תתנהגו כמו גרמנים, או ש... - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תתנהגו כמו גרמנים, או ש...

כאשר מה שהגרמנים רוצים לעשות לא מתאים לאירופה - הם מנסים להכריח אותה

18תגובות

ספרד מועדת ללכת בדרכה של יוון; הבית הלבן קורא למנהיגי אירופה לפתור את המשבר; קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מבצעת תרגיל פוליטי מסוכן בניסיון לשכנע את בוחריה שהיא דוגלת במשמעת תקציבית; שר האוצר שלה מזהיר את יוון כי היא חייבת לעמוד בתנאי ההסכמים, או ש...

הכותרות הללו הן לקט מדיווחי TheMarker והעיתונות העולמית מלפני כשנתיים וחצי. הוא נשמע מוכר להפליא, שכן יוון חזרה שוב לאותו מקום שבו היא מתעמתת, מרצון או מחוסר ברירה, עם מנהיגי גוש היורו. משבר כלכלי שהיו לאירופה רוב הכלים הנחוצים כדי להתמודד איתו במידה מסוימת של הצלחה - כפי שעשתה ארה"ב, למשל - נמשך כבר שבע שנים. הלקחים מהתבוננות על השתלשלותו הם מהממים.

כך למשל, לפני כחמש שנים, בשיחה עם הכלכלן והסופר האירי דיוויד מקוויליאמס, הסביר לי מקוויליאמס - מראשוני האנשים שחזו את קריסתה הכלכלית של אירלנד - מהי בעצם הבעיה העיקרית במדיניות הטיפול במשבר באירופה.

אי־אף־פי

הגרמנים, אמר מקוויליאמס, מנסים להכריח אותנו להתנהג כמו גרמנים, ואנחנו לא יכולים.

מקוויליאמס דיבר על אירלנד, שדווקא התנהגה יפה מאוד לפי התורה הגרמנית, בלעה את תרופת הצנע המרה, קיצצה בתקציבים ופרעה חובות. ואולם, הגרמנים רצו גם שהיוונים, הספרדים והאיטלקים, וכל אותם עמים לא מסודרים, פרועים קצת וחובבי סייסטה, יתנהגו בחריצות, בסדר ובקפדנות הגרמנית.

יש משהו מאוד מרגיע כשחושבים על הדרך הגרמנית. הגדיר זאת ראש לשכת המסחר של אתונה לפני שנתיים, ביום שבו הלכה יוון לבחירות שנראו הרות גורל והניבו בעיקר קול ענות חלושה: בגרמניה, כשאתה עושה עסקים, אתה יודע בדיוק מהם הכללים, ויתר על כן, אתה יודע שהכללים הללו חלים על כולם במידה שווה.

זהו החלום האמיתי של מדינות כמו יוון, איטליה, ואפילו ישראל: התנהגות הוגנת, מינימום שחיתות, ידיעה שמה שמובטח לציבור הבוחרים יתקיים, ושהמסים שהם משלמים יחזרו אליהם בשירותים טובים.

"פטישיזם של 
איזון תקציבי"

כיום, כשגרמניה היא מעצמת תעשייה וייצוא ושיעור האבטלה בה נמוך מ–5%, השיטה הגרמנית היא מושא לקנאה. ואולם לפני מעט יותר מעשור, גרמניה כונתה "האיש החולה של אירופה", עם כלכלה שלא צומחת ואבטלה גבוהה. השיפור במצבה היה תוצאה של רפורמות התייעלות שהקנצלר הקודם, גרהרד שרודר, הנחיל לגרמנים.

במהלך המשבר הפיננסי הצטיינה גרמניה בתגובתה למשבר. באופן כללי, היה זה מהלך שבו הממשלה סייעה למעסיקים, שהסכימו לא לפטר כמעט עובדים, כאשר אלה הסכימו לקבל שכר נמוך יותר ולעבוד פחות שעות. שילוב זה - תרומה לשלושת עמודי התווך של שוק העבודה והכלכלה - מכונה באירופה ברית חברתית (Social Pact), עוד מושג שלישראלים אין אלא לקנא בו, לנוכח טקטיקות בני הערובה הנהוגות פה ביחסי העבודה בין הממשלה, ארגוני העובדים והמעסיקים.

