"כאשה, רציתי להתבלט בתחום החדשנות, אז הלכתי ללמוד הנדסה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כאשה, רציתי להתבלט בתחום החדשנות, אז הלכתי ללמוד הנדסה"

מריה מרסד, נשיאת אירופה בענקית השבבים הטייוואנית TSMC, שמגיעה השבוע לישראל, מאמינה בחשיבה בראש פתוח כדי להתמודד עם הבעיות שעמן נתקל השוק ■ "פעם החברות היו מתכננות, מייצרות ומשווקות את השבבים, כיום הן חוברות יחד כדי לעצב ולייצר אותם"

תגובות

היא מנהלת בכירה ילידת ספרד, שמתגוררת בהולנד ועובדת בחברה טייוואנית, לאחר קדנציה ארוכה בחברה אמריקאית ואחת בחברה אירופית: תעשיית הטכנולוגיה מיישמת כבר עשורים את חזון הגלובליזציה, ומריה מרסד, נשיאת TSMC אירופה מאז 2007, היא דוגמה להצלחה לא רק של גבולות פתוחים, אלא של חשיבה בראש פתוח.

מרסד, שמגיעה השבוע לישראל, לכנס אינווקס 2015 שייערך ביום שלישי בחסות גופים כמו TSMC, סמסונג, המדען הראשי והטכניון, מסמנת בשיחה עם TheMarker את העתיד של תעשיית השבבים וחשפה בפנינו כיצד חברה אסיאתית דווקא מנסה ומצליחה לקדם לא רק נשים בטכנולוגיה, אלא השתתפות צעירים בתחום מקצועי חשוב זה, שנמצא במחסור כוח אדם הולך ומחמיר.

תעשיית השבבים נהנתה מצמיחה עזה בשנת 2000, בעיקר בהובלתה של פריחת תעשיית המחשוב האישי. הגל הבא של צמיחה בתעשיית השבבים הונע על ידי המחשוב הנייד, בעיקר סמארטפונים. "יותר ממיליארד מכשירים נמכרים מדי שנה", אומרת מרסד. "החדשנות מתקדמת כעת לא רק במכשירים עצמם דווקא, אלא במודל העסקי".

הדינמיקה השתנתה, לדבריה. כיום התעשייה מתמקדת ב–IDN, יצרני מכשירים משולבים. "פעם החברות היו מתכננות, מייצרות ומשווקות את השבבים. כיום התעשייה עברה לשיתוף פעולה פתוח, מה שאני קוראת חדשנות פתוחה. משמעות הדבר היא שחברות חוברות ביחד כדי לעצב ולייצר את השבבים".

TSMC היא פאונדרי: חברה שמייצרת את השבבים עבור חברות אחרות. היא משתפת פעולה עמן בפיתוח המוצרים שלהן, למעשה, ופועלת ללא הרף לחדש את הטכנולוגיות שעליהן מבוססים שוקי המטרה שלה. אחת הלקוחות הגדולות והידועות שלה היא אפל, שמפתחת בעצמה שבבים, אך מייצרת אותן באמצעות החברה הטייוואנית. TSMC הוקמה לפני 25 שנה. היא צמחה ב–25% בהכנסותיה ל–25 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ושווי השוק שלה 124 מיליארד דולר, שעלה ב–23% בממוצע לשנה בחמש השנים האחרונות.

הגל הגדול הבא, לדברי מרסד, יגיע מתחום מדובר שנמצא בחיתוליו: "האינטרנט של הדברים: הבתים החכמים, המכוניות החכמות, והמון מכשירים רבים, לבישים, לספורט, ובריאות ולנוחות. המכשירים האלה נלבשים יותר ויותר, וזה מניע צמיחה חדשה בתעשיית השבבים. שוב יש מודלים עסקיים חדשים ויש תוכן חדש וחברות חדשות".

בלומברג

"לא יודעים מספיק על המוליכים למחצה"

יש לך דוקטורט בהנדסת תקשורת. כבכירה בתעשיית המוליכים למחצה, האם את סבורה שלממשלות וחברות פרטיות יש מה לעשות כדי לעודד צעירים ללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים, שבהם יש שכר גבוה ואפשרויות קידום, אבל משום מה פחות ופחות אנשים הולכים ללמוד אותם?

"זו שאלה טובה ואני אוהבת אותה. TSMC היא חברה ב–GSA - איגוד המוליכים למחצה הגלובלי. למעשה כל החברות בתעשייה חברות בו. האיגוד הזה, ביחד עם אוניברסיטת אוקספורד, פירסם נייר לבן (דו"ח מצב המציע פתרונות לבעיה קיימת) שהועבר לממשלות ולאוניברסיטאות שמסביר עד כמה מוליכים למחצה חשובים בחיים, שלנו, ואנחנו עושים את זה מהסיבות שעליהן את מדברת. אנשים לא מבינים את החשיבות של מוליכים למחצה, הם לא יודעים מספיק עליהם, כי הם מוטמעים בתוך המוצרים ואנשים לא רואים אותם. אנחנו רוצים להמריץ צעירים ללמוד מדע והנדסה - גם מיעוטים ובמיוחד נשים.

