"העלמות המס הן הסיבה האמיתית לכך שהמדינה שלנו נמצאת על סף קריסה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העלמות המס הן הסיבה האמיתית לכך שהמדינה שלנו נמצאת על סף קריסה"

המאבק הגדול ביותר של יוון הוא לא מול גרמניה - אלא מול העשירים בבית ■ אחרי ניסיונות רבים של ממשלות קודמות לתקן את מערכת המס היוונית, התחייבה ממשלתו החדשה של אלכסיס ציפראס להגיע למעלימי המס העשירים ובכך להקל את הנטל על מעמד הביניים

3תגובות

בשעה שראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס נכנס למאבק טיטאנים מול קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הוא צפוי לגלות מאבק לא פחות קשה בבית: מאבק בעשירי יוון החומקים מתשלום מסים.

אנשים כמו אנגליקי קטסרוליה, מלצרית בג'וליה קפה בשכונת אומוניה באתונה, רוצים לראות את ציפראס מגיע לעשירים. "אני משלמת את המסים היישר מהמשכורות שלי", אמרה קטסרוליה, בת 38, אשר ויתרה על עבודתה במלונות יוקרה לאחר שמעסיקיה לא שילמו לה. "אני לא יכולה לקבל את העובדה שמעסיקים גדולים לא משלמים מסים. גם הם צריכים לשלם", היא הוסיפה.

הבעיה הוותיקה של אילוץ חלק גדול יותר מהיוונים לשלם מסים מוסיפה ללחץ על ציפראס, שמנסה לשכנע את מרקל והשותפים האחרים בגוש היורו כי הוא יכול להשתלט על הבעיות התקציביות באמצעות העלאת משכורות והשבת עובדי ציבור שפוטרו לעבודתם. הוא רוצה שהנושים של יוון יקלו את דרישות הצנע שהובילו למחיקת רבע מהתמ"ג של המדינה מאז תחילת המשבר.

רויטרס

הבטחת הבחירות של ציפראס לטפל ביוונים שלא משלמים מספיק מסים, או בכלל לא, היתה המפתח לעלייתו לשלטון, וכעת היא המפתח להישארותו שם. גרמניה, הנושה הגדולה ביותר של יוון בקרב מדינות גוש היורו וגורם מרכזי בכל פשרה שתשאיר את יוון בגוש היורו, עדיין ספקנית.

שר האוצר וולפגנג שויבלה, שנפגש בשבוע שעבר עם עמיתו היווני יאניס וארופאקיס בברלין, אמר כי שב והתחייב לשלוח 500 פקידי מס גרמנים ליוון כדי לסייע להתגבר על הבעיה, אך ביוון עדיין לא הרימו את הכפפה. "אנחנו מבינים טוב מאוד וסבורים שגם עשירי יוון צריכים לתרום, שבסיס המס צריך להתרחב, שיש לשפר את יעילות משטר המס ושיש להיאבק בשחיתות בכוח", אמר שויבלה.

מעלימים לפני בחירות

בניסיון לסתום גירעון תקציבי מתרחב שהתגלה ב-2009, ספגו השכירים והפנסיונרים ביוון העלאות מסים כואבות, כחלק מרפורמות מס שבוצעו לאורך חמש שנים, ושלדברי קרן המטבע (IMF) יכולות היו להיות הוגנות יותר.

יום אחד בלבד לאחר הבחירות בחודש שעבר, הראו נתונים ממשרד האוצר היווני כי הכנסות הממשלה בשנה שעברה הסתכמו ב-51.4 מיליארד יורו (58.2 מיליארד דולר), מתחת ליעד של 55.3 מיליארד יורו, בין היתר בשל גירעון של 1.4 מיליארד יורו בהכנסות ממסים.

"המאבק הגדול ביותר הוא בהעלמות המס, וזו הסיבה האמיתית לכך שהמדינה שלנו הגיעה לסף קריסה", אמר ציפראס בפרלמנט ביום ראשון והוסיף: "הממשלה החדשה מתחייבת שבמדינה הזו ייעשה צדק". לאווירה הפוליטית הלא יציבה ולהבטחותיו של ציפראס להקלות היתה כנראה השפעה.

