לאן גוש היורו לוקח את שוקי ההון?

היוונים בייאושם מהשפל הכלכלי בחרו ממשלה רדיקלית, והגרמנים מתעקשים על הידוק חבל התלייה וגוש היורו כולו מזדעזע

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
דפנה מאור
דפנה מאור

הגרמנים הולכים להתעקש; הם לא מוכנים לוותר במילימטר; הסכמים הם הסכמים; חייבים לנהוג באחריות -זה המסר שהנהגת שידרה השבוע ל. מצבה של יוון נורא מכל הבחינות: מצד אחד, הצנע שהוטל עליה בעקבות התנפחות חובות וגירעונות הביא אותה לשפל כלכלי. אין דרך אחרת לתאר כלכלה שהתכווצה ברבע מגודלה תוך חמש שנים והגיעה לשיעור אבטלה של רבע מכלל אוכלוסייה. מצד שני, הרפורמות שנדרשות בה, ו המטורפים של אוליגרכים וקשרי הון-שלטון לא התבצעו, והדף החלק שנדרש ל כדי לצעוד לעתיד טוב יותר עדיין לא קיים.

אולם היוונים, בייאושם, ולנוכח העובדה שאין עליה עוררין שהנהגת האיחוד האירופי לא הצליחה לפתור ולו בנימה את המשבר הכלכלי שמכה באירופה, עשו מעשה. הם העלו לשלטון מפלגה של אאוטסיידרים, שמאלנים רדיקלים  - לפחות בשם - שרוצים לשנות את השיטה ביוון, ולשכנע את אנגלה מרקל שתשחרר קצת את עניבת חבל התלייה שחונקת את יוון. המפלגה, סיריזה, רוצה לשאת ולתת מחדש על תנאי הסיוע ליוון, שכן אלה חנקו כל מקור לצמיחה והרסו את השירותים החברתיים ועימם גם את המרקם החברתי שם. יש להם גם אידיאולוגיה שמאמינה שלמדינה צריך להיות תפקיד גדול יותר בכלכלה, שמומתקת בהבטחה מהדהדת לחסל את השחיתות והריכוזיות שהרסו מלכתחילה את הכלכלה. 

השווקים השבוע נפלו לאחר שממשלת יוון החדשה הכריזה על ביטולן של כמה הפרטות. הסיבה לנפילה היא, שהנראטיב שעדיין מקובל כיום באירופה וברוב התקשורת הוא שהיוונים הם בטלנים רמאים שהביאו על עצמם צרה צרורה, ושהגרמנים משלמים את חשבונותיהם. במציאות, האיחוד המוניטרי, שבו ניתן מטבע אחד לכל חברות גוש היורו, היה חרב פיפיות עבור המדיניות העניות בגוש. אירלנד, ספרד ויוון קיבלו בתחילת העשור הקודם ריביות נמוכות שאיפשרו למגזרי הנדלן שלהן לפרוח ולשגשג ולבנות בועה מטורפת של אשראי. כשהבועה התמוטטה, התמוטטו עימן כלכלותיהן. הן פשוט לא היו מותאמות לריבית כזו נמוכה, שהתאימה אז לכלכלה בשלה ואיטית בצמיחתה כמו גרמניה.

תומכת של ציפראס בנאומו באתונהצילום: אי־פי

גרמניה נהנתה מפריחה כלכלית מתוצאה של רפורמות שהנהיג קודמה של מרקל, גרהרד שרדר. המטבע האחיד היה הסטרואידים שנוספו לה. היורו איפשר לה ליהנות משער חליפין נוח עם שכנותיה לגוש, ולמעשה עם כל העולם. אם היה לגרמניה דויטשמרק, הוא כנראה היה נסחר בשער חליפין גבוה יותר משל המטבע שמשותף לה ולכלכלות נדכאות כמו יוון ואיטליה. לפיכך, היורו הפך את הייצוא הגרמני למאוד תחרותי ואיפשר למרקל להתהדר באבטלה הנמוכה ביותר באירופה ובצמיחה חיובית (אם כי איטית).

כרגע, השווקים מאמינים עדיין לנראטיב הגרמני. ברור שיעשו כן, שהרי המדיניות האירופית במשבר היטיבה עימם. הדפסת כסף, חילוץ בנקים, העברת האג"ח של מדינות כמעט-פושטות רגל ממאזני הבנקים למאזני הציבור  - כל אלה היטיבו עם מעמד המשקיעים ובעלי ההון. אבל סיריזה, ומקבילתה הספרדית פודמוס, ואולי עוד מפלגות שיקומו באירופה, לא מעלות את השווקים דווקא על ראש מעייניהן, אלא את האזרחים. גם אם לא נסכים עם הקווים האידיאולוגיים שלהם, חייבים להודות שהגישה הגרמנית לטיפול במשבר נכשלה כשלון נוראי, ושצריך למצוא דרכים אחרות לפתרון, אחרת העשור האבוד המובטח לאירופה ייהפך לדור אבוד. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker