רגע האמת: המבחן היווני 
של אירופה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגע האמת: המבחן היווני 
של אירופה

האם אירופה תוכל להתגבר על המיתוסים והמטיפנות, ולהתמודד עם המציאות?

בחמש השנים מאז פרוץ משבר היורו, היה מחסור חמור בחשיבה הגיונית. הערפל חייב להתפוגג כעת, מכיוון שהאירועים ביוון מעמידים אתגר יסודי בפני אירופה - האם היא תוכל להתגבר על המיתוסים והמטיפנות, ולהתמודד עם המציאות בדרך שמכבדת את ערכי הליבה של היבשת?

אם לא, כל הפרויקט האירופי - הניסיון לבנות שלום ודמוקרטיה דרך שגשוג משותף - יסבול ממכה איומה ואולי 
אף אנושה.

תחילה, כמה מיתוסים: רבים מאמינים שההלוואות שאתונה קיבלה סיבסדו את התקציב של היוונים. האמת היא שרוב הכסף שימש לפירעון חובות. בשנתיים האחרונות יוון אפילו העבירה מהכנסותיה לפירעון חובות.

אי־פי

כדי לפשט את הדברים, אפשר לחשוב על המדיניות באירופה כעל חילוץ לא של יוון, אלא של הבנקים במדינות הנושות. ממשלת יוון מתפקדת כמתווך - והציבור היווני, שרמת החיים שלו קרסה קטסטרופלית, נדרש להקריב את הקורבנות הדרושים כדי לתרום לחילוץ של אותם בנקים.

במובנים מסוימים, הממשלה החדשה ביוון דורשת להקטין את תרומתה לפירעון החובות - היא לא רוצה להוציא יותר ממה שהיא מכניסה ממסים. המטרה היא להפחית את שיעור האבטלה, שהגיע לכמעט 26%. האם ליוון אין מחויבות לפרוע את חובותיה, שאותם יצרה הממשלה שלה?

נכון שיוון (או ממשלת הימין-מרכז ששלטה בה 
ב-2009-2004) לוותה סכומים עצומים. נכון גם שהבנקים בגרמניה ובמקומות אחרים הלוו ליוון את כל הכסף מרצונם. היינו מצפים משני הצדדים לשלם מחיר על שיקול הדעת המוטעה שלהם. ואולם, הלווים הפרטיים חולצו ברובם, אף שקיבלו תספורת ב-2012. בה בעת, יוון נדרשה להמשיך לשלם.

האמת היא שאף אחד לא מאמין שיוון תוכל לפרוע את החובות. מדוע לא להכיר במציאות הזאת ולהפחית את התשלומים לרמה שלא תכפה על היוונים סבל בלתי-נגמר? המטרה היא להפוך את יוון לדוגמה ומופת ללווים אחרים? אם כן, איך זה עולה בקנה אחד עם ערכים של איגוד אומות ריבוניות ודמוקרטיות?

שאלת הערכים חמורה במיוחד כשבוחנים את מקור כוחם של נושי יוון. אם היה מדובר רק על תקציבים ממשלתיים, יוון היתה מכריזה על פשיטת רגל; היא לא היתה מקבלת הלוואות חדשות, אבל היתה מפסיקה לשלם את חובותיה הקיימים, ותזרים המזומנים שלה משתפר.

הבעיה של יוון היא שהבנקים שלה נמצאים במצב שברירי, וללא הזרמת אשראי מהבנק המרכזי של אירופה, כולם ימשכו מהם כסף - והם יקרסו. כל עוד יוון נשארת בגוש היורו, היא צריכה את הבנק המרכזי של אירופה, שתלוי בטוב לבם של הגרמנים והנושים האחרים.

האם גרמניה באמת מוכנה לומר - שלמו את חובותיכם או שנשמיד את הבנקים שלכם? ומה יקרה אם הממשלה החדשה ביוון, שנבחרה בזכות הבטחה לסיים את הצנע, תסרב להיכנע? התוצאה היא יציאה כפויה של יוון מגוש היורו, והשלכות כלכליות ופוליטיות הרות אסון לאירופה כולה.

אובייקטיבית, לא קשה לפתור את הבעיה. למעשה, יוון ביצעה התקדמות גדולה בשיפור התחרותיות שלה - השכר והעלויות נפלו דרמטית, ולכן הדבר שהכי פוגע כעת בכלכלה הוא הצנע. מה שצריך לעשות הוא פשוט: לתת ליוון לנהל עודף קטן יותר, אבל חיובי, ולהקל על סבלה, לאפשר לממשלה החדשה להכריז בכך על הצלחה, ולפרק את הכוחות 
האנטי-דמוקרטיים שממתינים לה בפינה. בה בעת, העלויות למשלמי המסים במדינות הנושות, שמעולם לא יקבלו את מלוא החובות, יהיו מינימליות.

כדי לעשות את הדבר הנכון יידרשו האירופאים, ובעיקר הגרמנים, לנטוש את המיתוסים שמשרתים את האינטרסים הצרים שלהם, להפסיק להתייחס בהתנשאות מטיפנית למציאות ולהתחיל לנתח אותה בהיגיון. בקרוב נראה אם הם יכולים לעשות כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#