לאן נעלמו 8 מיליארד דולר מהמאזנים של טורקיה? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמו 8 מיליארד דולר מהמאזנים של טורקיה?

זרימות הון חריגות לתוך טורקיה עשויות להיות קשורות לבריחת הון מעיראק וסוריה, שם התקדמותה של המדינה האיסלאמית הביאה לבריחה של יותר מ-1.5 מיליון איש מעבר לגבול

8תגובות

משהו ביזארי קורה בספרי החשבונות של טורקיה, ואיש אינו בדיוק יודע למה.
טורקיה משכה הון של 7.9 מיליארד דולר ממקורות לא ידועים במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2014, לעומת 90 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה ב-2013, לפי נתוני הבנק המרכזי במדינה. בשלושת החודשים שלאחר מכן עזב את המדינה הון של 5.6 מיליארד דולר.

הזרימה הלא מוסברת של ההון הזר לתוך המדינה והחוצה ממנה, שמופיעה תחת סעיף ״טעויות והשמטות נטו״ בדו״ח מאזן התשלומים של טורקיה, מציגה תנודות חדות במהלך 11 החודשים הראשונים של 2014. זרימת ההון מהמדינה הוערכה בנובמבר ב-3.46 מיליארד דולר, הבריחה הגדולה ביותר זה 16 שנה, לפי הבנק המרכזי.

כמויות מסיביות של זרימות הון מסתוריות לתוך המדינה מעלות תמיהות בנוגע ליכולתה של טורקיה לממן את הגירעון בחשבון השוטף, שהממשלה הגדירה אותו ״עקב אכילס״.
עם זאת יש לציין כי אין זה נדיר שמדינות כוללות סעיף של ״טעויות והשמטות נטו״ במאזן התשלומים שלהן. מה שהופך את המקרה של טורקיה לתמוה הוא עד כמה גדולות זרימות ההון האלה ביחס לגירעון במאזן השוטף של המדינה, לפי אייפק אוזקרדסקיה, אסטרטג שווקים מתעוררים בבנק סוויסקווט SA בז׳נבה.

הגירעון בין מה שנכנס למדינה לעומת מה שעוזב אותה, שהוא המדד הרחב ביותר למסחר בשירותים ומוצרים, היה לכאב ראש גדול עבור טורקיה.  הגירעון הזה התקרב ל-10% מהתמ״ג של טורקיה ב-2011 וגרם לקובעי מדיניות לנקוט פעולה כדי לגרום לצרכנים הטורקים לקנות פחות מוצרים מיובאים.

לפער יש חשיבות משום שכלכלנים משתמשים בו כדי להעריך עד כמה כלכלת טורקיה רגישה לשינויים פתאומיים בשווקים הפיננסיים הגלובלים. ובעוד שכניסת הון מכל סוג שהוא עוזרת למדינה שזקוקה לו נואשות, העובדה שאיש אינו יודע מאיפה הגיע חלק מההון הזה מקשה במיוחד לצפות מתי הוא ייעלם. וזה בדיוק מה שקרה בחודשים האחרונים של 2014.

״אין שום דרך לצפות מה יקרה לזרימות ההון האלה ב-2015״, אמר מהמט בסימוגלו, כלכלן ראשי בחברת הפיננסים אויאק מנקול דגרלר, בשיחת טלפון מאיסטנבול.
לבסימוגלו יש השערות משלו לגבי מקור הכסף ומדוע הוא עוזב את המדינה. זרימות ההון לתוך טורקיה עשויות להיות קשורות לבריחת הון מעיראק וסוריה, שם התקדמותה של המדינה האיסלאמית הביאה לבריחה של יותר מ-1.5 מיליון איש מעבר לגבול אל טורקיה. בריחות הון נוטות להתרחש במקרה של ייסוף הלירה הטורקית, הוסיף.

שינוי משמעותי אחד שנמצא באופק הוא נורמליזציה של המדיניות המוניטרית, כלומר העלאות ריבית בארה״ב. סגן ראש הממשלה עלי בבקאן שב ואמר כי העלאות הריבית של ארה״ב הן האיום הבודד הגדול ביותר לכלכלת טורקיה השנה. ריבית גבוהה יותר בכלכלה הגדולה בעולם עשויה להוביל לשינוי ברעב של משקיעים לנכסים בשווקים המתעוררים כולל טורקיה, שנשענת על הון זר כדי לממן את הגירעונות במאזן השוטף.
מורגן סטנלי כלל את טורקיה בשנה שעברה ברשימת ״חמש הכלכלות השבריריות״.

המדינות האלה הן הפגיעות ביותר לנסיגה בהשקעות הזרות הנדרשות למימון הגירעון בין ההון הזורם פנימה לבין ההון הזורם החוצה. דרום אפריקה, אינדונזיה, הודו וברזיל הן ארבע האחרות.

ב-22 מתוך 29 השנים בהן הבנק המרכזי של טורקיה מבצע רישומים, זרימות הון מסתוריות לתוך המדינה היו גבוהות יותר מבריחות הון מסתוריות, מה שמקטין את הצורך למימון באמצעות מקורות רשמיים.
 

אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#