פרשנות מדכאת של חיי המשרד, פפר הגיב: ״מה שלדעתי יותר מדכא הם מקרים שבהם אנשים נותנים בטעות אמון וביטחון בארגונים, כשאנשים שחושבים שהחברה שלהם תדאג להם גם במקרים של תנאים קשים״.

במחקר שלהם, פפר ובלמי ציטטו את ווילי לומאן, הגיבור שנמצא במצוקה במחזהו של ארתור מילר ״מותו של סוכן״, שמתחננן לבוס שלו: ״אתה לא יכול לאכול את התפוז ולזרוק את הקליפה. בנאדם אינו חתיכת פרי״. הרעיון הוא שאתה לא יכול להשתמש באנשים שעובדים איתך ואחר כך להתייחס אליהם כמו לכלוך. הבעיה היא, שהמחקר המדעי אומר שזה בדיוק מה שהפסיכולוגיה שלנו מנחה אותנו לעשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#