העלמות המס גדלו בממוצע של 0.2% מהתמ"ג של יוון בתקופות של בחירות. זאת, כיוון שעבודת הביורוקרטיה, שנמצאת תחת פיקוח הפוליטיקאים, מאטה וגובי המס מבצעים פחות בדיקות, לפי מחקר שפורסם ב-2011. המחקר בחן 13 מערכות בחירות בין 2009-1974.

ציפראס עצמו הודה בתופעה הזו בפרלמנט, והבטיח להיפטר ממס רכוש לא פופולרי ולהחליפו במס על החזקות גדולות יותר של נכסים. הוא קרא ליוונים לשלם את החלק האחרון שלהם במס הרכוש הקיים, והבטיח כי זה יהיה האחרון. "זה נשמע יותר כמו משאלת לב מאשר כתוכנית ברורה", אמר אטנסיוס ומאווקידיס, מנהל אסטרטגיית מט"ח ל-G10 בבנק אוף אמריקה מריל לינץ'. "רפורמת מס היא מפתח לתוכנית. ממשלות קודמות לא הצליחו ליישם אותה. התחייבות אליה יכולה לעזור לממשלה החדשה להשיג אמינות".

הניסיונות לתקן את מערכת המס היוונית ולהפוך אותה ליעילה והוגנת יותר זכו להצלחה מעורבת מאז שיוון חשפה ב-2009 גירעון תקציבי גדול פי ארבעה מהמותר בגוש היורו, בין היתר בשל ירידת ההכנסות ממסים לקראת הבחירות. העלמות המס ביוון מוערכות בכ–30 מיליארד יורו בשנה, לפי מחקר של פדרציית התעשיה היוונית. אחד הגורמים להחרפת התופעה הוא המספר הרב של עובדים עצמאים - מרופאים ועד לשרברבים.

"לא צריך להמציא 
את הגלגל"

בנובמבר של אותה שנה אמר שר האוצר לשעבר, יורגוס פפאקונסטנטינו, שסקר בקרב 150 מרפאות במחוז קולונקי העשיר במרכז אתונה הראה הראה כי מחצית מהרופאים הצהירו על הכנסה שנתית של פחות מ-30 אלף יורו, ושכ-30% מהם הצהירו על הכנסה של פחות מ–10,000 יורו.

בתמורה לחבילות הסיוע בשווי 240 מיליארד יורו מה-IMF והשותפות בגוש היורו, פתחה יוון במאבק: היא קנסה את מי שלא הוציאו קבלות, שינתה את מבנה המס וביטלה הטבות מס. חנויות, מסעדות ועסקים אחרים נדרשו להציב שלטים ביוונית ואנגלית שמודיעים ללקוחות כי הם אינם חייבים לשלם אם לא ניתנת להם קבלה. נציבי מס הסתובבו ברחבי איי יוון כדי לבדוק חברות תיירות ואיתרו בריכות שחיה שלא דווחו לרשויות.

הצעדים הללו הביאו את יוון להיות בין חמש המדינות באיחוד האירופי שדיווחו על העלייה החדה ביותר בהכנסות ממסים כאחוז מהתמ"ג בין 2011–2012, לפי דו"ח של לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד, יורוסטאט, מיוני שעבר. ואולם, נטל המס של יוון נותר נמוך מהממוצע באיחוד האירופי, לפי הדו"ח.

ציפראס התחייב לאתר יוונים עשירים ולאלצם לשלם. זאת, לצד הקלת הנטל על המעמד הבינוני באמצעות חידוש הרף של 12 אלף יורו לפטור ממס. עוד בתוכנית: רישום של כל הנכסים שנמצאים בבעלות כל אזרח יווני, ובדיקות לכל מי שיש להם פיקדונות גדולים, כולל הרשימה של 2,062 יוונים בעלי פיקדונות בסניף HSBC בז'נווה (המכונה "רשימת לגארד" על שם ראש קרן 
המטבע הבינלאומית).

ציפראס מינה את פנגיוטיס ניקולודיס, בכיר בבית המשפט העליון שבעבר עמד בראש הרשות למאבק בהלבנת הון, כשר למאבק בשחיתות. "הם לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש", אמר ומאווקידיס. "התוכנית הנוכחית כבר כוללת את כל מה שצריך להיעשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#