"הבעיה קשורה יותר לצעירים ולא דווקא לנשים. עקבתי אחר כמה נשים שלומדות באוניברסיטאות מקצועות טכנולוגיים, מאחוזים בודדים בעבר ל–20%–25% כיום. אבל המספר המוחלט מצטמצם. זה משהו 
ש–GSA והשחקנים בתעשייה רוצים ומנסים לקדם. יש הרבה לעשות, במיוחד עבור נשים, שסובלות מתקרת הזכוכית. אני אישית רציתי להצטיין ולהתבלט בתחום החדשנות, ולכן למדתי הנדסה - משהו שנשים בדרך כלל לא עושות. אני שמחה מאוד שבחרתי בזה".

היית בכירה בחברה אמריקאית - אינטל; חברה אירופית - פיליפס; ועכשיו בחברה אסיאתית - TSMC. מה את יכולה לספר לנו על ההבדלים התרבותיים ומה שלקחת מכל מקום?

"החברה שממנה למדתי הכי הרבה היתה אינטל, כי עבדתי שם 20 שנה בתקופה שבה הם עברו מלהיות חברה קטנה למספר אחת בתעשייה. זה היה בית הספר הטוב ביותר שיכול היה לי. כשאני משווה את התרבות, ערכי המפתח, הכלים במונחים של הערכת ביצועי אנשים, עיסוק עם לקוחות וספקים. הערכים של החברות השונות דומים מאוד.

בלומברג

"אבל אם נחזור לנושא הנשים, אני חייבת לומר שכיום TSMC היא המתקדמת ביותר במונחים של גיוס נשים. אם מסתכלים על השורות הבכירות יש הרבה נשים. קראתי לפני שבועיים שמנכ"ל אינטל משקיע הרבה בקידום מיעוטים ונשים, אבל טייוואן ואסיה מתקדמות מאוד במובן של אינטגרציה של מיעוטים. אחרי זה ארה"ב, ולגבי אירופה - אני מקווה שאירופה גם תתעורר", אומרת מרסד בבת צחוק.

"המחזורים מתקצרים - אך המכירות גדלות"

תעשיית השבבים ידועה כמעט לשמצה במחזוריות שלה. האם המחזורים האלה הולכים ומתקצרים - מה שדורש הסתגלות מהירה ומשמעותית יותר?

"השוק מחזורי מאוד, והמחזורים אכן מתקצרים, אבל לאורך זמן, המכירות גדלות. כשחברה מפתחת ומייצרת שבבים רק בשביל עצמה, יש מחזוריות של כושר תפוקה - כשהמחזור והביקוש גדלים, מגדילים כושר תפוקה ופותחים מפעלים, וכשהביקוש יורד, להפך. בגלל זה נוצרו פאונדריז כמו שלנו, כי אנחנו מייצרים מוצרים שונים לחברות שונות, ואז העליות והירידות מתמתנות".

חוק מור קובע כי הדחיסות של מעגלים מודפסים מוכפלת בערך כל שנתיים, אבל גם לו יש מגבלות פיזיקליות שהתעשייה מתקרבת אליהן. איך מתמודדים עם זה?

"חוק מור איפשר למכשירים להיות מהירים וחזקים וזולים יותר. אומרים שאם תעשיית המכוניות היתה מתפתחת בקצב של תעשיית השבבים, מכונית היתה עולה כיום כמה דולרים. עוצמת המחשוב שיש בידינו, אפילו בסלולרים, זינקה לשמים. אנחנו מחזיקים ביד מחשב שיש לו עוצמה שווה לזה של מחשב מרכזי (מיינספריים) שהיה תופס חדר שלם בעבר. זה התאפשר בגלל חוק מור.

"השינוי המהיר הזה עורר המון חדשנות. מכיוון שאנחנו מתקרבים לגבולות הפיזיים - אנחנו כבר מדברים על שבבים ברוחב של 5 או 7 ננומטר, טכנולוגיות של אטומים בודדים - זו מגבלה אמיתית. כשזה יקרה, אנחנו נצטרך לחבר בין שבבים שונים כדי שהם יפתרו אתגרים חדשים. שבבים מיוחדים וטכנולוגיות מיוחדים כמו מיקרו־בקרים, אוטומציה או חיישנים - האחרונים נהיים רלוונטיים יותר ויותר כי הם הולכים ומתקרבים בפעולתם לזו של בני אנוש - מכשירים שרואים, שומעים ויכולים לדבר. כך נפרוץ את מחסום חוק מור".