אלא שלאחר אותה הצלחה במשבר, החלה גם אנגלה מרקל לקפל חלקים משמעותיים בהבטחה של ממשלתה, וצמצמה את רשת הביטחון החברתית, למגינת לבם של בוחריה. כך, יכלה גרמניה להציג בינואר 2015 את התקציב המאוזן הראשון זה 40 שנה - ניצחון אדיר לדרכה החסכנית של מרקל. ממשלת גרמניה נהנתה מהכנסות גדולות ממסים - 270 מיליארד יורו, ועוד הכנסות נוספות של 25 מיליארד יורו ממקורות נוספים, ולא נאלצה לקחת הלוואות בכלל ב–2014. הוצאות הממשלה היו 295.5 מיליארד יורו, הנמוכות ביותר מאז 2009. בין היתר, חסכה גרמניה כמעט 2 מיליארד דולר של תשלומי ריבית על חובותיה הקיימים, מכיוון שהתשואות על האג"ח שלה ירדו לשפל של פחות מ–0.4%.

הנתונים המדהימים הללו - שעה ששכנותיה של גרמניה סובלות מאבטלה גדולה, גירעונות וחובות - הובילו את שר הכלכלה של צרפת, עמנואל מקרון, לשגר מטח תלונות במיטב המסורת הצרפתית (זכורה במיוחד התגובה הצרפתית להורדת דירוג האשראי המושלם של צרפת לפני כמה שנים: "חוצפה. היו צריכים להוריד קודם לאנגלים"). לדבריו, "הסיכון שגרמניה ניצבת בפניו הוא סוג חדש של שמרנות, שהוא פטישיזם של איזון תקציבי".

מקרון רוצה שגרמניה וצרפת יתכווננו טוב יותר זו לזו, שצרפת תאמץ רפורמות כלכליות, ושגרמניה תהיה פחות קפוצת אגרוף עם התקציב שלה. הגרמנים, טוענים רבים באירופה, נהנים מהמטבע האחיד שמוזיל את הייצוא שלהם, אך לא מחזירים טובה ליבשת בהגדלת הצריכה המקומית שלהם וקנייה של מוצרים מהשכנות. הצרפתים והאיטלקים קונים בשקיקה מכוניות גרמניות, מוצרי אלקטרוניקה, מכונות ותרופות. הם היו מאוד רוצים שהגרמנים יהיו קצת פחות חסכנים ויקנו קצת יותר גבינות צרפתיות ושמן זית יווני.

האינטרס הגרמני

הגרמנים זקוקים מאוד לשאר מדינות האיחוד. 68% מכלל ייצוא של 1.45 טריליון דולר יצא למדינות באירופה, ו-57% מכלל הייצוא הלך למדינות האיחוד. אסיה היא שוק הייצוא השני בגודלו, 16% מסך הייצוא. גרמניה היא מכונת ייצוא מדהימה, עם כמעט 18 אלף דולר ייצוא לנפש - לעומת ממוצע עולמי של 2,500 דולר.

לגרמנים עדיין יש אינטרס לשמור על האיחוד, כדי לתפעל את המכונה הזו. מדובר ברשת צולבת של אינטרסים, אך לגרמנים יש דרך אחת בינתיים להתמודד עם המשבר שפוגע בה: לדרוש מכולם להתנהג באחריות, כי זה עבד יפה כל כך בשבילם. וכאן נמצא הכשל מלכתחילה, החטא הקדמון שבו נולד היורו: לא כל הכלכלות האירופיות נוצרו שוות, לא לכולן יש אותן יכולות, ואפילו לא אותן מטרות.

כרגע, הגרמנים מתנהגים כמי שמאמין שאם יוון תצא מגוש היורו, ניתן יהיה למצוא מכנה משותף קל יותר עם שאר המדינות שם. יוון היא משקל זבוב במונחים כלכליים, ולכן הלחץ הכבד שהופעל עליה לא הופעל עד כה על ספרד, ובטח לא על צרפת שממשיכה להפר את תנאי הגירעון שלהם התחייבה. סילוק יוון יפתור למרקל כאב ראש רציני, אבל עלול לפתוח לה אחד חדש - שבו מדינות חלשות אחרות בגוש היורו מבינות שהסולידריות וההתחייבות ההדדית, שעליהם הושתת האיחוד הן שטר חוב שהגרמנים לא מוכנים לפרוע בכל מחיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#