את מבקרת בישראל לעתים קרובות, ולא רק ביקורי עבודה. את יכולה לספר מה הקשר שלך לישראל?

"יש לי חברים רבים בישראל. אני אוהבת את ישראל מסיבות שונות, שאחת הבולטות בהן היא חדשנות, שמבחינתי היא סימן ההיכר של ישראל. זה מה שהופך את ישראל למעניינת מאוד בשבילי. ישראל הצליחה לבדל את עצמה ממדינות אחרות באזור, להתמודד עם מצבים קשים, לעשות קפיצות מדרגה במונחים כלכליים.

"החדשנות נמצאת בכל מיני צדדים של החיים שלכם, בדרך שבה אתם מתמודדים עם בעיות. כמובן שלכל מדינה יש אתגרים, אבל לכם יש בעיות מיוחדות ואתם מתמודדים עמן בהצלחה, עם הצמיחה, האתגרים. ישראל היא אחד המרכזים הקריטיים בתעשייה שלנו. אחרי עמק הסיליקון, היא אחד הבולטים בתחום המוליכים למחצה. יש אצלכם פאבלסים (חברות לפיתוח שבבים), ואנחנו משתפים עמם פעולה כדי ליצור מוצרים המבוססים על השבבים שלנו".

את מדברת על מודל חדשנות בתעשייה שלכם שמבוסס המון על שיתוף. האם את רואה אותו כתבנית שניתן לחקות אותה בתעשיות אחרות?

"בהחלט - בחדשנות פתוחה חייבים לשתף פעולה אפילו עם המתחרים כדי לעבוד למען העתיד. אנחנו עובדים עם המתחרים שלנו בפיתוח מה שיגיע לשוק בעוד חמש או עשר שנים. מפתחים במשותף את הכלים שיידרשו בעתיד כדי להפוך את הטכנולוגיה למוצרים. זה דורש המון אמון, הרבה כבוד, ופתיחות רבה.

"אפשר לשתף פעולה בדברים שאינם קשורים ישירות לעסקים היומיומיים. חשוב לנו מאוד להגן על הקניין הרוחני שלנו ושל הלקוחות - הם תלויים בנו. אנחנו חייבים להגן על זה ב–200%. יש דברים מסוימים שאנחנו פרנואידים מאוד להגן עליהם. אפשר להשוות את זה למצב בישראל - מצד אחד אתם חייבים להגן 
על עצמכם, ומצד שני, אתם חייבים לשתף פעולה בדברים מסוימים כדי שתוכלו למצוא עתיד משותף".

"השקעה ממשלתית לא מספיקה"

ברוח הדברים הללו, מרסד מסרבת לדבר על הקשרים בין TSMC ללקוחה הגדולה ביותר שלה, אפל. "כמו שאמרתי, יש דברים מסוימים שאנחנו פרנואידים לגביהם ואחד מהם זה לקוחות. אנחנו לא מדברים עליהם. אני כן יכולה להזכיר שצמחנו ב–28% בשנה שעברה".

תעשיית המוליכים למחצה הוקמה בטייוואן בתמיכה ממשלתית נרחבת. אבל מרסד אומרת שהמודל הזה לא תקף במיוחד כיום. "הממשלה שם יצאה מהר מאוד מהשקעות אלו. כיום TSMC היא חברה בורסאית, שעיקר משקיעיה פרטיים. לדעתנו זה הדבר הנכון לעשות. עידוד ראשוני מסייע מאוד, אבל אני אישית מאמינה בשוק החופשי ובכך שאם חברות ייעזרו רק בהשקעה ממשלתית הן לא יצליחו. זה חשוב שהן יעמדו בזכות עצמן".

מרסד סבורה שמודל תמיכה ממשלתית להקמת מפעלי ייצור כדי לעודד תעסוקה "עבד בעיקר בעבר. המפעלים כיום ממוכנים מאוד, אז יצירת תעסוקה דרך מפעלים היא לא הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא לתמוך בסטארט־אפים. הייצור עצמו, לדעתנו, לא מביא משרות רבות מדי".

כדי לעמוד בפני התחרות הקשה מצד סין, המשקיעה רבות בפיתוח תעשיית מוליכים למחצה משלה, TSMC משקיעה המון במחקר ופיתוח והרחבת כושר הייצור שלה. "אנחנו מפתחים כלים חדשים ובונים מפעלים חדשים לטכנולוגיות החדשות. אנחנו מאמינים שזו הדרך הטובה ביותר להתחרות", מסכמת מרסד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#